הדרמה סביב מה שזכה לכינוי "פרשת קטאר" עולה שלב, והפעם נראה שהאמת מתחילה לצאת לאור. למרות מסע הלחצים והכותרות המדאיגות שליוו את החודשים האחרונים, בשירות הביטחון הכללי (שב"כ) לא צפויים לקבוע בחוות הדעת הרשמית כי פעילותם של יונתן אוריך ואלי פלדשטיין גרמה לפגיעה בביטחון המדינה.
הצעד הזה של השב"כ אינו עומד בחלל הריק. הוא מצטרף לעמדתו של ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, שהבהיר כבר בעבר כי הקשרים המדוברים בין אנשי לשכתו של ראש הממשלה לבין קטאר לא הובילו לפגיעה ביטחונית. עבור רבים בשטח, מדובר בסימן מעודד לכך שמערכות הביטחון חוזרות להתמקד בעובדות ולא בפרשנויות פוליטיות.
רוח חדשה בשירות הביטחון
בעבר, התמונה נראתה אחרת לגמרי. ראש השב"כ, רונן בר, שנחשב לא פעם כמי שמחזיק בקו לעומתי מול הממשלה, סבר כי אוריך ופלדשטיין פגעו במגעים הרגישים לעסקת החטופים. כעת, נראה כי השינוי בצמרת מחלחל פנימה. בדיווחים שעלו בעיתון "הארץ", שם התקשו להשלים עם הקביעה המקצועית החדשה, ייחסו את שינוי הגישה ל"רוח החדשה" שהכניס לארגון דוד זיני.
במערכת אכיפת החוק יש מי שמותח ביקורת חריפה על חוות הדעת המתגבשת, אך נראה שבשב"כ דבקים בבחינה עניינית של הנתונים. בעוד שבעבר ניסו לצייר את האירוע כפגיעה אנושה בביטחון, המציאות בשטח מוכיחה אחרת.
מה באמת קרה בפרשת קטאר?
כדי להבין את ההקשר, צריך לחזור ללב החשדות. הפרשה עוסקת בטענה כי יועצים בלשכת ראש הממשלה פעלו כסוכני השפעה עבור קטאר – המדינה שמממנת את חמאס – במהלך מלחמת חרבות ברזל. החשד המרכזי היה שהם הפיצו מסרים פרו-קטאריים בתקשורת הישראלית והציגו אותם כמידע מודיעיני רשמי.
אלי פלדשטיין סומן כדמות המרכזית בציר הזה, כמי שקיבל מסרים והעביר אותם לעיתונאים. יונתן אוריך, יועצו הקרוב של נתניהו, נחשד כמי שהיה מודע להעברת המסרים הללו. אוריך עצמו הכחיש את הדברים בתוקף לאורך כל הדרך. בשיחות סגורות הוא הבהיר כי לא ידע על קשר לקטאר או על "הונאת עיתונאים", והוסיף בנחרצות: "מי שהיה עושה דבר כזה – היה עף מהחלון".
בסופו של יום, נראה כי למרות הרעש התקשורתי והניסיונות להפוך אירוע של הסברה או קשרי עיתונות לפרשייה ביטחונית חמורה, גורמי המקצוע במוסד ובשב"כ מגיעים למסקנה הברורה: ביטחון המדינה לא נפגע.
