מאז שהתחלתי להשמיע את דעתי בפרשת פריג׳ה- קסטלמן ז״ל, נעשים מאמצים לצייר אותי כמי שמכפישה את משפחת קסטלמן.

אין לי ומעולם לא הייתה לי כל כוונה לפגוע במשפחת קסטלמן. ליבי יוצא אליהם ואני כואבת את אובדן בנם הגיבור. הדברים שלי תמיד נאמרים מתוך הזדהות וכבוד. בעבר אף הצהרתי שאפעל להעניק ליובל אות הוקרה על היותו אזרח חמוש שקפץ לזירת פיגוע להציל את אחיו ואחיותיו, כאזרחית חמושה – אני מעריצה אותו.

אני ניגשת לפרשה הזו ללא אג׳נדה קודמת, משתדלת לנקות את כל רעשי הרקע – כמשפטנית, כאמא, כאשת מילואמניק, כאזרחית חמושה, כיהודיה במדינתו היחידה של העם היהודי. ולכן באותה מידה אני כואבת גם את כאב משפחת פריג׳ה.

טרגדיה כפולה של אחים לנשק

כן, הלב נקרע על שתי המשפחות הללו. אביעד פריג׳ה נקלע לזירת פיגוע וחתר למגע – בדיוק כמו יובל. אנחנו לא יודעים אם פריג׳ה בכלל גרם למותו אבל יודעים שגם אם כן, זה היה בשוגג. דו״צ טראגי. בזמן הדיון אתמול בבית הדין הצבאי בבית ליד, חשבתי לעצמי כמה הסיטואציה הזו הזויה. כל התיק הזה – מיותר. כל הדיון פה הוא על אם היה רשאי פריג׳ה לירות במחבל (שזוהה כך בשוגג). זהו. וזה מטורף.

אם ייכנס לכלא לוחם צה״ל ל-20 שנה על ירי דו״צ, האם תזכה משפחת קסטלמן סוף סוף לנחמה? זה הצדק שההאשטג צדק ליובל קסטלמן מדבר עליו? הרי זה לא יחזיר את יובל. זה לא יועיל במאום.

מסע הציד התקשורתי נגד הלוחם

מי שמסתכל על אביעד בדיונים המתישים הללו, רואה ילד מיוסר והורים אכולי דאגה. ניכר שהמחשבה שאולי לקח את חייו של יהודי אחר בשוגג – לא נותנת לו מנוח. הוא נלחם כעת על חפותו, כחייל שהציל עשרות בני אדם באירוע כאוטי של 66 שניות. הוא לא בחר בזה, הוא לא רצה להיות שם ולעיתים נראה שהוא כמעט נכנע ומוכן לוותר על הכל, אפילו על חייו.

השנאה אליו היא בלתי רציונאלית וההתעללות הציבורית בו, היא חסרת כל גבולות. ופה אני מפנה אצבע מאשימה לחלקה של התקשורת בניפוח האירוע ובפרט לכתב יוסי אלי מערוץ 13. מהרגע הראשון שהתגלה שהיורה הוא דתי בעל חזות של מתנחל – עם פאות ארוכות, החל מסע ציד אכזרי במיוחד. אלי לא מפסיק לחרחר מלחמה בין שתי המשפחות האלה והכניס לאירוע הזה ששופע בפייקים ובסתירות, אומה שלמה.

יוסי אלי הרשיע ציבורית לוחם צה״ל לפני שהיו בידיו ראיות. הוא נתן יד לעלילת דם מרושעת. אם היה מבצע את עבודתו המקצועית, לא היה מכניס לראש של משפחת קסטלמן, מחילה – שטויות. התביעה בעצמה מודה שפריג׳ה זיהה אותו בשוגג כמחבל. אז איך אפשר לקרוא לו רוצח?

ללמוד מאיריס חיים ולהחליף זעם בחמלה

אני חלילה לא שופטת את משפחת קסטלמן היקרה, אבל אני מתפללת שיום יבוא והאנרגיה שמושקעת בזעם כלפי פריג׳ה תוחלף בחמלה וקבלה. על גדלות הנפש הזאת שמעתי מאיריס חיים שהייתה יכולה להיות באותו מקום של משפחת קסטלמן וכמובן – זכותם לכעוס. אבל גם איריס מבינה שזה לא יחזיר את יותם ומוטב שהלוחמים שירו בו בשוגג (שבועיים לאחר אירוע פריג׳ה-קסטלמן), ישקמו את עצמם ויחיו.

לאחר שקראתי פרוטוקולים והתוודעתי לפרטי התיק הפתוחים לציבור, אני סבורה שמותו של קסטלמן היה בלתי נמנע, אף ככל שאביעד היה אחראי לו.

אני מזמינה את משפחתו של יובל לקדם יוזמות למניעת דו״צים, לעשות חשיבה משותפת מתוך רצון לפעול למען עם ישראל ולעשות טוב למען ישראל כפי שיובל עשה ברגעיו האחרונים. אני הראשונה שאשמח לסייע. וצריך להדגיש את מה שאולי שכחנו: הטרור הערבי הוא שאחראי באופן בלעדי לכאב הגדול ולכן אסור לו לגבות עוד קורבנות לא בגוף ולא בנפש, בגלל מלחמות מיותרות בינינו.

סכנת הפוליטיזציה של השכול

לאחרונה עולה בי חשש כבד שעל המשפחה מופעל לחץ עצום מצד גורמים חסרי תום לב שמשתמשים בה בדיוק כפי שעשו עם משפחות חטופים, משפחות נרצחי 7/10 ולכן הפכו את הפרשה הזו לאירוע דגל כהוכחה נוספת של ״אלימות מתנחלים״.

זה לא אירוע משפטי או בטחוני. זה מזמן כבר אירוע פוליטי – תעשיית הבוטים בתגובות היא הוכחה ברורה לכך, וזה כשלעצמו מסכן את היכולת לחשוף את האמת ולהבטיח משפט צדק.

לכן אני מתחננת בפני המשפחה: פקחו עיניכם. תהיו גשר של חיבור ושלום ולא של פילוג ושנאה. האירוע הזה מחליש את רוח הלוחמים ורק מעצים את כאב האובדן שלכם. זה לא חייב להמשיך להיות ככה. שאלו את עצמכם שאלה קשה: אם אביעד ייצא זכאי, כפי שככל הנראה יקרה, האם תצאו במפח נפש? אם התשובה היא כן, משהו כאן לא תקין. אני מזמינה את כולנו לחשבון נפש עמוק. אם אמת וצדק לנגד עיניכם גם אתם וגם התביעה הצבאית צריכים לשאוף שאלו יושגו ורק אלו.

שלושת שופטי בית הדין ערים לרגישות הפוליטית בתיק וזה בוודאי הופך כל החלטה בתיק למורכבת פי כמה. לכן חשוב שהמשך ניהול התיק ייעשה באופן מקצועי ללא השפעה פסולה, לחצים חיצוניים או משוא פנים כפי שהתרחש בגישור – כאשר אחרי פגישת המשפחה עם הפצ״ר החדש, הוחלט מסיבה לא ברורה לפוצץ הכל, לתדהמת המגשר וכל המעורבים.

הלוואי שתשמע דעתי – בלב פתוח ונפש חפצה.

לעילוי נשמת יובל קסטלמן גיבור ישראל – שמסירות הנפש שלו למען עם ישראל תמשיך לפעם בלבבות כולנו.