א' הוא בעל אולם שמחות ותיק בצפון, שהחליט לא להרכין ראש. המלחמה שלו התחילה הרבה לפני ה-7 באוקטובר, בשיחות טלפון מאיימות ודרישות לתשלום "פרוטקשן" מצד ארגוני פשיעה. א' בחר לסרב, מתוך אמונה בחוק ובמדינה, אך המחיר היה כבד: לילה אחד האולם שלו עלה באש וכמעט הכל נשרף.
אחרי מאבק מתיש הוא הצליח לשקם את העסק, אבל עכשיו הוא נתקל באויב חדש: האטימות של חברות הביטוח. בשיחות עם נציגי החברות נאמר לו בפירוש כי בגלל ההצתה, העסק שלו הפך ל"מסוכן מדי" עבורן. "פשוט לא שווה לנו כלכלית לבטח עסק שנמצא על הכוונת", הסבירו לו בשיחה מוקלטת.
שיחה מוקלטת עם חברת ביטוח מהגדולות בישראל
"המילואים שלנו על הגדר"
הסיפור של א' הוא לא מקרה בודד. יריב בן עמי, תושב מטולה, עבר חוויה דומה כשעסקו נשרף לפני שלוש שנים לאחר שסירב להיכנע לסחטנות. חברת הביטוח החזירה לו את הפוליסה וסירבה להמשיך את ההתקשרות בטענה שמדובר בהצתה במזיד. בן עמי מספר כי התופעה רק הולכת ומחמירה בשנה האחרונה, ובעלי עסקים נאלצים לפעול תחת רדאר הפשיעה.
"יש כאלה שנלחמים בג'בליה, ויש אותנו שגרים על הגדר – זה המילואים שלנו", אומר בן עמי בנחישות. לדבריו, המציאות בצפון הפכה לבלתי נסבלת, כשחלק מבעלי העסקים חוששים לנסוע ברכבים חדשים כדי לא למשוך את תשומת ליבם של העבריינים. הוא מבהיר כי למרות הקושי, אנשי הצפון לא מתכוונים לזוז לשום מקום.
דרישה לחקיקה דחופה
המצב הנוכחי מייצר "רצועת הפקרה" כלכלית, שבה מי שנאמן לערכים ולחוק מוצא את עצמו חשוף בצריח. ד"ר רות קבסה אברמזון, יו"ר הפורום ליהוד הגליל, טוענת כי חברות הביטוח למעשה משלימות עם הטרור האזרחי. לדבריה, הכניעה הזו מעבירה מסר מסוכן לכל בעל עסק: תשלמו לעבריינים, כי המערכת לא תהיה שם בשבילכם.
בפורום דורשים מהממשלה לקדם חקיקה דחופה שתאסור על חברות הביטוח לסרב להעניק כיסוי לעסקים שנפגעו מפשיעה לאומנית או פרוטקשן. "המדינה חייבת להקים קרן ערבות ממשלתית", אומרת ד"ר קבסה אברמזון, ומדגישה כי יש להגדיר את הפרוטקשן כפשע לאומני ולהפעיל נגדו את כל הכלים הביטחוניים.
בזמן שהדיונים נמשכים, א' ובעלי עסקים נוספים ממשיכים לפעול ללא כיסוי ביטוחי, כשהם מהמרים על עתידם בכל יום מחדש. עבורם, הניצחון האמיתי יהיה כשיוכלו לנהל עסק ציוני ומשגשג בגליל, בלי לפחד מהאש של העבריינים – ובלי להישרף מהאטימות של חברות הביטוח.
