ראשי מערך המדיניות הביטחונית במשרדי הביטחון של ישראל, יוון וקפריסין נפגשו ביום חמישי השבוע שעבר (5.11) באתונה, במפגש טרילטרלי שהתמקד בחיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שלוש המדינות ובאתגרי הביטחון המשותפים במזרח הים התיכון. במפגש השתתפו גם בכירים נוספים משלושת המשרדים.

הצדדים אישרו כי שיתוף הפעולה הביטחוני הוא נדבך מרכזי בשותפות בין המדינות, בהמשך להצהרה המשותפת שאומצה בפסגת המנהיגים בירושלים ב-22 בדצמבר 2025. הם הזכירו גם את ההזמנה שהושטה למדינות נוספות בעלות השקפה דומה להצטרף למסגרת התלת-צדדית.

שיתוף פעולה תעשייתי וביטחון ימי

הדיונים באתונה נגעו להערכות מצב ביטחוניות אזוריות, להרחבת שיתוף הפעולה בין התעשיות הביטחוניות ולחדשנות בתחום, וכן לביטחון ימי – כולל הגנה על נתיבי שיט חיוניים ועל תשתיות קריטיות. נושא נוסף שעלה היה מוכנות לאסונות, תגובה להם והגנה אזרחית.

שלושת הצדדים בחנו דרכים לתרגם את האינטרסים האסטרטגיים המשותפים שלהם לשיתוף פעולה מעשי, בהן חילופים מקצועיים, זיהוי יוזמות משותפות וקיום דיאלוג סדיר. הם הדגישו את החשיבות שבקידום שותפויות בין התעשיות הביטחוניות של שלוש המדינות – כולל פיתוח וייצור משותפים ושיתוף פעולה טכנולוגי – והחליטו להקים קבוצת עבודה תלת-צדדית בתחום התעשייה הביטחונית.

עמדה משותפת נגד מזכר טורקיה-לוב

משרדי הביטחון של שלוש המדינות קבעו כי מזכר ההבנות בין ממשלת טורקיה לבין ממשלת ההסכמה הלאומית של לוב, בדבר תיחום אזורי סמכות שיפוט ימית בים התיכון – שאושרר בבית הנבחרים הלובי ב-20 באוקטובר 2026 – פוגע בזכויות הריבוניות של מדינות שלישיות ומתעלם מהנורמות הבינלאומיות החלות על סמכות שיפוט ימית. לדברי הצדדים, אין בכוחו של המזכר ליצור השלכות משפטיות כלפי מדינות שלישיות.

הם שבו והביעו תמיכה בריבונותה, בעצמאותה ובשלמותה הטריטוריאלית של קפריסין, בהתאם להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ולמשפט הבינלאומי, והביעו התנגדות לתביעות חד-צדדיות, לכפייה ולהתעצמות צבאית מערערת יציבות. הם הוסיפו כי אסור שמדינה כלשהי באזור תשמש פלטפורמה לפעולות המאיימות על הביטחון האזורי.

שר הביטחון כ"ץ ביוון: "לא ניתן להקים אימפריות על חשבוננו"

הצדדים הדגישו גם את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה כנדבך ביציבות ובחוסן האזורי, ואת התנגדותם לניסיונות לשבש אותו בניגוד למשפט הבינלאומי. לדבריהם, חופש השייט וההגנה על תשתיות קריטיות ועל נתיבי אספקת אנרגיה חיוניים לביטחון ולשגשוג באירופה, במזרח הים התיכון ובמזרח התיכון.

לפי משרדי הביטחון, השותפות התלת-צדדית מבוססת על ערכים דמוקרטיים משותפים ואינטרסים אסטרטגיים משלימים, ומשמשת מסגרת לתיאום אסטרטגי ולמעורבות אזורית אחראית, התורמת לחיזוק הקשרים בין אירופה למזרח התיכון.