שלושים שנה חלפו (ט' חשון) מאז פטירתו של הרב יהודה ליאון אשכנזי, המוכר בכינויו מניטו, אבל דווקא בשנים האחרונות הולכת משנתו ותופסת מקום רחב יותר בעולם המחשבה היהודי והישראלי. האיש שצמח מתוך יהדות צפון אפריקה, פגש את הפילוסופיה הצרפתית והתחבר לתורת הרב קוק, ביקש להוביל שינוי עמוק בתודעה היהודית: לא עוד יהדות שמגדירה את עצמה דרך הגלות, אלא עם שחוזר אל זהותו העברית המקורית ואל ייעודו האוניברסלי.
לרגל ציון שלושים שנה לפטירתו שוחחנו עם הרב אורי שרקי, מתלמידיו של מניטו, על דמותו של הרב, על החידושים שהביא לעולם המחשבה היהודי ועל השפעתו האישית עליו. בשיחה הוא מתאר כיצד הצליח מניטו לחבר בין עולמות שלכאורה רחוקים זה מזה: הקבלה והפילוסופיה, המסורת הצפון-אפריקאית ותורת הרב קוק, הזהות הלאומית של עם ישראל והאחריות שלו כלפי האנושות כולה.
"מניטו מייצג דור שלם שחופף את המעבר שהעם היהודי עבר מתורת גלות לתורת גאולה. זו נקודה מאוד משמעותית", אומר הרב שרקי. "והייתי אומר גם מעבר מתורת המהר"ל לתורת הרב קוק, כשבתורת המהר"ל הדואליות בין חומר לרוח עדיין מורגשת, ואצל הרב קוק מורגשת ההרמוניה".
מיהודי לעברי: השינוי שביקש מניטו לחולל
אחד הרעיונות המרכזיים במשנת מניטו היה שאלת הזהות היהודית. לדברי הרב שרקי, מניטו זיהה את השינויים שעברו על עם ישראל בעקבות השואה והקמת המדינה, וראה בהם חלק מתהליך רחב של חזרה לזהות העברית המקורית. מבחינתו, לא היה מדובר רק בשינוי גאוגרפי של מעבר מן הגלות לארץ ישראל, אלא בהתחדשות רוחנית של תפיסת העם את עצמו ואת תפקידו בעולם.
"הזהות היא היום הנושא המרכזי של העם היהודי, במיוחד מאז השואה, כשבעצם הוא דיבר על מעבר מזהות של יהודי וחזרה לזהות העברית המקורית", מסביר הרב שרקי. "כשבעצם הוא דיבר על היסודות האוניברסליים של היהדות. הוא לא דיבר על כך בתור קוסמופוליטיות שמבטלת את הזהות, אלא אדרבה, שמעצימה את הזהות המרכזית של עם ישראל".
דווקא מתוך החיבור העמוק לזהותו הלאומית של עם ישראל, סבר מניטו שאפשר לפנות גם אל העולם כולו. הוא לא ראה סתירה בין הייחוד היהודי ובין האחריות האוניברסלית, אלא קשר עמוק ביניהם. הרב שרקי מדגיש כי מניטו הצליח להציג את הרעיונות הללו בשפה שהתאימה לצעירים בני דורו, בלי לנתק אותם משורשיהם: "הוא הצליח להעביר בשפה של הדור החדש תכנים עמוקים שמקורם במסורת היותר אותנטית של היהדות, במיוחד תורת הקבלה, יחד עם המרחב הגדול של התרבות הכללית. בקיצור, הוא ידע לדבר אל הדור".
מה יקרה כשראש ממשלת ישראל ידבר אל העולם בערב ראש השנה? | הרב ד"ר יוחאי מקבילי
מאלג'יריה לצרפת, ומשם לירושלים
סיפור חייו של מניטו מסביר במידה רבה את האופן שבו התגבשה משנתו. הוא נולד באלג'יריה וגדל בתוך המסורת היהודית הצפון-אפריקאית. בהמשך נחשף לפילוסופיה הצרפתית ולמשנתו של רבו האשכנזי הראשון, יעקב גורדין. בהמשך נוצר גם הקשר המשמעותי עם הרב צבי יהודה הכהן קוק.
במשך תקופה ארוכה נע מניטו בין צרפת לארץ ישראל. לדברי הרב שרקי, הוא חש כי עדיין מוטלת עליו שליחות חינוכית בצרפת, ולכן לא מיהר להתנתק ממנה. רק אחרי מלחמת ששת הימים החליט להשתקע בארץ ישראל, ומאותה תקופה החלה להתפתח השפעתו על החברה הישראלית.
אלא שההכרה הציבורית במשנתו לא הגיעה בבת אחת. "הרבה זמן השפעתו בישראל הייתה קטנה, לא הכירו אותו כל כך", מספר הרב שרקי. "בימינו, ברוך השם, ככל שהספרים שלו, הספרים שנעשו על פי שיעוריו, הולכים ומופצים, אז מכירים יותר את משנתו".
