המכון הלאומי לחקר פרה אדומה פרסם היום (שלישי) על לידת עגלה אדומה נוספת ברמת הגולן. העגלה החדשה נולדה בעדרו של שי גבעון, חוואי המכון, תוך הקפדה יתרה שלא להצמיד לה תג אוזן, וזאת במטרה לשמור על תמימותה. גבעון הוא גם מי שזיהה את העגלה הקודמת לפני כחודש וחצי באחת הרפתות שבהן העניק שירות.
"אני חש שאנו בתקופה היסטורית", משתף גבעון בתחושות המיוחדות. "מאז שנולדה העגלה האחרונה, קבלתי פניות ושאלות מכל גווני הקשת היהודית בארץ ומחו"ל, חסידים, ליטאיים, חילונים ודתיים. עם ישראל מתעורר יותר מתמיד לנושא המקדש והשבת טהרה לישראל, וריבונו של עולם פותח לנו דלתות והזדמנויות שלא היו 2000 שנה".
גבעון מוסיף ומציין את עיתוי הלידה המיוחד של העגלה: "אנו בדרך לגידול עדר פרות אדומות. אמנם בצוות המכון הלאומי לחקר פרה אדומה צפינו שייולדו עגלות פוטנציאליות בעונה זו, אך לידתה סמוך לט' באב בהחלט מעורר את ההרגשה שהקב"ה דוחק בנו להאיץ את הדרך לבניין בית המקדש והשאלה האמתית היא האם אנחנו רוצים בכך".
האתגר ההלכתי של בית המדרש
לצד ההתרגשות העצומה, מתברר שישנו אתגר רפואי והלכתי לא פשוט שעומד לפתחם של הרבנים. במכון מציינים כי העגלה נולדה כתאומה לעגל זכר. בבקר קיימת תופעת "פרימרטין", שבה שליות של עוברים תאומים מחוברות, ובמרבית המקרים ערבוב ההורמונים גורם לכך שהנקבה נותרת איילונית בגלל פגיעה בהתפתחות הרחם.
סוגיה מורכבת זו צפויה לעמוד בקרוב במוקד דיוני בית המדרש של המכון הלאומי לחקר פרה אדומה, שבו חברים כעשרים רבנים המלווים את הפרויקט מבחינה הלכתית. זאת לאחר שבית המדרש עסק לאחרונה בשאלת כשרותה של העגלה הקודמת, שעל אוזנה הוצמד תג אוזן סמוך ללידתה.
ראש בית המדרש של המכון, הרב עזריה אריאל, התייחס למורכבות החדשה והסביר את התהליך: "קיימת שאלה האם מום מולד שאינו חיצוני וגלוי לעין בגוף הפרה פוסל את תמימותה, הן לגבי הקרבנות ובפרט לגבי פרה אדומה. מאחר ומטרתנו ליצור גיבוי הלכתי לאומי, לא נכריע בנושא לבדנו, ובית המדרש יצטרך לדון יחדיו בנושא ולהביא את מסקנותיו לתמיכת פוסקי הדור. בעז"ה אנו מקווים כבר בעוד כשנה לפרסם את מסקנותינו אודות השאלות המרכזיות בתחום, ובהמשך להוציא לאור ארבעה כרכים נרחבים של 'פרה אדומה כהלכתה' המסכם עשור של מחקר הלכתי שיובא לעיון הציבור הרבני בישראל".
יש כל כך סימנים לגאולה הקרובה
גם הקרשים שהתגלו, ןעוד תגליות. זה לא במקרה.
.