המהפכה האדומה כבר כאן

מתוק, עסיסי ונקי: עונת התותים החלה באופן רשמי, והשנה באה בכנפיה בשורה שהיא לא פחות מדרמה: חברת חסלט פיצחה את השיטה ותפיץ לראשונה לשווקים תותים נקיים מחרקים, הגדלים בטכנולוגיה חדשנית * כיצד חרק אחד הצניח את מחירי התותים, וכיצד נוכל בכל זאת לאכול תותים שאינם מפוקחים * ויש גם מתכון משגע

צילום: שאטרסטוק

זה שנים שחשקה נפשם של בני אדם שומרי כשרות לאכול את הפרי העסיסי הזה. דא עקא, האסוציאציה הראשונה העולה לראש שומר הכשרות כשחושבים על תותים היא חרקים.

ומשהונחה במוח המילה חרקים, המחשבה נודדת כמעט באופן אוטומטי לגוש קטיף, לחבר'ה הטובים מגוש קטיף תובב"א, שהביאו לנו את הפתרונות הפלאיים לאכילת ירקות עלים ללא חרקים. איפה הם, החבר'ה האלה? ולמה הם לא עושים משהו בנוגע לסיפור של התותים? בלי סלרי או חסה אפשר להסתדר, אבל בלי תותים?!

והנה כעת נראה שמתגשם החלום הבלתי ייאמן, ותחזינה עינינו בתותים כשרים למהדרין מתוצרת חסלט, ובא לציון גואל ולישראל נחמה פורתא.

"זה חזון הדורות", מתמוגג אליעזר ברט, מנכ"ל חסלט, שלמרות קדמת הטכנולוגיה מבחינת ירקות נקיים מחרקים, מקפיד להחזיק טלפון ללא ואטסאפ. "אנחנו עסוקים בנושא הזה המון שנים. כל השנים שואלים אותנו מתי יהיו תותים, אז חיפשנו זנים ועשינו ניסיונות, אבל עד עכשיו לא הגענו לתוצאה שהשביעה את רצוננו. לא מצאנו תותים שעומדים בסטנדרטים שלנו בענייני חרקים וגם ללא חומרי הדברה".

מה השתנה פתאום?

"בעונה הזאת חברנו לחקלאי ותיק בתחום התותים. חיברנו את הידע שלו ושל המחלקה החקלאית שלנו, שילבנו בין הניסיון שלו לניסיון שלנו, והתוצאות ב"ה מאוד טובות. אני עצמי זכיתי לטעום מהתות פעמיים, וזה מוצר מדהים. הרמה מאוד גבוהה, וזאת חגיגה ללקוחות.

"תותים מוחזקים כנגועים מאוד בחרקים. אין מצב לאכול אותם בלי גידול מיוחד בחממות בהשגחה צמודה ובבדיקה יסודית מאוד, וגם אז צריך הרבה חסדי ה' שלא ניפול בחרקים. במהלך הזה הצלחנו להוציא את המוצר מחזקת נגיעות. בנינו פרוטוקול גידול המבוסס על ההלכה, במבנה סגור לגמרי, בהקפדה על ניקיון ועל המון בקרה.

"בזמנו הלכנו לגדולי ישראל וקיבלנו אישור לגדל ירקות עלים, ועכשיו הפרוטוקול הזה עובד גם על תותים". איך בדיוק? תיאלצו להישאר סקרנים. "זה ידע סודי", אומר ברט ברצינות תהומית. "אנחנו עובדים על זה הרבה שנים. התחלנו לפני 25 שנה, ורק עכשיו, חסדי ה', הצלחנו בשיטות חדשות ובפטנטים.

"לפני 37 שנים, כששמעון ביטון, אגרונום בכיר, בא להציע לנו לגדל חסות במבנים סגורים, לא האמינו שזה יעבוד אף על פי שהיו מבנים שגידלו בהם עגבניות והיו חסות בעולם. אבל לשמעון היה שכל ליישם את הטכנולוגיה הקיימת במוצרי עלים. בזמנו הייתה כותרת ראשית במעריב שהמצאנו חסה חדשה. זה לא היה נכון, כי זאת אותה חסה, והיישום היה להכניס אותה למבנים סגורים. בתותים החדשנות היא יישום של הרבה מאוד ידע והבאת טכנולוגיות חדשות בתחום החקלאות, שמאוד מתפתחת בישראל ומובילה בהרבה תחומים. כשהקב"ה רוצה שזה יקרה, זה קורה. צריך להתפלל הרבה", מסכם ברט.

