עזרא שטיינר, צעיר דתי-לאומי בן 24, למד מכיתה א' ועד היום, בתום שיעור ו', במסגרות נפרדות בלבד. כעת ביקש לפנות ללימודי עבודה סוציאלית באקדמיה. הוא ניסה בכל מאודו להתקבל למסגרת נפרדת, פנה לארבעה מחמשת המוסדות בארץ המאפשרים לימודי עבודה סוציאלית במסגרות נפרדות לגברים (מכללת צפת הייתה רחוקה לו מדי), אולם סורב בכל מקום, ואף הובהר לו שהתנאי לקבלה הוא היותו רשום בשנות התיכון (גילאי 14 – 18) במסגרת חינוך חרדית.
שטיינר פנה לשתי השלוחות החרדיות של המכללה באשקלון, המיועדות לגברים ושוכנות בגן יבנה ובנתיבות, למבח"ר(מכללת בני ברק החרדית), וכן לשלוחה החרדית של המרכז האקדמי הרב-תחומי (לשעבר מכללת הדסה) בירושלים. הוא קיווה שוועדת החריגים של המל"ג תקבל אותו, אולם נאמר לו שסיכוייו קלושים, היות שרוב הפונים לתחום העבודה הסוציאלית הם נשים, וכללי המועצה להשכלה גבוהה מתירים רק 10% חריגים מהגברים ומהנשים יחדיו בכל המקצועות הנלמדים באותה מכללה.
נוסף על כך הבקשות נידונות רק אם נשארים מקומות פנויים בכיתות אחרי שכל החרדים המעוניינים בכך תפסו את מקומם. מצד שני, במקום שלא יהיה רישום מספק של חרדים, הכיתה לא תיפתח גם אם יהיו די דתיים לאומיים לאפשר את פתיחתה, כי אסור שכלל החריגים יהיו יותר מ-10%, כאמור.
שטיינר איננו יוצא דופן. גברים ונשים דתיים-לאומיים המעוניינים בכך, יתקשו מאוד להתקבל למסגרות נפרדות ללימודי התואר הראשון בתחומים שאינם חינוך ומקצועות הנלמדים במכון לב (לבנים) או במכון טל (לבנות). אם בכלל יקבל שטיינר תשובה אם התקבל ולאן, היא תתקבל רק סמוך מאוד לתחילת שנת הלימודים או אפילו אחרי תחילתה, וזה לא יאפשר לו זמן התארגנות ראוי בנוגע למקום מגורים. אם לא יתקבל, יידחו לימודי המקצוע שלו למועד לא-ידוע.
התנאים לקבלת מי שאיננו חרדי למסגרות הנפרדות הוקשחו מאוד בשנים האחרונות. המכללות מעוניינות מאוד לקבל דתיים-לאומיים, אך ידיהן כבולות, כי המל"ג איננה מאפשרת זאת. "לא מתייחסים לדתיים-לאומיים ברצינות, כי רואים בהם פשרנים וותרנים", מסביר בכאב גורם המעורה בתחום.
אפילו לא כחריגים
המסמך המכונן בהקשר הזה נקרא 'עקרונות המדיניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לבוגרי החינוך החרדי לשנים תשפ"ד–תשפ"ח' שפורסם לפני שנתיים. בסעיף 11 שם נידון נושא החריגים, ונכתב בו שיש מקום ל-15% חריגים, ובמקרים מיוחדים ניתן להוסיף עד 10% חריגים נוספים. לשטיינר, כאמור, נאמר בעל פה שבפועל האישור מצומצם יותר.
כדי להצדיק את הדילוג על דרישות הסף הרגילות באקדמיה בנוגע לחרדים, ובעברית פשוטה יותר – את מדיניות האפליה המתקנת – הסבירו במסמך ההוא ששיעור החרדים בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות נמוך מאוד, ועומד על 16% בלבד, לעומת שיעור זכאות של 86% בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי.
