כיוון שטור זה מוגבל בכ-300 מילים, אין ביכולתי לפרט לכם אפילו לא את כמות אירועי הטרור שהתרחשו רק בחודש האחרון ברחבי יו"ש, כי תקצר היריעה מלהכיל. בעודי כותבת שורות אלו אני קוראת עוד ידיעה על הרעלת כבשים בשטח מרעה סמוך לכביש אלון, לאחר שערבים הטמינו רעל קטלני בתוך תמרים ופיסות לחם יבש.
וזה אירוע מהקלים וה"נחמדים" שהתרחשו. אם תרצו בכל זאת נתונים קצת יותר מדויקים, אז רק בחצי השנה האחרונה בלבד, אירעו מעל 445 אירועי פח"ע שכוונו לעבר חלוצי הגבעות והחוות (ותודה להצלה ללא גבולות יו"ש על הנתונים), שזה בערך רק רבע מסך האירועים הכולל של הפיגועים ברחבי יו"ש: זריקות אבנים, הצתות, מטענים, דריסה ועוד.
מעל 140 פצועים רק מפיגועים כלפי החוות, בחצי השנה האחרונה. מקווה שסיברתי היטב את אוזניכם. השלום עדיין לא פרץ פה. ועם כל זה, איכשהו נדהמתי לגלות שצה"ל, בניצוחו של אלוף הפיקוד, מוצא לו פנאי לטפל דווקא במתיישבים היהודים החלוצים והגיבורים! כן כן, במקום להשפיל מבט ולומר להם תודה רבה על כך שהם עושים את עבודת המדינה ומערכת הביטחון, שומרים על אדמות הארץ ומונעים את השתלטות האויב על הקרקעות – בגופם ממש.
במקום לתת להם צל"שים ומענקים ואפילו חלק מהמשכורות של כל אותן פנסיות תקציביות שמסתבר שלא ממש עשו את עבודתן, במקום זה, עסוק אלוף הפיקוד בצווי מעצר בית (עקיפה מכוערת של הצווים המנהליים שנאסרו), בהחרמת עדרי צאן ובהיקף הרס בלתי נתפס בהתיישבות, בכמויות שלא נראו פה גם לא בממשלות שמאל עוינות! רק בשלושת החודשים האחרונים התרחשו לא פחות מ-138 אירועי הרס בהתיישבות!
צבא פלסטין, המכונה "המשטרה הפלסטינית", מכין את עצמו לכיבוש יישובים
ולי נותר לשאול: איך ייתכן שבזמן שבו מדי לילה מוברחים מירדן ומצרים עשרות כלי נשק, ביניהם שוברי שוויון, היישר לידי ערביי יו"ש; בזמן שבו מדי יום ישנם פיגועי אבנים, צמב"רים, בקת"בים, הצתות, הרעלות ומה לא – מצד האויב הערבי כלפינו; בזמן שבו צבא פלסטין, המכונה "המשטרה הפלסטינית", מתאמן, מתחמש, מכין את עצמו לכיבוש יישובים, אוסף מידע, מתצפת ונערך ליום פקודה.
בזמן שכל הקטסטרופה הזאת מתרחשת, איך יכול להיות שיש לצבא ישראל זמן להתעסק עם גבעה כזו או אחרת, חווה כזו או אחרת, מתנחל כזה או אחר, יהיו פאותיו ארוכות ככל שיהיו? איך בכלל יש לצבא ולו חייל אחד להקדיש למשימה הזאת?! האם יש חווה אחת בכל רחבי יו"ש שמאיימת עלינו בטבח? כי אני יכולה לתת לכם רשימה של עשרות כפרים צמודי גדר שביום פקודה יכולים להוות איום קטסטרופלי, ואיש במערכת הביטחון לא מעלה בדעתו לכבוש אותם ולדאוג שמכפרים אלו לא ייצא הטבח הבא.
האם מערכת הביטחון שכחה אצל מי היא עובדת ומה תפקידה?
האם עדיין לא התעוררנו מהקונספציה
הלכוד זה לא הכון.רק קבוצה המאמינה שאנחנו כאן בהבטחה אלוקית ושהטחה זו מחיבת אותנו לשמור על החי
הצומח והאדם היהודי ביוש ולחסל כל נסיון השתלטות על אזורים אלה יכולה לנסות להנהיג את העם