אליעזר ברט, חסלט: "בתותים החדשנות היא יישום של הרבה מאוד ידע והבאת טכנולוגיות חדשות בתחום החקלאות, שמאוד מתפתחת בישראל"

מה הציפיות מהשוק? כמה אנשים שלא נגעו בתותים עד היום צפויים להשתתף בחגיגה?

"בע"ה בכל שבוע יצאו תותים לציבור. כרגע לא הרבה, כי זאת תחילת העונה, אבל בהמשך הכמויות יגדלו. הצפי הוא לעשרות אלפי יחידות בכל שבוע בכל הארץ". התותים ידועים במחירם הגבוה, אך גם כאן צפויה הפתעה, הטמונה בעומק שיטת התמחור של חסלט. "מאוד קשה לנקוב במחירים. לפני שבועיים נניח היה מחיר התותים בשוק הרגיל, המלא בחרקים, גבוה מאוד, כי עדיין אין הרבה יבול בשוק. אם תבדוק בעוד חודשיים, יהיה יותר היצע, והמחיר יהיה נמוך יותר.

"אנחנו דוגלים במחיר קבוע כל השנה, כי אנחנו עובדים עם חקלאים שמחויבים לפרוטוקול גידול שלנו מבחינת איטום החממות וההקפדה על כל הדרישות האגרונומיות וההלכתיות. אנחנו רוצים להבטיח לחקלאים פרנסה הוגנת ומסגרת שבה הם מתחייבים לנו ואנו מתחייבים להם, והם יודעים שהם מכסים את כל ההשקעה שלהם. אגב, 75% מהתותים וכל התוצרת באים מעוטף עזה".

כבר יש רעיון לדבר הבא שאחרי התותים?

"יש רעיונות כל הזמן", מגלה ברט. "מסתכלים קדימה, ויש השקעה רבה במחקר ובפיתוח. מחפשים דברים נוספים, גם זנים חדשים של מוצרים מהתחום שלנו, כמו חסה לליק וחסה סלנובה. אבל לא הכול אפשר להגיד", הוא רומז במסתוריות על הפתעות בטווח הארוך ושולף משהו שעומד להגיע בקרוב. "עוד מעט תצא גם כרובית סגולה וכרובית כתומה, מוצר בלעדי שלנו, בירק ללא תולעים".

אסף מייזלס, אגרונום: "התותים גדלים אצלנו כל עונות השנה חוץ מבקיץ. במדינות אחרות, למעט ספרד, ששם האקלים דומה לאקלים בישראל, לא תמצא תותים בסתיו או בחורף"

כשאמריקה פגשה את אירופה

כמה עובדות על תות: תות שדה הוא הפרי היחיד שיש לו זרעים חיצוניים לפרי. למעשה זה פרי מדומה, כי הפירות האמיתיים הם הזרעים, הנקודות השחורות. על כל תות יש כמאתיים זרעים, שהם מאתיים פירות. ציפורים אוהבות לאכול תותים כי הן נמשכות לצבע האדום. התות העכשווי שנמצא בשווקים נוצר מזני תות מאירופה ומאמריקה שנעשתה בהם הכלאה לפני כמה מאות שנים, ומאז – חגיגה.

"יש בארץ כמאתיים מגדלי תות", אומר אסף מייזלס, אגרונום ומגדל תות הנמצא זה כעשרים שנים בעולם התותים. "בסך הכול מגדלים תות ב-5,000 דונם. את מספר הטונות של היבול הגדלות בארץ קשה לאמוד. גם חקלאי לא מודד ברמת הקילוגרמים, כי העונה ארוכה. בשנים האחרונות אין יצוא, וזאת הכמות שצורכים בישראל".

למה לא מייצאים תותים?

"בעשור האחרון לא מייצאים תותים בגלל העלויות גבוהות של כוח האדם. אנחנו לא יכולים להתחרות בעלויות שלו במרוקו או בספרד. פעם גם היה לישראל יתרון בזנים הישראליים, שצומחים מוקדם, אך מדינות אחרות העתיקו את הטכניקה, הביאו זנים דומים למה שיש בישראל, וכעת אין לנו יתרון".

