משרד האוצר פרסם היום (רביעי) את נתוני השכר בגופי הביטחון לשנים 2023-2024, ומהם עולה תמונה ברורה של פערים משמעותיים בין צה"ל, המשטרה, שב"ס, המוסד והשב"כ. שכר משרתי הקבע הצעירים בצה"ל עלה ב-10% בתוך שנה וב-17% בתוך שנתיים.

בשנת 2024 עמד השכר הממוצע של משרתי הקבע הצעירים על 13,845 שקלים בחודש. לפי משרד האוצר, זו העלייה החדה ביותר שנרשמה בשנה האחרונה מבין גופי הביטחון. בין הסיבות לכך נמצאות התוכנית הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2023-2027, ששמה דגש על תגבור הלוחמים והצעירים, ורמת הפעילות הגבוהה בזמן המלחמה.

למרות העלייה, שכרם של משרתי הקבע הצעירים עדיין נמוך ביחס לשאר הגופים, בין היתר בשל גילם והוותק הנמוך שלהם. השכר הממוצע בכלל צה"ל עמד על 18,756 שקלים, לעומת 20,562 שקלים במשטרת ישראל ו-18,889 שקלים בשירות בתי הסוהר.

מי נמצא בצמרת השכר?

בראש הנתונים ניצבות יחידות הסמך, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, שבה השכר הממוצע עומד על 34,315 שקלים. אחריה נמצאים המוסד והשב"כ, עם שכר ממוצע של 32,225 שקלים, ובמכון למחקר ביולוגי נרשם שכר ממוצע של 31,932 שקלים.

הדוח מצביע גם על גידול במספר האזרחים עובדי צה"ל. מספרם עלה מכ-6,600 לפני שלוש שנים לכ-8,000 בשנת 2024. רוב התוספת נרשמה בתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה, על רקע צורכי כוח האדם של צה"ל בזמן המלחמה.

הפנסיה שמגיעה למיליוני שקלים

נתון בולט נוסף נוגע לפנסיות התקציביות של קציני צה"ל. שווי קצבת הפנסיה התקציבית הממוצעת לקצין מוערך בכ-9 מיליון שקלים. גיל הפרישה הממוצע עומד על 45, והקצבה החודשית הממוצעת עומדת על 20,019 שקלים.

במקביל, שיעור הנשים בגופי הביטחון ממשיך לעלות, אך בשנת 2024 התרחבו מעט פערי השכר בין גברים לנשים. באוצר מסבירים שהסיבה המרכזית היא תוספות שכר הקשורות לרמת פעילות וללחימה, שניתנות בעיקר בתפקידי שטח שבהם רוב המשרתים הם גברים.