מאז הבוקר השחור של שמחת תורה, כולם שואלים את אותה שאלה: איך זה קרה לנו? איך הצבא החזק במזרח התיכון הופתע בצורה כזו?
תחקיר חדש של ישי פרידמן בשיתוף עם ארגון 'עד כאן' ששודר אמש (שלישי) בחדשות 14, מספק תשובה מטרידה שמגיעה משורשי מערכת החינוך של הקצונה הבכירה. התחקיר חושף את דמותו של ד"ר שמעון נווה, האיש שעיצב את התודעה של דורות של מפקדים בצה"ל.
מאויב לפרטנר: אפקט אוסלו
נווה, שהקים את המלת"ם (המרכז לחקר תורת המערכה), הוביל שינוי תפיסתי עמוק בצבא בעקבות הסכמי אוסלו. לפי התחקיר, נווה האמין שההסכמים שינו את המציאות: הערבים הם כבר לא אויב שיש להשמיד, אלא אוכלוסייה שצריך "להסתגל" אליה.
במקום לדבר על ניצחון, הכרעה והשמדת אויב – הוכנסו לצה"ל מושגים חדשים ומעורפלים כמו "הכלה", "צריבת תודעה" ו"מנופי לחץ". המטרה הפכה להיות שינוי הרצון של הצד השני, במקום חיסול היכולת שלו לפגוע בנו. התוצאה: תורת לחימה שטוענת שאפשר לשלוט בשטח גם בלי להיות בו פיזית – קונספציה שהתפוצצה לנו בפנים.
לא רק מול האויב: לתמרן את הממשלה
אחד החלקים המטרידים ביותר שנחשפו בתחקיר הוא היחס לדרג המדיני. בהקלטות שנחשפו נשמע נווה מסביר כיצד מצביא "אידיאלי" צריך לפעול מול נבחרי הציבור. לתפיסתו, התפקיד של בכירי הצבא הוא לא רק לבצע את מדיניות הממשלה, אלא לעצב אותה ולתמרן את מקבלי ההחלטות.
נווה מתאר כיצד מחנכים קצינים להשפיע על החלטות ראש הממשלה לפי האינטרסים שהם מבינים, ואף מתגאה במקרים שבהם מערכת הביטחון בלמה יוזמות התקפיות של הדרג המדיני, כמו תקיפת הגרעין באיראן.
נזרק – והוחזר על ידי גנץ
חשוב לזכור: התפיסות של נווה כבר עמדו למבחן במלחמת לבנון השנייה – ונכשלו. ועדת וינוגרד מתחה ביקורת חריפה על המלת"ם ועל השפה הלא ברורה שחלחלה לפקודות הצבא, והמכון נסגר.
למרות הכישלון המהדהד, בשנת 2014, תחת הרמטכ"ל בני גנץ, הוחזר נווה לצה"ל כדי להכשיר קצינים בכירים ולהפוך אותם "מגלדיאטורים לכוכבים". כך, למרות הנורות האדומות שנדלקו ב-2006, רוח הקונספציה המשיכה לנשב במסדרונות הפיקוד העליון עד למלחמה הנוכחית.
תגובת דובר צה"ל לתחקיר הייתה לקונית: "המכללות הצבאיות עוסקות במתן הכשרה איכותית… תא״ל (מיל׳) שמעון נוה אינו מועסק בצה״ל ואין כיום כל התקשרות עימו".