עונת התותים, כאמור, די ארוכה. "תות שדה נקטף מתחילים לקטוף לפני החגים ועד חודשיים אחר כך. בחנוכה כבר יש תותים לרוב המגדלים". את התותים ממשיכים לקטוף עד שבועות. "חלק מסיימים את הגידולים רק בשבועות כדי שיהיו תותים לעוגת גבינה. למעשה התותים גדלים אצלנו כל עונות השנה חוץ מבקיץ. במדינות אחרות, למעט ספרד, ששם האקלים דומה לאקלים בישראל, לא תמצא תותים בסתיו או בחורף, אלא אם כן זה בחממה".

תותים מיוחדים גדלים בגולן. "בביולוגיה יש צמחי יום קצר וצמחי יום ארוך. תותים הם צמח יום קצר, הפורח בזמן שהימים מתקצרים, והוא מושך עד האביב, כשהיום מתארך. בגולן הזנים אדישים לאורך היום, ומאחר שדי קר שם הם ממשיכים לצמוח מאוחר".

עד כמה הוא בריא?

ערכו התזונתי של תות שדה רב. "יש בו ויטמין C, יותר ממה שיש בפירות הדר. יש בו נוגדי חמצון, הוא מאוד דיאטטי, רק כ-150 קלוריות בכוס". הבעיה היא בריסוסים, אך לפני כמה שנים הופסקה ההדברה בעקבות עליית המודעות לנושא.

"בשנות השישים או השבעים היו מרססים בחומרים קשים בכל שבוע. זה אולי היה כשר, אבל לא בריא", אומר מייזלס. "בשלושים השנים האחרונות יש גם הדברה ביולוגית ופחות ריסוסים. יש מזיקים טבעיים שפוגעים במזיקים הלא טובים. מפזרים חרקים טובים, והם נמצאים על העלים ועושים את העבודה בשבילנו".

הכירו את התותית

אי אפשר לעסוק בתותים בלי לסור לבדוק מה אומרים עליהם בארגון כושרות, העוסק בכל הקשור לכשרות המזון שנכנס לפינו.

אחרי שיחה ארוכה ניאותו בכושרות לחשוף לפניי את הפיתוח החדש שלהם, שצפוי להגיע לשווקים בקרוב. "זה סקופ", אומר הרב משה כץ, ראש מחלקת ההלכה בעמותת כושרות, העוסק בתחום כשרות המזון יותר מעשרים שנה, ומזמין את תומר בן צבי, מנהל מחקר בארגון כושרות, לגלות לי את כל הפרטים על אב הטיפוס של מוצר חדש ששמו הזמני כרגע הוא תותית.

"הרעיון שלו דומה למכונת שטיפת מכוניות", מגלה בן צבי. "המוצר הזה משפשף את התות ומנקה אותו מחרקים. אחרי דקה של סיבוב בפנים התות יוצא ממנו נקי. עכשיו סיימנו את פיתוח אב הטיפוס, ואנחנו במשא ומתן עם הסינים בנוגע לייצור. רצינו כחול-לבן, ולצערנו לא הצלחנו, כי זה מאוד יקר ולא פרקטי. אני מקווה שהמוצר הזה יהיה בארץ בתוך זמן קצר, כבר בעונה הזאת. עדיין אין לנו אומדן לגבי המחיר שלו".

צילום: שאטרסטוק

העולם תלוי על חרק אחד

אחרי שהגיעו הבשורות הטובות ואנחנו רגועים לגבי טעם התות, שלא ניאלץ להימנע ממנו, הגיע הזמן לשוב אחורה בזמן להיסטוריית הפולמוס בדבר חרקי התותים לאורך השנים. איפה הכול התחיל ומה השתבש בדרך אל הצלחת?

"לפני ארבע או חמש שמיטות, סביבות 31 שנה, הייתי אברך צעיר, ותותים עלו ברשת מזון מסוימת עשרה שקלים לקילו", מספר הרב כץ. "שבוע אחר כך המחיר ירד ל-99 אגורות לקילו. לא הבנתי מה קרה. האחראי ברשת המזון ההיא אמר לי שהרב משה ויא פרסם שיש חרקים בתותים, ולכן המחיר צנח.

"תמיד היו חרקים בתותים, אבל היו מורידים את העלים, משרים את התותים במי סבון שלוש דקות, והכול בסדר. ככה היה עד שהרב ויא גילה חרק חדש שנתפס חזק לתות. זה היה חדש, אין מה לעשות. אנשים הפסיקו לאכול תותים, ולכן אצל החרדים והחרדים הלאומיים ירד המחיר של התותים".

