כל מלחמה שנלחם עם ישראל מול אויבים פיזיים היא השתקפות של מאבק רוחני. עם ישראל הוא עם הרוח, עם של מהות, ואין אצלו דברים שקורים סתם כך. כל מאבק חומרי שהקב"ה מסבב לעם ישראל אינו מאבק חומרי גרידא, כדוגמת מאבק טריטוריאלי או מאבק מצד הרצון של כל אומה להתעצמות וכוח. בשורש כל המלחמות עם כל הצרים הצוררים אותנו בגשמיות עומד בירור רוחני עמוק הקשור לתוכן חיים של עם ישראל.
כך היה במאבק עם פרעה, כך במאבק עם יוון, כך גם עם המן הרשע, וכן בכל המלחמות של עם ישראל בימינו אנו. המלחמות קשורות לזהות שלנו, למהות, לייעוד ולשליחות שלנו, והקב"ה מסבב לנו את כל האתגרים הגשמיים כדי להביא אותנו לבירור העמוק מי אנו ומה אנו. אם כן, עלינו להבין מהו המאבק העמוק והשורשי שבינינו לבין עמלק. כלומר, מהי הסיבה האמיתית להגעתו של המן הפיזי.
את תפיסתו של עמלק רואים אנו בדברי המן כשבא אל אחשוורוש לשכנעו לפגוע פיזית בעם ישראל. טענתו היא "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" (אסתר ג, ח). בטענה זו אומר עמלק שני דברים. הדבר הראשון הוא פשוטו של מקרא – ישנו עם אחד, עם ישראל, שהוא מפוזר ומפורד ואין בו אחדות. ישראל הם מנותקים, כל אחד חי את עצמו. כלומר, עמלק מגיע כאשר ישנו חוסר אחדות בעם ישראל.
אך בטענה זו ישנו גם עניין עמוק סמוי מן העין, הרמוז במה שדרשו חז"ל: "ישנו עם אחד – ישנו מן המצוות" (מגילה יג ע"ב). כלומר, עם ישראל רחוק מבחינה רוחנית מהקודש. כשעם ישראל רחוק מהקודש, כשאינו מחובר לתורה ולמצוות, בא המן וטוען כי זהו ניתוק מוחלט מהקב"ה. טענתו של המן היא כי בלי תורה ומצוות אין קשר בין הקב"ה ובין עם ישראל, ואם כך, ממילא ניתן לפגוע בהם. שהרי עם ישראל מוגן ושמור בידי הקב"ה, ואם הוא עזב אותם, אפשר לפגוע בהם.
למעשה המן כפר בסגולה העצמית של עם ישראל, המלמדת שעם ישראל מחובר לה' מעצם זהותו ועצמו. כמשל הקשר בין אב לבן, שהוא קשר ביולוגי הכרחי ולא בחירי והמעשים אינם יכולים לשנות אותו. המן הכיר רק את הקשר שבין עבד ובין אדוניו, שבו כאשר העבדים סורחים אזי אדונם עוזב אותם לגמרי, ולא הכיר את הקשר של "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם" (דברים יד, א).
דבר זה מלמד אותנו שכאשר אנו מכירים את היסוד העמוק שבו אנו בנים לה' א-לוהינו, ממלא אנו מכירים את החיבור העמוק וההכרחי בו אנו מחוברים כעם אחד, בין שנרצה ובין שלא, שכן אחים אינם יכולים להתנתק. והמן כפר בשתי מערכות הקשר הללו, ששום מעשה מקולקל והשחתה וירידה לא יוכלו לפגוע בהן, זו שבין אב לבנו וזו שבין האחים. רק מי שלא מכיר את המדרגה של "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם", וטוען ש"ישן הוא הא-לוה שלהם", הוא גם יכול לטעון שעם ישראל הם מפוזרים ומפורדים ואין ביניהם אחווה וחיבור.
נמצאנו למדים שעמלק דוחק בסגולת ישראל, ומתוכה באחדות ישראל, להתברר ולהופיע. אם כן, ככל שעם ישראל יקדים לחשוף את ההארה המיוחדת של סגולת ישראל ואחדות ישראל, ממילא לא תהיה לעמלק שום סיבה להתקיים, שכן זו הנקודה שהוא בא לגלות בעולם. רק כאשר עם ישראל מתכחש לנקודה זו, אז עמלק לוחץ אותנו לגלותה, אך אם נגלה אותה אנו באופן יזום, בזאת נבטל מראש את כוח הקיום שלו.
מחיית עמלק במובנה העמוק, מחיית קליפת עמלק, היא מחיית שורשו הרוחני. את המחייה הזו אנו עושים על ידי גילוי האור שהוא נשלח לדחוק אותנו לגלות. ככל שנגלה אור זה, כך יאבד עמלק ממלא את סיבת קיומו, ומאחר שאין בו צורך עוד, מייד ייפול.
ככל שאנחנו מרבים אחדות בקרבנו, ממילא אנחנו מפילים את שונאינו, שהרי שונאינו לא נוצרו אלא כדי לגרום לנו אחדות. המן הוא "צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כד), מלשון צרור, שמחבר ומאחד את כל היהודים יחד. אך אם אנו מתחברים באופן יזום, איננו זקוקים לו עוד.
מחיית עמלק נעשית על ידי כל אחת ממצוות פורים. משלוח מנות ומתנות לאביונים הן ודאי בבחינת "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" – במצוות אלו אנו מרבים אהבה, אחווה, שלום ורעות.
בסעודת פורים ישנן שתי בחינות. בחינה אחת גם היא של התכנסות משותפת שיוצרת אהבה וחיבור בין איש לרעהו, וזהו דבר גדול. אך ישנה בחינה נוספת הבאה לידי ביטוי בשתיית היין – נכנס יין יצא סוד. כאשר אדם שותה יין, בסגולת ימי הפורים, הדבר מביא להרהורי תשובה מעומק הלב, להרגשה פנימית ועמוקה של הקשר שלו לקב"ה. הרהור תשובה מאהבה נובע מקשר של אב לבן, ולא מקשר של עבד למלך. זו תשובה שנובעת מגעגועים לה', מהרגשה של שייכות אליו ורצון שלא להיות רחוק ממנו, אלו רגשות המבטאים מה בן מרגיש ביחס לאביו. זהו שמבואר בספרים שבן שב מאהבה ועבד שב מיראה, כי לעבד אין כאב וייסורים על שהסתכסך עם המלך. יש לו אומנם פחד שמא המלך יעניש אותו, אך לא צער על עצם הסכסוך. ואולם אצל אב ובן, מחמת הקשר העמוק שביניהם, יש ייסורים של אהבה שמתעוררים כאשר הקשר מסתבך. סעודת פורים היא בחינת תשובה מאהבה, שמלמדת אותנו שהקב"ה הוא אבינו.
נמצא שבמצוות פורים ישנה מחיית עמלק בפועל, במשלוח מנות ומתנות לאביונים בהכרה שאחים אנו, ובסעודה וקריאת המגילה בקרבה המחודשת לבחינת "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱ-לֹהֵיכֶם". ויהי רצון שנמחה את עמלק מחייה גמורה למעלה ולמטה, ונזכה לגאולה שלמה ולבניין בית המקדש במהרה, אמן ואמן!