אם תותנה קבלה לאקדמיה בתעודת בגרות, שיעור המגיעים אליה יהיה אפסי. שטיינר, אף שלמידה בהפרדה היא ברירת המחדל שגדל בה כל חייו, איננו נכלל בחריגים הללו, כי הוא חובש כיפה סרוגה. הוא למד במוסדות דתיים-לאומיים, ולכן לא רק שאיננו זכאי למסלול החרדי הישיר והחופשי מדרישות בואכה האקדמיה, אלא הוא כלל איננו נחשב זכאי ללימודים בהפרדה. כנראה אין סיבה לדאוג ל"צורך התרבותי" של הדתיים הלאומיים. ההנחה היא שהם כבר יסתדרו.
סטודנט חרדי ממוצע יכול ללמוד שנים בלי לשלם שקל
עד כמה המדינה יוצאת מגדרה כדי להביא חרדים לאקדמיה? סטודנט חרדי ממוצע יכול ללמוד שנים בלי לשלם שקל. באמצעות שילוב נכון של מלגות ממשלתיות, קרנות פרטיות והטבות גאוגרפיות סטודנטים רבים מהמגזר החרדי מסיימים תואר ראשון במימון מלא של 100%, ולעיתים אף מקבלים דמי מחיה חודשיים.
מלגת טנא היא המלגה הממשלתית המרכזית לסטודנטים חרדים באקדמיה, והיא מעניקה מימון של עד 75% משכר הלימוד השנתי לתואר ראשון ולתואר שני. גם כאן התנאי הראשי הוא פשוט להיות רשום כבוגר מוסדות חינוך חרדיים: ישיבות קטנות או גדולות לגברים וסמינרים או תיכונים חרדיים לנשים.
נתיב מימון נוסף לחרדים באקדמיה הוא קרן קמ"ח – ראשי התיבות של קידום מקצועי חרדי – הקרן הגדולה והמובילה במגזר החרדי שמסייעת במימון לימודים ("העצמה כלכלית לקהילה החרדית בישראל תוך שמירה מלאה על הזהות והערכים החרדיים", הוגדרה המטרה באתר הקרן). זו מעניקה מלגות כספיות נאות, השלמות שכר לימוד, ולעיתים הלוואות מותנות שהופכות למענק.
לצד שתי אלה יש עוד מלגות, בין השאר כאלו שמשרד החינוך מעניק לסטודנטים מעוטי יכולת כלכלית. לסטודנט חרדי נשוי ואב לילדים, לדוגמה, הסיכוי לקבל את הרף הגבוה הוא כמעט ודאי, והוא לבדו מכסה את כל שכר הלימוד האוניברסיטאי. סטודנט חרדי נשוי ואב לילדים הלומד בקמפוס גן יבנה או נתיבות מקבל 75% מימון ממלגת טנא.
את ה-25% הנותרים הוא סוגר בקלות באמצעות קרן קמ"ח או מלגה אחרת של משרד החינוך. התוצאה: שכר הלימוד משולם במלואו על ידי הקרנות, ובמקרים רבים אף נשאר לסטודנט עודף לדמי מחיה חודשיים. ומהו התנאי המרכזי לקבלת מלגה מקרן קמ"ח? השתייכות למגזר החרדי, כמובן, ורישום במוסדות חינוך חרדיים בעבר.
ניתן הכול, רק תבואו
"אין שם מחשבה ערכית מסוג 'בואו נאפשר לימודים נפרדים'", מסביר שטיינר, "אלא פשוט יש מחסור בחרדים באקדמיה וצריך להשוות את מספר החרדים באקדמיה לשיעור שלהם באוכלוסייה, אז אם זה מה שיעזור, נקים להם מוסדות נפרדים. אלו לא מוסדות שיישארו יותר מדי זמן. כל עוד שיעור החרדים באקדמיה נמוך לעומת שיעורו בציבור הכללי, ממשיכים במסלול הזה. ברגע שהוא ישתווה זה ייפסק".
וזה עיקר הסיפור. על פי מסמך המדיניות של המל"ג, מספר הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי שולש בתוך שנים לא-רבות, מ-5,500 בתשע"א ל-16,550 בתשפ"ג. בשנת הלימודים שעברה למדו באקדמיה 18,953 סטודנטים וסטודנטיות חרדים, שהם 5.5% בלבד מכלל הסטודנטים בישראל.
ועדיין, הנתון הזה נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה, כ-12.5%, ובשכבות הגיל הרלוונטיות ללימודים אקדמיים (18–40) שיעור החרדים גבוה בהרבה ועומד על 15.7% מהאוכלוסייה. בקיצור, יש תת-ייצוג עמוק במערכת ההשכלה הגבוהה, שליש בלבד מחלקם היחסי באוכלוסיית הצעירים בישראל.
