במסגרת המשא ומתן על הסכמי אוסלו ב', ראש הממשלה רבין הסכים שהגישה לקבר רחל תהיה בידי הערבים.
הרב הראשי דאז, הרב ישראל מאיר לאו, אמר לו: מדובר באימא של העם היהודי, האם שקיבלה את ההבטחה ההיסטורית "ושבו בנים לגבולם", ומאימא, אדוני ראש הממשלה, לא נפרדים.
גנדי הי"ד התפרץ ללשכתו ואמר לו: עם לא מוותר על הקבר של האימא שלו.
הרב חנן פורת לחץ, והרב מנחם פרוש חיבק אותו והתפרץ בבכי סוער, כשהוא אומר לו: זו מאמע רוחל. איך אתה נותן את הקבר שלה?
אחרי כל אלה רבין חזר בו, ועד היום הגישה לקבר רחל פתוחה ונגישה.
רבין גדל בעולם חילוני, אבל היה מחובר מספיק לזהותו היהודית כדי שיהיה מסוגל להבין את המשמעות של מקום כמו קבר רחל לעם ישראל.
האם בוגרי מערכת החינוך של היום יהיו מסוגלים לכך או שמא מבחינתם 'ארבע אימהות' יהיה רק שם של ארגון שלחץ לצאת מלבנון, ועל בית לחם הם ילמדו שזה מקום הולדתו של אותו האיש מייסד הנצרות?
האם הם יידעו ש'ושבו בנים לגבולם' זה לא רק שורה משיר או סיסמה שקשורה לחטופים, אלא חלק מנבואת ירמיהו הנביא שמתאר את הנחמה האלוקית לרחל אימנו שמבכה על בניה שיצאו לגלות.
המילים הללו הם שחיברו את נורדאו, שהיה רחוק מיהדותו, לתנועה הציונית, כפי תיאורו את אותו מפגש בפריז כרופא עם ילד ממזרח אירופה שסיפר לו על מה שלמד בתלמוד תורה על יעקב אבינו שקובר את רחל בדרך אפרת היא בית לחם, כי כאשר יגלו בניה מארצם בחורבן בית המקדש הראשון היא תצא מקברה ותבכה עליהם, והקב"ה יקשיב לה ויענה: 'מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ … וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם'.
לדבריו, חדרה בו אז מלוא התודעה היהודית והוא הבין שעם שיש לו ילדים כאלה, שחיים כל כך את עברם, גם יזכה לעתיד מזהיר.
זו משימתנו. זו חובתנו.
חובתנו לאמא רחל המבכה על בניה.
ומשימתנו לדור העתיד, להבטיח שיכירו את אותה האמא.