בעולם שבו השליטה בחומרי הגלם קובעת את הקצב, מדינת ישראל מחליטה לא להישאר מאחור. רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות השיקו השבוע את "אתגר תנופה", יוזמה לאומית שנועדה לעודד הקמת מיזמים טכנולוגיים בתחום המינרלים הקריטיים. מדובר בחומרי גלם שהם הלב הפועם של הביטחון האנרגטי, המעבר לאנרגיה נקייה ותעשיות הביטחון המתקדמות שלנו.

התחרות החדשה מציעה פרס ראשון של מיליון ש"ח לסטארטאפים שיפתחו פתרונות פורצי דרך, לצד פרסים של 200,000 ש"ח לארבעה זוכים נוספים. המטרה ברורה: לקחת את המוח היהודי והחדשנות הישראלית ולהפוך אותם לנכס אסטרטגי בשרשרת האספקה העולמית, במיוחד בתקופה שבה שרשראות האספקה הופכות למוקד של חיכוכים גיאופוליטיים.

מעצמת טכנולוגיה, לא רק מחצבים

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, מסביר למה המהלך הזה כל כך חשוב: "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות".

לדבריו, ישראל אולי אינה מעצמת מחצבים טבעית, אבל היא בהחלט מעצמת דיפטק (Deep Tech). בישראל כבר קיים אקוסיסטם של חברות וחוקרים מובילים, והאתגר נועד להצמיח דור חדש של חברות שיתרמו לחיזוק המעמד של ישראל בזירה הבינלאומית.

יוסי דיין, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, מוסיף כי התחום הזה הוא מרכיב יסוד בביטחון שלנו: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה עצמו כאחראי להבטחת חוסן שרשראות האספקה בתחומי האנרגיה ועד להובלת פיתוח טכנולוגיות מתקדמות להבטחתם. אנו פועלים באופן אקטיבי ליצירת תשתית חדשנות שתאפשר לישראל לצמצמם תלות".

מה הם המינרלים הקריטיים?

רשימת המינרלים לשנת 2025 כוללת 60 מינרלים שונים, ביניהם מגנזיום, פוספט, אשלג, ליתיום ונחושת. אלו חומרים שבלעדיהם אי אפשר לייצר סוללות לרכבים חשמליים, רכיבים אלקטרוניים מתקדמים או מערכות לייזר. חלק מהיסודות הללו מופיעים בריכוזים נמוכים מאוד בטבע, והפקתם דורשת תהליכים מורכבים שצורכים המון אנרגיה – וכאן נכנסת החדשנות הישראלית לתמונה.

התחרות מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים:

1. טכנולוגיות כרייה מתקדמות לקיצור מחזורי החיפוש והפחתת עלויות.

2. עיבוד ומחזור, כולל טיפול בתמלחות והפקת מינרלים מפסולת.

3. תחליפים ויעילות, כלומר פיתוח חומרים חדשים שיחליפו את המינרלים הנדירים ויפחיתו את התלות של ישראל ושל העולם במקורות חיצוניים.

בסופו של דבר, ישראל מבקשת להיות בחזית המרוץ הזה. היכולת לפתח פתרונות לאיתור וזיקוק חומרים אלו תהפוך את המדינה לשחקן משמעותי בשוק הגלובלי, ותבטיח שהעצמאות האנרגטית והטכנולוגית שלנו תישאר איתנה גם בעשורים הבאים.