זה נשמע כמו התחלה של סיוט שכבר היינו בו, אבל עבור הרבש"צים בהר חברון זו הייתה המציאות בשבועות האחרונים. בשיא המתיחות הביטחונית, כשהזיכרון מהטבח בדרום עדיין צרוב בבשר, פועלים ערבים הגיעו לבצע עבודות איטום ותחזוקה בתוך חדרי הנשק של היישובים. העבודות, שהוזמנו על ידי קבלן מטעם פיקוד העורף, הכניסו את האנשים הלא נכונים למקום הכי אסטרטגי של כיתת הכוננות.
"הפועל יודע טוב ממך איך לפתוח"
האירוע הזה, שנחשף ב'קול היהודי', הוא לא רק תקלה טכנית, אלא עדות למערכת שעדיין לא התעוררה. אחד התושבים סיפר כי כאשר נציג החברה שהביאה את חדרי הנשק הסביר לרבש"ץ על מנגנון הפתיחה, הוא ביקש מהפועל הערבי שהיה במקום להתרחק. התגובה של נציג החברה הייתה לא פחות ממדהימה: הוא גער ברבש"ץ והבהיר לו שהפועל יודע טוב ממנו איך לפתוח את חדר הנשק.
התושבים בשטח רותחים, ובצדק. הם זוכרים היטב איך בטבח בשמחת תורה, מחבלי חמאס החזיקו במפות מדויקות וידעו בדיוק איפה נמצאת כל נשקייה ואיך לארוב לרבש"צים. "זה פשוט טירוף", אומר אחד התושבים, "ערבים ובדואים מובילים את הנשקיות, יודעים את המיקום המדויק שלהן ומתחזקים אותן. למה אנחנו עושים את זה לעצמנו שוב?"
האולטימטום המקומם
הסיפור מסתבך כשמגלים את הלחץ שמופעל על היישובים "מלמעלה". רבש"צים שביקשו לבצע את העבודה בעצמם או למנוע את כניסת הפועלים, קיבלו תשובה מקוממת מהקב"ט: אם לא תכניסו את הפועלים, המועצה לא תיקח אחריות על הנשקייה והיא תילקח ליישוב אחר. מדובר בשיטה שמעמידה את האחראים על הביטחון במצב בלתי אפשרי – או הפקרות ביטחונית או איבוד אמצעי ההגנה.
בצה"ל, לעומת זאת, מציגים תמונה הפוכה שרק מגבירה את התמיהה. בתגובה לפניית 'הקול היהודי' מסרו בדובר צה"ל כי הצבא דווקא מאפשר ליישובים לבצע את העבודות בעצמם ואף מספק חומרי גלם בתיאום עם נציגי היישוב. הפער הזה בין הצהרות הצבא להתנהלות בשטח משאיר את הרבש"צים בערפל מסוכן.
הכתובת כבר על הקיר
זו לא הפעם הראשונה שנחשפת הפקרות כזו בתוך המערכת. רק בשנה האחרונה נחשפו מחדלים דומים בבסיסי חיל האוויר תל נוף וחצרים, שם הועברו מפות מסווגות לידי פועלים ערבים. נראה שיש מי שבמערכת הביטחון עדיין מעדיף חיסכון בעלויות ונוחות של קבלנים על פני ביטחון בסיסי של חיי אדם.
אחרי מה שעברנו, הדרישה של היישובים לעבודה עברית במקומות רגישים היא לא עניין של פוליטיקה, אלא של הישרדות. המידע המודיעיני שאוספים אותם פועלים בשטח עלול להיות ההבדל בין הצלת חיים לאסון ביום פקודה. הגיע הזמן שהמערכת תבין: מי שמתחזק לנו את הנשקייה היום, עלול לדעת בדיוק איך לנטרל אותה מחר.