מאחורי הכינוי: הרוח הגדולה
לא רבים יודעים שהכינוי מניטו נולד דווקא בתנועת הצופים היהודים בצרפת, שבה היה אחד המנהיגים. באותה תקופה היה מקובל לתת לחברי התנועה כינויים אינדיאניים. משמעות השם מניטו, מסביר הרב שרקי, היא "הרוח הגדולה".
"וזה בהחלט מתאים לאישיותו", הוא אומר. "הוא היה אדם עם מחשבה מאוד מאוד מקורית, וכל אדם ששמע אותו תמיד היה משוכנע שהוא מדבר דווקא אליו. הוא היה יכול לחדור אל העומק של הזהות של יהודים מכל מיני חוגים, גם רחוקים, גם קרובים".
הכישרון החינוכי הזה ליווה את מניטו לאורך חייו. עוד בצעירותו עסק בחינוך בני נוער, ובהמשך הקים בעיירה אורסה, באזור פריז, בית ספר מיוחד ללימודי יהדות עבור סטודנטים יהודים. רבים מתלמידיו הוותיקים צמחו במסגרת הזאת. לאחר עלייתו ארצה הקים את מרכז "מעיינות", שנועד לקלוט צעירים שעלו מצרפת ולסייע להם להתחבר ללימוד התורה ולחברה הישראלית לפני שפנו ללימודים באוניברסיטה, בישיבה או למסלולים אחרים. בהמשך הקים גם את מרכז "יעיר", שפנה לציבור רחב יותר.
הקשר עם הרב צבי יהודה: "מאור הגולה"
מקום מיוחד בחייו של מניטו תפס הקשר עם הרב צבי יהודה הכהן קוק. הרב שרקי מספר שהרב צבי יהודה כינה את מניטו "מאור הגולה", מתוך הערכה להשפעתו הרוחנית בצרפת ולכיוון שהעניק ליהדות המקומית. גם אחרי עלייתו של מניטו לארץ נשמר ביניהם קשר הדוק.
כשנשאל הרב שרקי אם היו סיפורים מיוחדים על המפגשים ביניהם, הוא משיב בפשטות: "כן, אין לי סיפורים מיוחדים, לומר את האמת. פשוט היו נפגשים הרבה ולומדים ביחד". לדבריו, ככל הידוע לו לא הייתה להם חברותא קבועה, אך בהחלט התקיימה ביניהם מערכת יחסים עמוקה ומתמשכת.
השפעת הקשר הזה ניכרה גם בדרך שבה לימד מניטו את תורת הרב קוק. "הוא היה מלמד אותנו את כתבי הרב קוק, את אורות הקודש, את אורות", נזכר הרב שרקי. "ואפשר לומר שדווקא מתוך המבט של תרבות כללית מאוד רחבה, אז דברי הרב קוק המקוריים השפיעו במיוחד. כלומר הוא צחצח את האורות של הרב קוק וגרם להם להיות רלוונטיים לעולם שבו אנחנו חיים".
לדברי הרב שרקי, מניטו ראה בתורת הרב קוק משנה שנועדה להשפיע על החברה כולה, ולא להישאר נחלתו של מגזר אחד. "זה לא סתם איזו משנה אקזוטית סגורה, אלא זו משנה שעניינה לשנות את המציאות. וגם הוא ראה בתורת הרב קוק כתורת הכלל, כלומר לא תורה של מגזר מסוים, של אנשי שלומנו, אלא תורה שעניינה לדבר אל כל ישראל באשר הם".
המסר לאומות העולם – בלי לוותר על הזהות
מניטו לא הסתפק בעיסוק בשאלות הפנימיות של עם ישראל. לצד חיזוק הזהות העברית, הוא עסק גם ביחס בין ישראל לאומות העולם ובמשמעות האוניברסלית של התורה. אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם לימד את תפיסתו היה ספר בראשית, שאותו כינה ספר התולדות.
לדברי הרב שרקי, מניטו ראה בספר בראשית תיאור של תהליך התגבשות הזהות העברית, של השפעתה על העולם ושל היעדים האוניברסליים שלה. קשריו חרגו גם מעבר לעולם היהודי: הוא נפגש עם הדלאי לאמה וקיים מפגשים עם אישים מקרב אומות העולם. בין השאר עסק בדיאלוג היהודי-נוצרי, אך הקפיד שלא לטשטש את ההבדלים התאולוגיים בין הדתות.
בהקשר הזה מביא הרב שרקי משפט חד במיוחד שאמר מניטו: "יכולה להיות ידידות בין יהודים לנוצרים, אין ידידות בין יהדות לנצרות".
