שעון זהב בן המאה ה-19, שעומד במרכזה של אחת התעלומות המרתקות ביותר מטביעת הטיטניק, עומד למכירה פומבית בבית המכירות "ג'ון ניקולסון". השעון, שהיה שייך לנוסע אלברט קולדוול, מוערך בסכום שבין 40,786 ל-67,977 דולרים. הפריט הייחודי הזה נושא עמו סיפור של הישרדות בלתי סבירה בלילה הגורלי שבו צללה האונייה למצולות.
הסיפור שמאחורי השעון מעורר מחלוקת עד היום. לפי אחת הגרסאות, קולדוול העניק את השעון לאחד מעובדי המנועים של הספינה כשוחד, כדי להבטיח למשפחתו מקום בבטן סירת ההצלה מספר 13. גרסה אחרת, חיובית יותר, גורסת כי השעון ניתן כמתנה של הכרת תודה לאיש הצוות שסייע למשפחה להינצל מהאסון הכבד שבו קיפחו את חייהם כ-1,500 בני אדם.
תעלומת משפחת קולדוול
משפחת קולדוול הגיעה לטיטניק לאחר שליחות בת שבע שנים בתאילנד מטעם הכנסייה הפרסביטריאנית. הם ביקשו לחזור לביתם באילינוי בשל מצבה הבריאותי הרעוע של האם, סילביה, שילדה את בנם אלדן זמן קצר קודם לכן. לאחר חילוצם מהאונייה הטובעת, המשפחה נעלמה מהרדאר במהירות כה רבה עד שהם הושמטו מרשימת הניצולים הרשמית שפורסמה באותם ימים.
במהלך חייו הארוכים, אלברט קולדוול סיפק כמה גרסאות לאופן שבו הצליחה משפחתו לעלות על סירת ההצלה. באחד הראיונות המוקלטים שלו, הוא סיפר כי ירד לסיפונים התחתונים ושוחח עם עובדי המנועים, שם הבין את חומרת המצב האמיתית. לדבריו, אחד העובדים קרא לעבר הצוות שמעליו לעצור את סירת ההצלה כדי שהמשפחה תוכל לטפס פנימה.
זיכרון חקוק בזהב
השעון עצמו הוא יצירת אמנות עשויה זהב 18 קראט, שיוצרה על ידי "סאת'רלנד והורן" מאדינבורו סביב שנת 1876. על השעון חקוקה הקדשה מיוחדת: "הוענק לג'יימס קולדוול על ידי עובדי חברת הנפט פאמפרסטון בעת עזיבתו לנהל את מחלקת הכרייה בדינס, 3 ביוני 1896". השעון הועבר בירושה בתוך המשפחה עד שהגיע לידיו של אלברט.
מכתב המלווה את השעון מוסיף רובד נוסף לסיפור המרתק. "אבי השליט לי את שעון הכיס היקר לו מכל עם מותו, ואני מעוניין שתקבל אותו כמחווה של תודה על טוב לבך לאורך השנים", נכתב במכתב מאת בנו של איש הצוות שקיבל את השעון במקור. המכירה הפומבית שתיערך בהמשך החודש תעניק לאספנים הזדמנות להחזיק בפיסת היסטוריה שעדיין נושאת עמה שאלות פתוחות על גבורה, תושייה והצלה.
יש לכם טעות כתיב בכותרת….