פער דרמטי בין נשים לגברים
נוסף על כך יש פער דרמטי בין נשים לגברים: מהסטודנטים החרדים 68% הם נשים, ורק 32% הם גברים. יותר ממחצית מ-50% מבוגרי האקדמיה החרדים מחזיקים בתארים בתחום החינוך וההוראה, ואילו שיעור הפנייה למקצועות טכנולוגיים, הנדסה ומדעים, נותר נמוך מאוד. ועוד הבדל ניכר: גילן של יותר מ-70% מהסטודנטיות לתואר ראשון בוגרות החינוך החרדי נמוך מ-24, ואילו גילם של יותר מ-75% מהסטודנטים לתואר ראשון בוגרי החינוך החרדי הוא מעל 25.
ממש עם סיום כנס הקיץ של הכנסת אושר סופית חוק שהציעה חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, המאפשר מסלולי לימוד נפרדים לנשים וגברים באקדמיה בתארים מתקדמים. 52 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 43 מתנגדים. על פי החוק, מוסד להשכלה גבוהה יהיה רשאי להציע מסלולים לתארים אקדמיים מתקדמים בהפרדה מגדרית בכיתות הלימוד (לא חלילה בקריה האקדמית כולה) לסטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום המועצה להשכלה גבוהה מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, ככלל, לתואר ראשון בלבד, בתנאים ובמגבלות נוספים על פי המתווה שקבעה. מוצע להבהיר בחקיקה כי ההוראה הקובעת שלא יראו כהפליה את קיומם של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, חלה גם לגבי מסלולי לימוד לתואר שני ולתואר שלישי. זאת, כדי לאפשר גם למי שבשל אמונתו הדתית נמנע ממנו להשתתף בלימודים אקדמיים מעורבים, ללמוד לתארים מתקדמים במגוון רחב יותר של תחומים".
החוק התקבל בזעם בממסד האקדמי הישראלי
הניסוח יפה, אולם כפי שהראינו, לימודים בהפרדה אינם נגישים דיים אפילו בתואר הראשון בלבד למי שלרוע מזלו חובש כיפה סרוגה ולא שחורה, ולכן סביר שגם אם יצלח החוק את משוכת בג"ץ (עתירה נגדו הוגשה כנהוג כבר למחרת העברת החוק בכנסת), הם יוסיפו לסבול מאפלייתם לרעה.
כצפוי, החוק התקבל בזעם בממסד האקדמי הישראלי. בזו אחר זו הודיעו אוניברסיטאות שלא יאפשרו פתיחת כיתות נפרדות בתחומן ללימודים לתארים מתקדמים. לא פחות מחמישה חברים במל"ג (ובהם פרופ' ג'יהאד אל-סאנע מאוניברסיטת בן-גוריון) הודיעו על התפטרותם וכתבו: "איננו יכולים להעניק לגיטימציה למהלכים הסותרים את הערכים שלשמם התבקשנו לכהן במועצה".
בהמשך מכתב ההתפטרות נכתב: "פגיעה בעצמאותה של מערכת זו ובערכים המכוננים אותה אינה פגיעה באקדמיה בלבד; היא עלולה לערער את חוסנה המדעי, הכלכלי, החברתי והביטחוני של מדינת ישראל". האמת כנראה הפוכה לחלוטין. גורמים המעורים בתחום העריכו שהחוק דווקא "יגדיל את כושר ההשתכרות של נשים חרדיות ויפתח להן דלתות".
שטיינר מספר שגורם באחת המכללות הנפרדות שדיבר עימו היה פסימי למדי ואמר שהוא איננו רואה כיצד האפשרות ללימודים בהפרדה לכל המעוניין בכך תתקדם בזכות החוק. גם גורמים פוליטיים שפנה אליהם בצר לו אמרו לו: "כל עוד אין מישהו שירים את הכפפה וידאג לציבור הדתי-לאומי, יקים גוף שיילחם על כך, זה לא יתקדם. אף אחד לא ינסה להכניס את הדתיים הלאומיים למסגרות נפרדות מרצונו הטוב".
