המוסד חטף גנרלים איראנים כדי לפענח את גורל רון ארד

תחקיר של הניו יורק טיימס חושף כי ישראל האמינה עשרות שנים שהנווט הוחזק באיראן - בעוד שהערכות מודיעיניות פנימיות קבעו שהוא נהרג בלבנון כבר ב-1988

רון ארד. צילום: דובר צה"ל

תחקיר רחב היקף שפרסם הניו יורק טיימס מתאר לראשונה שורה של מבצעי מודיעין חשאיים שביצעה ישראל במשך עשרות שנים בניסיון לפענח את גורלו של הנווט רון ארד, ובהם חטיפות של שני גנרלים איראנים. מעבר לפרטי המבצעים, מצביע התחקיר על כך שבתוך מערכת הביטחון הישראלית התגבשה כבר לפני כעשרים שנה הערכה שלפיה ארד מעולם לא הועבר לידי איראן, וככל הנראה נהרג בלבנון כבר בשנת 1988 – הערכה שלדברי מי שעמדו מאחוריה לא קיבלה את המשקל הראוי בתהליכי קבלת ההחלטות.

ארד נפל בשבי ב-16 באוקטובר 1986, אחרי שמטוס הפאנטום שבו שירת כנווט נפגע בשמי לבנון. הוא נטש את המטוס ונלכד בידי אנשי ארגון אמל השיעי, וגורלו נותר לא ידוע מאז. ישראל פעלה שנים לפי ההנחה שהוא הועבר בשלב כלשהו לידי גורמים איראניים – הנחה שהשפיעה על מדיניות הממשלה, על המאמצים הדיפלומטיים ועל פעילות ארגוני המודיעין.

הגנרל שנעלם במלון באיסטנבול

אחת החשיפות המרכזיות בתחקיר נוגעת לעלי רזא עסגרי, גנרל בכוח קודס של משמרות המהפכה האיראניים ולשעבר סגן שר ההגנה של איראן. בדצמבר 2006 הגיע עסגרי למלון באיסטנבול ונעלם בנסיבות מסתוריות, במה שהפך לאחת התעלומות המוכרות בעולם המודיעין – בלי שהיה ברור אם ערק למערב, נחטף או נהרג.

מבצע מיוחד להשבת רון ארד ותקיפות בטהרן

לפי שלושה בכירים אמריקנים לשעבר שעבדו בצמוד לישראל ושוחחו עם הניו יורק טיימס, אנשי המוסד הם שחטפו את עסגרי, חקרו אותו במשך שבועות על סיפון כלי שיט, ולבסוף הרגו אותו והשליכו את גופתו לים השחור. לפי התחקיר נועדה החקירה לברר אם היה מעורב בהיעלמות ארד, בין היתר בשל קשריו עם בכירים בחיזבאללה והגעתו ללבנון זמן קצר אחרי נפילת הנווט – אך החוקרים לא מצאו כל ראיה לכך שידע היכן הוא נמצא. ישראל הכחישה במשך שנים מעורבות בהיעלמותו של הגנרל, והמוסד סירב להגיב לתחקיר.

ארגז מקרר ברחוב בדמשק

מבצע נוסף שנחשף בתחקיר התרחש בספטמבר 2021, בשכונה דיפלומטית מאובטחת בדמשק. הגנרל האיראני עבדאללה סאברי יצא בבוקר מוקדם לריצה סמוך לביתו, ובדרכו חלף על פני שני גברים שנשאו ארגז גדול של מקרר – אנשי מודיעין ישראלים שהתחזו למובילים כדי לעבור את מחסומי האבטחה בשכונה.

משמרות המהפכה האיראניים | צילום: שאטרסטוק

הם השתלטו על סאברי, סיממו אותו, הכניסו אותו לארגז והעבירו אותו ברכב מסחרי לבן, בלי לעורר חשד סמוך לנציגות האיראנית. לדברי התחקיר הועבר הגנרל לישראל ונחקר על נושא אחד בלבד – מה הוא יודע על גורל רון ארד – אך לא הניב מידע שהוביל לפריצת דרך, והושאר לבסוף ברחוב ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. בהמשך טען כי עונה במהלך החזקתו. ראש המוסד באותה תקופה, דדי ברנע, אישר בעבר כי אישר מבצע נועז להשגת מידע על רון ארד – אך הגדיר את תוצאותיו ככישלון.