מה צריך לעשות כדי שלא לאכול תות נגוע?

"להוריד את הראש של התות, ואחר כך לרופף את האחיזה של החרקים כדי שהם ירדו בשטיפה. עושים את זה בהשריה של שלוש דקות במים וסבון. למעשה צריך להפריע את מנוחתם של החרקים, ולכן יש להבריש את התות מתחת לזרם מים. העיקר הוא ההברשה במברשת שיניים או בספוג. אפשר סקוץ', אבל אז לא יישאר לך תות. אנשים מסתבכים בזה, כי לא מספיק לעשות את התהליך פעם אחת, צריך לחזור עליו פעמיים".

בטח יש רבנים שחושבים אחרת.

"אין אחד בהלכה שלא אומר ככה", מוחה הרב כץ נגד הגדרת הנושא מחלוקת. "כל המומחים אומרים שזה מה שצריך לעשות. כל הרבנים שמבינים בזה. חשוב להדגיש שיש רבנים שמומחים בחרקים, ויש כאלה שפחות. יש רב שכונה שיגיד לך למשל שמותר להשתמש בג'לטין אף על פי שהיום ג'לטין עשוי מעור טרי של חזיר או של נבלה, רוב הג'לטין לפחות, ובזה אנשים לא מעודכנים. זה השתנה רק לפני 25 שנה, והם מצטטים תשובות ישנות. אותו דבר בתותים".

הרב משה כץ, כושרות: "יש רב שכונה שיגיד לך למשל שמותר להשתמש בג'לטין אף על פי שהיום ג'לטין עשוי מעור טרי של חזיר או של נבלה"

מה עיקר הבשורה של התות הנקי שיוצא עכשיו לשוק?

"כבר לפני כמה שנים קמו חברות שהיו מוכרות תות נקי. כעת אין כמעט, ועכשיו חסלט עושים את זה. במקרה הזה החממה סגורה ויש בה רשת של נפת קמח. שום דבר לא יכול להיכנס. יש דלת כפולה, מפוח שמעיף ישר החוצה כל מה שמחפש להיכנס. מגדלים את התותים נקיים בתוך חממה, ואין חדירה של חרקים. זה הקונץ של הגידול. יש פה סיכון מאוד גדול, כי אם היבול ייפסל, הלך הכול".

תאורטית יכול לבוא חרק חדש ולהפיל את הכול?

"כן. ואז הרבנים שמתעסקים בזה ייתנו הנחיות חדשות. בכרוב אחד יכול להיות חרק שבא לפתע מקליפורניה. זה כל הזמן מתפתח, והחרקים באים מכל מיני מקומות בעולם, ואי אפשר לדעת מה יהיה. פעם גילו חרק אפילו בעגבנייה. בשבילך זה חידוש, כי אולי אתה גדל בגבעת שמואל. כשסיפרו לי על החרק הזה מצאתי דו"ח של האו"ם מלפני עשרות שנים שמדבר עליו. החרק הזה זז ממקום למקום".

עושים סדר בניקיון

כך עושים את זה נכון, בפגיעה מועטה בפרי האהוב (לפי אתר כושרות). שלבי הניקיון לתות שאינו מפוקח מחרקים:

להסיר את הראש הירוק ומעט פרי.
להשרות את התות שלוש דקות במים עם מעט סבון (כחצי כפית סבון לליטר מים).
לאחר ההשריה יש להוציא התות מהמים ולשפשף אתו בספוג רך או במברשת שיניים תחת זרם מים.
להשרות שלוש דקות פעם נוספת, במי סבון חדשים, לשטוף ולשפשף בספוג רך או במברשת שיניים תחת זרם מים.

ניקיון כזה מכשיר את התות לאכילה אגב פגיעה מועטה בצורתו החיצונית.

אם מעוניינים לרסק את התות בבלנדר, אפשר להסתפק בהשריה, שטיפה ושפשוף פעם אחת, ואחר כך לטחון בבלנדר עד שיתרסק לגמרי (טחינה דקה).

שלבי הניקיון לתות מפוקח מחרקים:

השריה במי סבון, שטיפה ושפשוף בספוג רך או במברשת שיניים – פעם אחת.
אם מעוניינים לרסק את התות בבלנדר, אין צורך בניקוי, רק לטחון בבלנדר עד ליצירת רסק תות (טחינה דקה).