"הסיכויים קלושים"
מכללת אשקלון מחזיקה כאמור שני מוסדות אקדמיים נפרדים לבנים, אחד בגן יבנה ואחר שנפתח השנה בנתיבות, הקרוי נתיבתא ומוחזק במשותף עם מכללות נוספות. בנתיבתא לומדים באותו קמפוס גברים וגם נשים בשעות נפרדות. המסלול הנפרד לבנות בשלוחת גן יבנה שוכן בקמפוס נפרד במכללת אשקלון, ומלבד עבודה סוציאלית יש בו גם לימודי סיעוד. בשלוחות הגברים בגן יבנה יש בין השאר לימודי תואר בכלכלה וניהול ובמדעי המחשב.
שטיינר מסביר: "בכל מקום אמרו לי: יש לנו תמיד עומס של ביקוש, ובכל שנה מקצצים במכסות. הם אומרים: נשמח מאוד לקבל אותך, אבל הסיכויים קלושים. באחד המקומות הסבירו לי שהסיכוי הטוב ביותר שלי להתקבל הוא לאסוף עוד עשרה אנשים שמוגדרים חרדים לפי ההגדרות של משרד החינוך, ואז יוכלו שם לפתוח עוד כיתה, ואז גם אני אוכל להתקבל, או לפחות יהיו לי סיכויים טובים להתקבל.
"במכללת אשקלון שלוחת גן יבנה של הגברים סובלת תמיד מעודף ביקוש, ובשנה האחרונה אמרה לי המזכירה שם שהם קיבלו רק חריג אחד או שניים, כי השורות התמלאו בחרדים רגילים, ולכן לא הוקמה ועדת חריגים בכלל. ולגבי נתיבתא, השאלה היא אם יהיו להם מספיק חרדים רגילים שמעוניינים בלימודי עבודה סוציאלית.
לפעמים רק שבועיים אחרי תחילת הלימודים
"לגבי המרכז הרב-תחומי, עד שהם מגבשים קבוצה זה בספטמבר. רק אז הם פותחים את האפשרות לוועדת חריגים בהתאם למקומות הפנויים שנותרו. לגבי המוסדות שתחת מכללת אשקלון, לפעמים רק שבועיים אחרי תחילת הלימודים הם יכולים לדעת אם בכלל יתאפשר להכניס חריגים".
לא תלמד בשום אופן במקום שאיננו נפרד?
"לא כרגע. אם אראה שבלתי אפשרי למצוא מקום לימודים נפרד, ייתכן שאלך בלית ברירה ללמוד במקום מעורב, אבל זה יהיה רק אחרי שאתחתן".
הוא משחזר את מסלול לימודיו הנפרד למהדרין: בילדותו למד בבית הספר נעם נצרים ביישוב בני נצרים. אחר כך למד בתלמוד תורה בשבי דרום, ומשם המשיך לחטיבת הביניים של הישיבה לצעירים ולעוד ארבע שנות לימוד בישיבה עצמה. בשש השנים האחרונות למד בישיבתו של הרב מיכה הלוי בתל אביב. מסלולים טיפוליים שהיו עשויים לסייע לו להתגבר על פגיעת ראש שעבר בגיל צעיר נפסלו עקב היותם מעורבים.
לא להרגיז את בג"ץ
גורם פעיל במערכת החינוך מסביר את המורכבות בנושא. "בג"ץ פסק, עוד לפני העתירה הנוכחית, שטרם הוכרעה, שאף שההפרדה באקדמיה פוגעת בחוקים כאלה ואחרים, מותר לאפשר אותה במידה סבירה, והוא אישר את זה אך ורק לאוכלוסייה החרדית. "מכיוון שבמל"ג מבינים את הקושי שהפסיקה הזו יוצרת בשטח, הם מאפשרים אחוז מסוים של חריגים שנותן מענה מסוים. הם היו רוצים יותר, אבל כפופים לפסיקת בג״ץ ומעוניינים שבג״ץ ימשיך להעלים עין מההפרדה, שבמפורש מנוגדת לעמדתו העקרונית.
