בגיל 25 בלבד, כשהוא נשוי ואב לילד, מנהל רועי בן שמאי את אחד המשרדים הפעילים ביותר בכנסת. הוא מתגורר במושב צפריה, אך השורשים שלו נטועים עמוק בעולם התורה והעשייה של הציונות הדתית – החל מישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל ועד לישיבת ההסדר "הגולן" בחיספין. לאחר שירות צבאי במדור עתודה אקדמית, הוא מצא את עצמו בלב העשייה הפרלמנטרית.
ספרא וסייפא במסדרונות הכנסת
עבורו, השירות הציבורי הוא המשך ישיר לערכים שספג בבית המדרש ובשבילי הגולן. "מה שמניע אותי זו התחושה שיש המון דברים במדינה שעדיין צריכים לתקן ולשנות," הוא משתף בשיחה על השליחות שלו. לדבריו, הרצון להיות שם ולסייע למען העתיד של כולנו נובע מההבנה הפשוטה והעמוקה שאין לנו ארץ אחרת. הוא רואה בציבור הדתי-לאומי מודל לחיקוי, במיוחד לנוכח העמידה האיתנה בשנתיים וחצי האחרונות של המלחמה המאתגרת. "השילוב של ספרא וסייפא בא לידי ביטוי ביתר שאת," הוא אומר בהערכה רבה. "הדור הנוכחי של המילואימניקים והסדירים שמשלם מחיר יקר כדי להבטיח שכולנו נוכל לחיות פה בשקט ובביטחון הוא הדבר הכי מוערך בעיניי."
לתקן את מה שצריך
בתוך המערבולת הפוליטית היומיומית, הוא משתדל להביא איתו את הערך היהודי של "ועשית הישר והטוב". כשהוא נשאל מה היה משנה במדינה גם ללא סמכות רשמית, הוא מצביע בראש ובראשונה על תרבות האין-שיח והחרמות. לצד זאת, הוא לא חושש לגעת בסוגיות הליבה: "האלונקה כבדה מנשוא וחובה שכולם ייטלו חלק," הוא אומר בהקשר לחוק הגיוס. גם מערכת החינוך נמצאת בראש מעייניו. הוא מתריע כי ללא רפורמה אמיתית בשכר המורים, המערכת עלולה לקרוס – דבר שאסור שיקרה כי מדובר בעתיד של כולנו. מבחינתו, השמירה על דור העתיד היא משימה לאומית ראשונה במעלה, בדיוק כמו השמירה על גבולות המדינה.
החוק הראשון על השולחן
אם תשאלו אותו איזה חוק היה מקדם ראשון לו היה נבחר בעצמו לכנסת, התשובה שלו נחרצת ונוגעת לחינוך. הוא שואף להוביל רפורמה שתכלול העלאת שכר משמעותית למורים וחיזוק מעמדם הציבורי. המטרה שלו ברורה: להפחית את שיעורי העזיבה ולהחזיר למקצוע ההוראה את המעמד כמקצוע נחשק ויוקרתי. הוא מסכם את הגישה שלו באופטימיות זהירה, תוך אמונה בכוחה של הציונות הדתית להמשיך ולהוביל בכל הצמתים המשמעותיים של מדינת ישראל – מהחזית הצבאית ועד למסדרונות החקיקה, תמיד מתוך נאמנות לערכים וחיבור עמוק לעם.
