בין סערות פוליטיות לוויכוחים אינסופיים באולפנים, לפעמים צריך רק תמונה אחת כדי להבין מה קורה באמת בשטח: חייל חרדי – עוד נחזור אליו – לבוש מדים ועליהם לבוש חרדי מסורתי, עומד ומדליק נר חנוכה. בלי פילטרים, בלי סיסמאות, פשוט יהודי שמשלב את הספר ואת החרב בצורה הכי טבעית שיש.

נראה שצה"ל, שחטף לא מעט ביקורת על יכולתו לקלוט חרדים בצורה מכבדת, מתחיל לספק קבלות. הקמת "חטיבת החשמונאים" לוותה בהרבה סקפטיות משני הצדדים, אבל הצעדים הראשונים בשטח מלמדים שיש כאן משהו אחר. משהו אמיתי.

הלל של חנוכה בבסיס החשמונאים. צילום: באדיבות המצלם

החסיד שירד לשטח

אחד מאותם לוחמים שמגשימים את החזון הזה הוא ברוך אשכנזי. בן 30, נשוי ואב לילד, שגדל בלב המיינסטרים החרדי: ישיבות חסידיות ("חזון נחום" ו"טשכנוב"), לימוד בכולל, ומעבר לעולם העסקים. "עולם המדים היה רחוק ממני", הוא מספר, "לאורך החיים לא דמיינתי אי פעם שאני אהיה עם מדים של צבא. חודש וחצי לפני הגיוס לא דמיינתי שיקרה דבר כזה".

שכיבות שמיכה בסגנון 'חשמונאי'. צילום: באדיבות המצלם

אבל המציאות הישראלית חזקה מהכול. נקודת המפנה הראשונה הייתה בשמחת תורה. "במוצאי שבת הקשבתי לשיר 'כי על אבא לא שואלים שאלות', עצמתי עיניים ובכיתי במשך כמה שעות. הבנתי את גודל הצער והאסון שפקד את עם ישראל. לא יכולתי להמשיך להתפלל ולחזור הביתה כאילו כלום". אשכנזי ירד לדרום, התנדב באיחוד הצלה וארגן אירועי תמיכה לחיילים, אבל הרגיש שזה לא מספיק.

הטריגר הסופי היה הפיגוע הקשה ברמות, בו נרצחו שישה יהודים. "בין מי שחיסלו את המחבלים היה לוחם 'חשמונאים' ואברך כולל עם נשק", הוא משחזר. "כשהבנתי שהאויב לא מבחין בין חרדי לחילוני ושיש צורך במגינים ברחובות שלנו, החלטתי לעשות מעשה. אמרתי לאשתי ולבן שלי שאני הולך לצבא כדי להגן עליהם. הם חיבקו אותי בדמעות ובירכו אותי".

אימון בחטיבת חשמונאים. צילום: באדיבות המצלם

לא רק גימיק

כשדיברו על הקמת חטיבה חרדית חדשה, רבים הרימו גבה. חששו שזה יהיה עוד ניסיון מלאכותי שלא יחזיק מים, או מסגרת שלא באמת תאפשר אורח חיים דתי מוקפד. אבל המציאות, כך נראה בינתיים, מוכיחה אחרת. הצבא משקיע משאבים אדירים כדי לייצר מעטפת שמאפשרת ללוחמים החרדים לשמור על זהותם בלי לוותר על המקצועיות המבצעית.

אימון קרב מגע בחטיבת חשמונאים. צילום: באדיבות המצלם

"ספרא וסייפא" – הגרסה המבצעית

אחד החששות הגדולים של צעירים חרדים הוא הירידה הרוחנית בצבא. אשכנזי מנפץ את המיתוס הזה בחדות: "באתי לכאן גם לראות האם זה בכלל אפשרי להיכנס חרדי ולצאת חרדי. אני כבר שישה שבועות כאן, ואני יכול לומר שלא רק שיוצאים חרדים – היראת שמיים שלי רק מתחזקת".

שכיבות שמיכה בסגנון חשמונאי. צילום: באדיבות המצלם

הוא מתאר שגרה שונה לחלוטין ממה שמכירים בבסיסים אחרים: "יש לימוד תורה איכותי של שעה ביום לפחות, ובגלל שאין פלאפונים אין הסחות דעת. אני מספיק כל יום עמוד גמרא ומוסר שיעור בשער הביטחון ובחסידות".

לדבריו, האווירה החברתית היא המפתח.  עוד הוא מוסיף "הרבה חושבים שאולי 'חשמונאים' מתאים למי שהוא 'שבאבניק' ומחפש הקלות ברוחניות, ואני אומר באופן ברור – המקום הזה לא מיועד למי שרוצה לרדת ברוחניות. כאן האווירה היא של לוחם וספר תורה בידו".

אל"מ אמונה מח"ט חשמונאים נושא דבר תורה בסיום מסע כומתה. צילום: באדיבות המצלם

רוח המכבים גרסת 2025

אין זמן מתאים יותר מחג החנוכה כדי לראות את הניצנים של החטיבה הזו. כמו אז, גם היום, עם ישראל זקוק ללוחמים שרוחם איתנה. החבר'ה שמתגייסים לחטיבת החשמונאים לא מחפשים הקלות. הם באים מתוך תחושת שליחות, מתוך הבנה שבעת הזו, ההגנה על העם והארץ היא מצווה גדולה.

המוטיבציה גבוהה, והרצון להוכיח שאפשר אחרת בוער בהם. הם מבינים שהם פורצי דרך, שהם הסיירת שלפני המחנה, ושעיניים רבות נשואות אליהם – בציפייה או בחשש.

הדלקת נרות חנוכה בשטח. צילום: באדיבות המצלם

האחריות על הכתפיים

אבל אל תטעו – לא מדובר בשיעור תורה מתמשך. ההכשרה היא ברמת רובאי 07 אינטנסיבית. שינה בשטח, מסעות, לחימה בשטח בנוי ופשיטות. אשכנזי עצמו קיבל תפקיד ייחודי וקריטי: 'רחפניסט'.

"זה רחפן מאוד יקר שגם יודע להטיל רימונים", הוא מסביר את כובד האחריות. "במלחמה בעידן של היום זה כלי רב עוצמה שנותן מידע מודיעיני חשוב בזמן אמת. לימדו אותי את זה ברמה הכי גבוהה. אתה מבין כמה המשמעות שלך קריטית בקרב – אם זיהית נכון את האויב, אתה יכול להציל את הכוח שלך וגם לחסל את האויב מלמעלה בלי לפגוש אותו".

תרגיל מוסק בחטיבת החשמונאים. צילום: באדיבות המצלם

התחלה של שינוי

ברור, הדרך עוד ארוכה. יהיו אתגרים, יהיו קשיים, ויהיו מי שינסו לשים מקלות בגלגלים. אבל כרגע, נראה שהכיוון חיובי. צה"ל לומד, מקשיב, ובעיקר – מבצע. העובדה שצעירים חרדים יכולים להרגיש בנוח בתוך המערכת הצבאית, להדליק נרות חנוכה בבסיס ולהרגיש שייכים, היא בשורה ענקית.