לדברי הרב שרקי, המשפט הזה מבטא את ההבחנה שעשה מניטו בין היחסים האישיים והאנושיים לבין הבדלי האמונה היסודיים. "כלומר, במובן התאולוגי, הדוגמטי, היהדות היא משהו אחר, היא משהו מנוגד לנצרות. אבל יכולה להיות התקרבות מצד השורש המשותף שהוא התנ"ך. לכן גם היו באמת נוצרים שהיו רגישים לדברים שלו. יחד עם זה הוא לא ויתר על קוצו של יו"ד של העליונות של היהדות".
תורת הקבלה והחזרה לזהות הנבואית
הקבלה הייתה מרכיב מרכזי נוסף במשנתו של מניטו. הוא הגיע ממשפחה של מקובלים, וראה בלימוד פנימיות התורה חלק חשוב מההתחדשות הרוחנית של עם ישראל בארצו. מבחינתו, לימוד הקבלה לא היה רק עיסוק בתורת הסוד, אלא נדבך בבניית תודעה יהודית המתאימה לחיים הלאומיים המתחדשים.
"הוא גם לימד את תורת הקבלה. הוא היה ממשפחה של מקובלים, והוא ראה בהצבת לימוד הקבלה במרכז התודעה היהודית בימינו תרומה משמעותית להתפתחותה של זהות חדשה בארץ ישראל, הזהות הנבואית", מסביר הרב שרקי. הרב שרקי מציין כי השפעת מניטו עליו ניכרת גם בעיסוק בתורת בני נח ובהכרה בכך שלעם ישראל יש מסר שעליו להעביר לאומות העולם.
השיעור האישי: לא לפחד משום שאלה
מעבר לרעיונות הגדולים של זהות, גאולה וקבלה, הרב שרקי מצביע על יסוד נוסף שקיבל מרבו: החובה לחשוב לעומק, לשאול שאלות ולבחון כל סוגיה אמונית מתוך יושר אינטלקטואלי. מניטו, לדבריו, לא ראה בשאלות קשות איום על האמונה, אלא הזדמנות להעמיק בה.
"קיבלתי ממנו גם את המבט, את ההסתכלות הנכונה על כל סוגיה אמונית שהיא, כשיחד עם זה הדרישה להגינות אינטלקטואלית וביקורתיות הייתה גם כן מאוד חזקה", מספר הרב שרקי. "את זה קיבלתי ממנו, ללא שום פחד מכל שאלה שהיא. כלומר אין נושא שאי אפשר לפתוח אותו, שאי אפשר להעמיק בו ולהגיע איתו למסקנות גם אופרטיביות".
התפיסה הזאת התבטאה גם בלימוד התורה של מניטו. הוא לא הסתפק בקריאת הפסוקים במשמעותם הפשוטה, אלא ביקש לחשוף את הרבדים העמוקים שבתוכם. הרב שרקי מסביר כי מניטו חזר על עיקרון שמקורו כבר אצל הגאון מווילנה, ולפיו "פשט אמיתי מתאים לסוד, וסוד אמיתי מתאים לפשט".
כשיעקב קרא ליוסף – למי הוא באמת פנה?
כדי להמחיש את דרך הלימוד של מניטו, הרב שרקי מביא דוגמה מתוך פרשת ויחי. כאשר יעקב אבינו מבקש להיקבר בארץ ישראל ולא במצרים, התורה מספרת שהוא קורא ליוסף, ורש"י מסביר שהוא פנה למי שהייתה בידו היכולת למלא את בקשתו.
לכאורה, זהו פירוש פשוט ומובן מאליו. יוסף היה בעל הכוח והסמכות במצרים, ולכן טבעי שיעקב יפנה דווקא אליו. אלא שמניטו מצא בדברי רש"י משמעות נוספת, שמחברת את משמעות הפסוק הגלויה עם עומק האמונה.
הרב שרקי מסביר את החידוש בשמו: "הכוונה שהוא פנה למי שהיה יכולת בידו לעשות, זה לקדוש ברוך הוא. ואז איך הקדוש ברוך הוא מתבטא בדור? דרך בנו יוסף. אבל הוא קרא למי שהיה יכולת בידו לעשות".
זו, לדבריו, דוגמה אופיינית לדרך שבה מניטו למד ולימד: מתוך משפט שנראה פשוט לגמרי נחשף רובד נוסף, שמעניק משמעות חדשה לפסוקים בלי לנתק אותם מפשוטם. "הנה, זה דוגמה לפרשנות לדברי רש"י שנראים טריוויאליים, ופתאום אתה מגלה עומק גדול".
שלושים שנה לאחר פטירתו, דבריו של הרב שרקי מציירים את דמותו של מניטו כאיש שידע לחבר בין מסורת עתיקה לשאלות חדשות, בין התבוננות לאומית לאחריות כלפי העולם ובין לימוד תורה עמוק לבין פנייה אל האדם שמולו. מורשתו, כפי שהיא משתקפת בדברי תלמידו, אינה מסתכמת רק בתשובות שנתן, אלא גם בדרך שבה לימד דור שלם לשאול, לחשוב ולהבין מחדש את זהותו.
מרכז יאיר לא יעיר