במלאת שנה ללכתו של חוקר ארץ ישראל זאב (ז'אבו) ארליך ז"ל, נחשף תיעוד מיוחד ומעורר השראה שצולם בט' באייר תשפ"ד. בסרטון נראה ז'אבו כשהוא עומד מוקף בבני משפחה ובחיילינו היקרים בדרום הר חברון, בדיוק במקום שבו ניצל בעבר בנס גלוי במהלך היתקלות קשה.
ז'אבו, שתמיד ידע לחבר בין פסוקי התנ"ך לרגבי האדמה, בחר לנצל את הרגע כדי ללמד שיעור ביהדות ובהודיה. במרכז דבריו הסביר ז'אבו את הסוד שמאחורי קורבן התודה, ולמה התורה חייבה להביא איתו כמות כזו גדולה של לחם.
צילום: שלום קולין. עריכה ישי גבירצמן
הנס שקרה בין האצבעות
ז'אבו מתאר כי התורה מחייבת להביא 30 לחמים יחד עם הקורבן – כמות אדירה של אוכל שיש לצרוך בזמן קצר מאוד. "השיטה היא שתזמין כמה שיותר אנשים ותספר להם על מה אתה אומר תודה", הסביר בחיוכו המוכר. הוא הדגיש שהמטרה של ריבוי האוכל היא לאפשר לבעל הנס לשתף את הסובבים בחסדי השם שנעשו עמו, ובכך להפיץ את האמונה.
ז'אבו שיתף את הנוכחים בתחושותיו האישיות מאותם רגעי סכנה בדרום הר חברון, שבהם נלחם בחוליית מחבלים בי"ד באייר תשמ"ט. באותו אירוע הוא ניצל, אך חייל וקצין נהרגו. הוא תיאר בצורה מוחשית איך הרגיש את יד השם מגוננת עליו ממש. "ההרגשה שלי הייתה שאני רץ, הם זורקים את הרימון, והקב"ה מלמעלה מוריד עלי את היד שלו", אמר בהתרגשות.
"הקב"ה הוריד עלי את ידו"
הוא ציטט את הפסוק מתהילים "ותשת עלי כפך", ותיאר איך הרסיסים נכנסו רק בין ה"אצבעות" של הקדוש ברוך הוא, מה שאיפשר לו לצאת מהסיפור בחיים. "הקב"ה מוריד עלי את היד שלו, ודרך האצבעות שלו נכנסים הרסיסים. אבל בעיקרון אתה יוצא חי מהסיפור. ומכיוון שאתה יוצא חי מהסיפור אז צריך להגיד תודה", הוא הוסיף.
בסיום התיעוד, כשהוא עומד מול המבנה החרב שבו אירעה ההיתקלות, קרא ז'אבו יחד עם הנוכחים את "מזמור לתודה" ובירך בשם ומלכות: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, שעשה לי נס במקום הזה". התיעוד מסתיים במילים "במלאת שנה של געגוע ליקירנו", ומזכיר לכולנו את דמותו של האיש שחי ונשם את ארץ ישראל, את תורתה ואת ההודיה התמידית על ניסיה.
וואו, מרגש. חבל על דאבדין!