הספרייה של "מרכז" הייתה אמורה להיות שלווה ונינוחה בלילה ההוא של ל' באדר א', מלאה ברשרוש דפים וקולות לימוד של ערב ראש חודש. השקט הזה נקטע בבת אחת כשמחבל ערבי חדר לישיבה והחל לירות לכל עבר. 18 שנים חלפו מאז הפיגוע הנורא בישיבת מרכז הרב בירושלים, בו נרצחו שמונת הקדושים, תלמידי הישיבה הגבוהה והישיבה לצעירים (ישל"צ), בעוד תלמודם בידם.

גבורה בלב הבית

המחבל החל את מסע הרצח בחצר, שם נרצחו יונדב חיים הירשפלד, רועי אהרון רוט ויונתן יצחק אלדר הי"ד. משם המשיך לספרייה וטבח בנערים שגב פניאל אביחיל, נריה כהן, יוחאי ליפשיץ, דורון מהרטה ואברהם דוד מוזס הי"ד. מסע הרצח נעצר רק בזכות תושייתם של הרב יצחק דדון וסרן דוד שפירא, קצין בצנחנים ובוגר הישיבה, שחתרו למגע וחיסלו את המחבל בפתח הספרייה. על גבורתם קיבל שפירא צל"ש מאלוף פיקוד המרכז ודדון זכה לתעודת הוקרה מהמשטרה.

הלוויית השמונה הייתה מפגן עוצמתי של כאב ואחדות. לצד גדולי רבני הציונות הדתית והראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, בלט הזעזוע העמוק בציבור החרדי. האדמו"ר מבלז השתתף בהלוויה וביקר את הפצועים, ואפילו בחסידות סאטמר ובנטורי קרתא הביעו כאב ותנחומים על הרצח בלב בית המדרש.

בשביל הנשמה: הניגון שלא פסק

מתוך האפר צמחה מורשת חיה. תלמידי הישיבה לצעירים הוציאו את ספר הזיכרון "שמונה נסיכי אדם", ושנה לאחר הטבח הוכנסו שמונה ספרי תורה לזכרם. גולת הכותרת של ההנצחה היא פרויקט "בשביל הנשמה" – יוזמה של תלמידי הישיבה שהפכה למפעל ארצי המפיץ חוברות לימוד באמונה ובהלכה למאות אלפי תלמידים בחינוך הדתי מדי שנה.

גם עולם הניגון היהודי השתנה בעקבות אותו לילה. הלחן המפורסם למילותיו של הראי"ה קוק זצ"ל, "כנפי רוח", הוקלט לראשונה במלאת שבע שנים לפיגוע בביצועו של ביני לנדאו ומקהלת הישל"צ, והפך מאז להמנון של תקווה ועוצמה. גם 18 שנים אחרי, הלימוד בספרייה לא פוסק. בכל ליל שישי מתקיים בה שיעור לזכר הנרצחים, וכתב העת "מבית מדרשנו" ממשיך לצאת לאור כעדות חיה לכך שקול התורה של שמונת הקדושים ממשיך להדהד.