תכננתי לכתוב פה על יום כיפור שלנו בקיבוץ גבים בעוטף עזה. זכינו השנה להשתתף במיזם של ארגון 'איילת השחר', שייסד הרב שלמה רענן. כבר קרוב לשלושים שנה שהוא דואג למניינים ולשיעורי תורה בקיבוצים ובמושבים. אחרי ה-7 באוקטובר, רענן הגדיל את הפעילות של הארגון, לאור הגברת הביקוש ליהדות, ולאור התמעטות ההתנגדות ליהדות.
וכך ביום כיפור האחרון נערכו מניינים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ. גם בגבים, הסמוך לשדרות, שם הוקם לאחרונה בית כנסת חדש על שמו של חבר הקיבוץ האהוב שלומי דוידוביץ הי"ד, שנרצח ב-7 באוקטובר. אבל הסיפורים המרגשים על תפילות יום הכיפורים בקהילת קודש גבים יידחו לטובת הסיפורים המרגשים על תפילות יום הכיפורים בקהילת קודש רבדים.
דניאל גרון, בן 39, חבר הקיבוץ, שלח לי מייל ובו סיפר את סיפורו: "נולדתי ברבדים, קיבוץ שנוסד על ידי השומר הצעיר. נסעתי לטיול אחרי הצבא לדרום אמריקה, ושם התחזקתי. למעשה אני בתהליך של חזרה בתשובה. במהלך השנים הגיעו עוד כמה משפחות שומרות מסורת לקיבוץ, ועוד כמה חברים חזרו בתשובה, קנו בתים והשתלבו. ביחד איתן היה לנו חשוב להכניס את מסורת ישראל לקיבוץ".
"לא היה בכלל דבר כזה אצלנו"
"בהתחלה היו התנגדויות מצד חברי הקיבוץ הוותיקים לעצם קיום התפילה. בהמשך היו להם התנגדויות לקיום התפילות בהפרדה (בין המתנגדים גם אמא שלי…). אבל משנה לשנה חדר האוכל ברבדים, שבו מתקיימות התפילות, עולה על גדותיו. עוד ועוד אנשים הגיעו לשמוע את תפילת הנעילה, ובעיקר שמתי לב שבאים המון ילדים שרוצים להיות חלק. זה דבר מדהים, כי אני בתור ילד בקיבוץ לא חוויתי תפילות של יום כיפור. לא היה בכלל דבר כזה אצלנו".
"רציתי לשתף בשני סיפורים מרגשים מהשנה: כל השנים לא היה לנו כהן בתפילות. השנה חבר קיבוץ בן 73 הגיע להתפלל איתנו, וגילינו שהוא כהן. לראשונה בחייו הוא עלה לברך אותנו בברכת הכהנים, וההתרגשות שלו הייתה דבר עוצמתי שאין לתאר. דיברתי איתו אחר כך, והוא אמר שמעולם לא לימדו אותו שיש דבר כזה ברכת כהנים, אבל אף פעם לא מאוחר להתחיל. אנחנו נמצאים איתו במשא ומתן, ויכול להיות שמעכשיו הוא יגיע לתפילות של שבת במהלך השנה כדי לברך אותנו".
"הנה הדבר השני, מרגש לא פחות: אמא שלי כבר הפסיקה להתנגד לתפילות, והיא נותנת לי את ברכת הדרך, ובנוסף, אבא שלי, גם הוא חבר קיבוץ ותיק שגדל על הערכים של השומר הצעיר, ישב לידי בתפילת הנעילה והתפלל ביחד איתי בפעם הראשונה ביום כיפור. כל כך הרבה דברים מרגשים, שהרגשתי צורך עז לשתף".
מדהים. תודה רבה דניאל על השיתוף. ותודה על כל העשייה הרוחנית שלך בקיבוץ שגדלת בו. והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על כהנים
האויב רצה לפגוע בנו, לחסל אותנו, אבל בעצם יצר מגן דוד
ואולי בכל זאת מילה קטנה על קיבוץ גבים שמתחברת גם לקיבוץ רבדים ובעצם מתחברת למדינת ישראל כולה. כשיצאנו מהתפילה בגבים, בהפסקה בין מוסף למנחה, ליווה אותנו בשבילי הקיבוץ יהודי חם שהיה חלק מרכזי מתפילות יום הכיפורים. התברר, על הדרך, שהאיש הצנוע שמדבר איתנו הוא מנכ"ל חברת הייטק גדולה ותת-אלוף במילואים. קוראים לו גיל שוורצמן. התפתחה שיחה על אירועי בוקר שמחת תורה תשפ"ד בקיבוץ.
ואז התברר, שוב על הדרך, שבאותו בוקר הוא קפץ מביתו, לקח מהכספת את אקדחו האישי ופשוט יצא החוצה להילחם במחבלים. מדובר באדם בן 60, כן? אחרי שרבש"ץ הקיבוץ נפצע הוא החליף אותו וניהל את כל הזירה. בין השאר הוא סיפר לנו בהתרגשות על אחד הקליעים שירו המחבלים על שער הקיבוץ, בניסיון הכושל לפרוץ אותו. הקליע פגע בשער ויצא מצידו השני, כשהוא יוצר צורה של מגן דוד.
במוצאי יום הכיפורים, כשחלפנו על פני שער הקיבוץ בדרך הביתה, נזכרתי פתאום בשיחה ההיא בצהרי הצום, עצרתי את הרכב וירדתי לראות את הפגיעה. הייתי תחת הרושם של תקיעות השופר והכרזת "ה' הוא האלוקים" עם עוד כ-150 מתפללים דקות אחדות קודם לכן, בתום נעילה, וחשבתי לעצמי כמה סמלי מה שאני רואה פה: האויב רצה לפגוע בנו, לחסל אותנו, אבל בעצם יצר מגן דוד. גרם להתעוררות יהודית אדירה, שמאז 7 באוקטובר הולכת וגוברת. ועוד תלך ותגבר. הייתי מסיים פה באיזו פרפרזה על "פתח לנו שער בעת נעילת שער", אבל נראה לי שזה מספיק מרגש ככה.
אהבתי ! תודה על השיתוף
גדלתי בקיבוץ חניתה, אולם במוזיאון הפך להיות בית כנסת ליום אחד ותפילות בנוסח מזרחי של יוצאי מרוקו טוניס ואלג'יר שעלו בגרעינים סוציאליסטים לקיבוץ.
לא היתה הפרדה.
היינו יחד כולם, גברים ונשים, ילדים ומבוגרים, צמים ולא צמים.
סובלנות. שונות והכלה – מה שכל כך חסר עכשיו.