ההערכה שהודחקה שנים

בשנת 2006 הורה ראש השב"כ דאז, יובל דיסקין, לערוך בחינה מחודשת של כלל המידע שנאסף בפרשה. "עברנו על הכול, פריט אחר פריט, ובדקנו את כל המקורות, את אמינותם ואת האופן שבו המידע הושג", סיפר דיסקין לעיתון. לדבריו העלתה הבדיקה שהדיווחים על העברת ארד לאיראן התבססו על טעויות חמורות בפענוח המודיעין או על מקורות בלתי אמינים, וצוות השב"כ העריך שהוא מעולם לא הוחזק בידי משמרות המהפכה או חיזבאללה – ושהתשובה נמצאת ככל הנראה בכפר נבי שית שבבקעת הלבנון. לדברי דיסקין, המסקנות הללו לא זכו למשקל משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות.

כעבור כמעט עשור חזר הסיפור על עצמו: בשנת 2014 בדק אבי קאלו, שעמד בראש היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל, את החומר המודיעיני מחדש – האזנות, דיווחי מקורות והערכות קודמות הובילו אותו לאותה מסקנה, שארד מת ב-1988 בנבי שית ולא הועבר לאיראן. בסוף 2016 העביר קאלו דוח מפורט על כך לראש הממשלה בנימין נתניהו, אך המבצעים שנועדו להשיג מידע מגורמים איראניים נמשכו גם אחרי שהדוח הוגש. "היינו צריכים להגיע לשם לפני 20 שנה. זה היה כישלון", אמר קאלו.

הדוח האיראני הסודי

פרט נוסף שחושף התחקיר נוגע לחקירה משותפת שערכו בעבר איראן וחיזבאללה בניסיון לאתר את ארד. בשנת 2004 שלחה איראן את הגנרל עבדאללה סאברי עצמו לסייע בחיפושים בלבנון, ולפי שלושה בכירים איראנים לשעבר שדיברו עם הניו יורק טיימס, החקירה הסתיימה בדוח סודי שקבע כי ארד מת ככל הנראה ב-1988 בנבי שית, וייתכן שנקבר באזור. חשיבות הממצאים הייתה כה גדולה שהנשיא האיראני לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני שלח את אחד מילדיו לגרמניה כדי למסור את המידע באופן אישי למתווכים.

בישראל, לעומת זאת, פורשה שליחתו של סאברי בכיוון ההפוך – לא כניסיון לסייע באיתור הנווט, אלא כהוכחה לכך שאיראן מחזיקה במידע סודי על גורלו. רז צימט, איש מודיעין לשעבר שהיה שותף להערכה המקורית מ-2005 שהטילה את האחריות על איראן, הודה בריאיון לעיתון כי בדיעבד נראה שהמסקנה הייתה שגויה, וכי הייתה נטייה טבעית לייחס לטהראן אחריות לכל התפתחות בפרשה.

בחזרה לכפר שבו הכל התחיל

בשנים האחרונות שינו גורמי המודיעין כיוון, וחזרו להתמקד בנבי שית במקום באיראן. בדצמבר 2025 נעלם אחמד שוכר, איש ביטחון לבנוני לשעבר שנחשד כמי שעשוי להחזיק במידע על מקום קבורתו של ארד, ולפי גורמים לבנוניים קיים חשד שנחטף בידי סוכנים ישראלים לאחר שיצא לפגישה עסקית – מקום הימצאו עדיין אינו ידוע. במהלך פעילות צבאית בלבנון ב-2026 פשטו כוחות ישראליים על אזור בכפר וחיפשו שרידים בקבר בבית עלמין מקומי, אך לא מצאו דבר.

לפי גורמים ישראליים ששוחחו עם הניו יורק טיימס, אחת ההערכות הנבחנות כיום היא שארד הוצא להורג ב-1988 כנקמה על מותו של אחיו של שוכר, שנהרג בעימות עם צה"ל – אך מדובר בהערכה מודיעינית בלבד, לא בממצא מוכח. כמעט ארבעה עשורים אחרי שנפל בשבי, חוזרים החיפושים אחר רון ארד לנקודה שבה הכל התחיל: כפר קטן בבקעת הלבנון.

עוד באותו נושא

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך