אלפי בני אדם הגיעו אחר הצהריים (ראשון) לבית העלמין הצבאי באשקלון כדי ללוות בדרכו האחרונה את סרן דוד חזות (21), מפקד מחלקה בגדוד 12 של חטיבת גולני, שנפל בהיתקלות עם מחבל חיזבאללה בדרום לבנון. הלחימה ההרואית של כוחותינו נמשכת בשטח, בעוד משפחתו וחבריו ממאנים להיפרד מהמפקד הצעיר והנערץ שהצטיין בנתינה ובמנהיגות יוצאת דופן.
האירוע הקשה התרחש הלילה בסביבות השעה 2:00. לוחמים מצוות הקרב החטיבתי של גולני נכנסו לאיתור חשוד באזור הכפר דיר סיריאן, שם הם נתקלו במחבל חמוש שפתח לעברם באש. מהירי המפתיע נהרג סרן חזות, ולוחם נוסף נפצע באורח קל. מיד לאחר מכן פתחו חיילנו בסריקות נרחבות באזור, וכעבור כמה שעות חוסל המחבל במבנה סמוך לנקודת ההיתקלות.
"אמא, אני רק גולני"
דוד, בוגר בית הספר אורט אפרידר באשקלון, התייתם מאביו כשהיה בן 16 בלבד, והותיר אחריו את אמו גלית ואת אחותו אוריה. במהלך שירותו הוא נלחם כדי לקבל תפקיד פיקודי בחטיבה החומה, ולא ויתר לרגע על השאיפה להוביל לוחמים בשדה הקרב. אמו ספדה לו בבכי קורע לב מעל הקבר הטרי וסיפרה על העקשנות שלו להיות משמעותי עבור המדינה ועבור פקודיו.
האם גלית שיתפה בשיחות האחרונות עם בנה: "אמרת לי 'אמא, אני רק גולני', ואני אמרתי לך 'דוד יש לי רק אחד, אתה יכול לעשות מלא תפקידים'. אמרת לי 'אני לא עושה חצי שבועיות בבית, אני רוצה לפקד על לוחמים'. נפגשת עם המח"ט, יצאת מהשיחה ובכית את נשמתך. אמרת 'אם אני עוזב את גולני – אני עוזב את הצבא'. היה שינוי בהחלטה וקיבלת מחלקה".
גלית הוסיפה וסיפרה על הדאגה העצומה שלו לחייליו הבודדים, כאשר גילה שחלקם ישנים על מזרנים בסלון: "אספנו כסף ואמרת 'אמא, אני אטפל בכל החיילים הבודדים שלי, לא יהיה חייל שיישן על מזרן'". מתוך הכאב העצום פנתה האם לציבור: "אני מבקשת מבורא עולם שיגיד די לצרותינו, די על כל חייל שאנחנו מאבדים. תעשו ראייה מושכלת ותשמרו עליהם. די לצרותינו, כל חייל שהולך שם הולך לחינם. מבקשת מכם, כל מי שיכול לעשות משהו, די עם המלחמה המזופתת הזאת. הבטחתי לך שאני ממשיכה את החיים למרות הכול".
"הבן אדם עם הלב הכי גדול בעולם"
גם בת הזוג, רון, ספדה לו בדמעות וביטאה את האובדן הבלתי נתפס של הקצין שהיה תמיד ראשון לכל משימה. דוד היווה דוגמה אישית ללוחמיו מתוך אהבה עצומה לעם ולמולדת ורצון עמוק לתת מעצמו עוד ועוד. רון סיפרה על הרגעים הקטנים והמיוחדים שלהם יחד, ועל האכפתיות הבלתי מתפשרת שלו שהובילה אותו תמיד להסתער קדימה.
דוד חזות הי"ד עם חייליו
"אי אפשר לסכם אותך במילים", אמרה רון בהספדה, "אהבה שלי, הבן אדם עם הלב הכי גדול בעולם. תמיד ידעתי שאם יקרה לך משהו זה בגלל האכפתיות שלך, אתה תמיד ראשון, תמיד חייב להוות דוגמה ללוחמים שלך, אכפת לך כל כך מהמדינה הזאת ורק רצית לתת מעצמך עוד ועוד, אהבה שלי. אני לא רוצה להיפרד ממך. מי יברח מהבסיס שלו באמצע הלילה וייקח מונית רק כדי לישון איתי במיטה ללילה אחד וילך בחמש לפנות בוקר? מי ירעיף עליי כל כך הרבה אהבה? דוד בעלי, אתה אומר לי תמיד תודה על זה שזכית בי להיות האהבה של החיים שלך, אבל אתה אפילו לא יודע כמה אני מודה לך שהיית האהבה של החיים שלי".
להלוויה הגיע גם יו"ר מפלגת 'ישר!', גדי איזנקוט, לבקשת האם גלית, ואף נשא דברים. איזנקוט, שאיבד את בנו בלחימה לפני שנתיים וחצי, ספד לקצין הצעיר: "אני מודה על הזכות לחלוק כבוד אחרון לאדם, לוחם, ומפקד מיוחד. אני לא הכרתי אותו, אבל הקשבתי למילים, לסיפורים, ואפשר ללמוד איפה גדלים צעירים שכל כך מחויבים וכל כך אוהבים את הארץ הזו. המיטיבים הגדולים ביותר של מדינת ישראל".
איזנקוט הוסיף: "מה שרואים בתמונה זה את העיניים הטובות ואת החיוך הענק. ואני מקשיב למילים, אפשר לדעת מאיזה בית גידול יוצאים ומה מביא בחור צעיר לבחור בשירות קרבי, לעשות תפקידים שאני מכיר מקרוב. גם לוחם, גם מ"כ, וגם מפקד מחלקה בלבנון. הובלת חיילים מקדימה זו המורשת של גולני, ודוד יישם אותה. אני מרגיש את הכאב שלך גלית, אני לפני שנתיים וחצי קיבלתי הודעה דומה, זה היה כמה מאות מטרים מפה, מפקדת אוגדה 162. אני מבין את הכאב האדיר, את השילוב של הכאב והגעגוע, ואת תחושת ההחמצה התמידית של לאן דוד יכל להגיע. ולכן, המסר, עד כמה שאפשר לדבר באירוע כזה במסרים, זה להיות ראויים. למחיר הענק הזה, למחיר הכבד מאוד של דוד ושל נוספים. להיות טובים יותר, להיות מדינה טובה יותר, חברה טובה יותר, והמסר שעבר ממנו זה לבחור בחיים".