"החוק החדש של לימור סון הר-מלך מאפשר שם לקבל החלטות נועזות יותר, אבל מצד שני זה מכניס ללחץ חלק מחברי המל"ג. יש שם כאלו שלא התפטרו רק על סמך הבטחה שלעת עתה המדיניות לא תשתנה למרות החוק החדש. בג"ץ אפשר בפסיקה האחרונה הפרדה באקדמיה לחרדים בלבד, ולכן למל"ג אין שיקול דעת בעניין הכנסת דתיים-לאומיים למסגרות הנפרדות. הרי מחר גם הדרוזים והבדואים יכולים לבוא ולהגיד שגם הם רוצים ללמוד בהפרדה".
ומה הבעיה בזה?
"בג״ץ לא מאפשר. הוא החריג את החרדים בטענה שיש צורך לאומי דחוף בשילובם באוכלוסייה, ורק במקרה שלהם הוא אפשר הפרדה. לכן במל"ג זהירים מאוד ולא ממהרים לשנות את ההתנהלות".
לימור סון הר מלך: "נעשה כאן עוול אמיתי לציבור הדתי-לאומי"
שאלנו את יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, כיצד היא מסבירה שדתיים-לאומיים נופלים בין הכיסאות בנושא ההפרדה באקדמיה. "נעשה כאן עוול אמיתי לציבור הדתי-לאומי", היא משיבה. "שנים התייחסו לנושא כאילו מדובר בצורך שקיים רק בציבור החרדי, והתעלמו מכך שיש גם גברים ונשים מהציונות הדתית שאורח חייהם מחייב לימודים בהפרדה. זו התעלמות מצורך אמיתי של ציבור שלם".
"אני מכירה את המצוקה הזו ופועלת כדי לשנות אותה. כבר היום אנחנו פונים למוסדות האקדמיים ודורשים שלא יסגרו את הדלת בפני הציבור הדתי-לאומי, אלא יאפשרו גם לו להשתלב במסלולים הקיימים. כבר יש התקדמות במקרים מסוימים, אבל הדרך עוד ארוכה".
מהיכן נובעת ההתנגדות לכך, הרצון לפתור את הבעיה רק בנוגע לחרדים ולהשאיר את הדתיים הלאומיים מאחור?
"זו לא הייתה התפיסה שלנו, אלא בדיוק הלחץ שהופעל עלינו. לאורך כל הדרך ניסו לשכנע אותנו לצמצם את המענה לחרדים בלבד. אמרו לנו במפורש שאם נגדיר שהמסלולים מיועדים רק לציבור החרדי, יהיה קל יותר לקדם אותם. אנחנו סירבנו. מבחינתנו זו הייתה טעות ערכית להחליט אחרת. הזכות ללמוד במסגרת שמתאימה לאורח החיים אינה שייכת רק לחרדים. היא שייכת גם לציבור הדתי-לאומי. לא רצינו ליצור מסלולים מאחורי גדר ששייכים רק למגזר אחד, אלא להרחיב את חופש הבחירה לכל מי שזקוק לו".
בהכירנו את ההתנגדויות, האם החוק שהעברת יפתור את הבעיה?
"החוק הוא צעד חשוב, אבל הוא לא סוף הדרך. עכשיו צריך לוודא שהמענה יינתן גם בפועל. ובמקביל אני חושבת שגם לציבור הדתי-לאומי יש כאן אחריות. הציבור החרדי ידע לאורך השנים להתארגן, להציף את הצורך, לפעול מול המוסדות, מול המל"ג ומול בתי המשפט וליצור כוח ציבורי שייצג אותו. גם הציבור הדתי-לאומי צריך לעשות את זה. אם הנושא הזה חשוב לו, הוא צריך להתאגד, להשמיע קול ברור ולדרוש את המגיע לו.
"לצערי, לא פעם הציבור הדתי-לאומי נוטה יותר להתפשר ולהסתגל למציאות הקיימת, ולכן גם הטענה שלו נשמעת פחות. אני מתכוונת להמשיך להיאבק בעבורו, אבל ככל שהדרישה הציבורית תהיה חזקה וברורה יותר, כך גם יהיה קל יותר להשיג את השינויים שעדיין נדרשים". תגובת המועצה להשכלה גבוהה: "מדיניות המל"ג כיום לגבי הפרדה באקדמיה היא בהתאם לפסיקת בג״ץ. לאור השינוי בחקיקה – מדיניות ההפרדה באקדמיה תידון בחודשים הקרובים במל"ג"