במאמרו האחרון קרא עורך השבועון איתמר סג"ל לאיחוד כוחות מיידי בין המפלגות שמימין לליכוד בטיעון שאם היריבים מהשמאל ומהציבור הערבי מסוגלים להתאחד, גם עלינו מוטלת החובה לעשות זאת.
ואלם בחיים הפוליטיים, ובטח ובטח באסטרטגיה של גוש הימין, המחשבה שחיבור טכני יביא לתוצאה מקסימלית היא טעות אופטית. לעיתים 1+1 שווה הרבה פחות מ-2, והיתרון האמיתי טמון בריצה בשני נתיבים מקבילים.
מהפכת הדה-לגיטימציה של הגדר: כל גבעה היא יישוב
חשוב לומר ביושר: גם סמוטריץ' וגם בן גביר הם כוחות חיוביים וחיוניים שאין להם תחליף. בצלאל סמוטריץ' חולל מהפכה היסטורית ביהודה ושומרון, מהפכה שלא נראתה פה בשום ממשלת ימין. ראינו מאבק סיזיפי של חלוצים שנמשך שנים והגיע סוף סוף לאישור של עוד ועוד נקודות, ומדהים שאל כל גבעה מתייחסים כאל יישוב.
המהפכה הזו אפשרה פריצה של הגדרות – גם הפיזיות שחנקו את היישובים וגם המחשבתיות של המנהל האזרחי. בזכות הנחישות הזו השטח ביהודה ושומרון כבר אינו נראה כפי שנראה לפני עשור; הוא מנוקד בנקודות של חיים יהודיים שזוכים להכרה. מרגש להסתובב באזורים נרחבים ביהודה, בשומרון ובבנימין ולראות עוד ועוד נקודות שדגלי ישראל מתנופפים בהן. בעזרת ה' את אותה נחישות וחזון של התיישבות נראה בקרוב גם בחבל עזה. זוהי הממלכתיות האמיתית – הכרה של הממשלה בשטחי הארץ שנתן לנו הקב"ה.
משילות וגאווה לאומית: מהפכת הר הבית והמשטרה
בה בעת חולל איתמר בן גביר מהפכה במשילות בירושלים, בדרום, וגם ביהודה ושומרון. עד לכניסתו לתפקיד נטפלה המשטרה לנוער הגבעות. כל ילד בעל גוזמבות הפך אוטומטית למטרה. היום המשטרה הפכה את פניה והיא מתמקדת בדברים החשובים באמת – בטרור, בביטחון ובפשע – ואינה נטפלת לנוער שלנו. זוהי בשורה אדירה להתיישבות.
הניסיון ללמוד ממנסור ומאחמד שגוי מיסודו. הימין אינו זקוק לבלוק טכני שמטשטש עמדות אלא למקסום קולות
לכך יש להוסיף את הרפורמה בנשק, שהיא דוגמה חיה להצלת חיים. כאימא שגרה בשומרון אני מעידה שרק אחרי 7 באוקטובר הבנתי עד כמה זה מהותי כשהלכתי להוציא נשק ולאימונים. גם בבתי הכלא המציאות השתנתה ב-180 מעלות: כל מחבל יודע שהוא בענישה ולא בקייטנה. האסירים הביטחוניים עברו ממלון חמישה כוכבים לתנאי מינימום. אין מאפייה, אין קנטינה, ועדויות של מחבלים שיצאו מהכלא מוכיחות כי הוא כבר אינו אטרקציה למחבלים אלא כלי הרתעתי.
ההישג ההיסטורי והמשלים של המהפכה הזו הוא העברת חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שלישית, שהעלתה סגנית יושב ראש הכנסת חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שחוותה את השכול מקרוב. זהו החוק המוסרי ביותר, כי בסופו של דבר רק מחבל מת לא יחזור לרצוח.
הדינמיקה מול נתניהו והשוני בקהלים
מאחר שמדובר באידאולוגים שאינם חוששים לעמוד על שלהם מול נתניהו הבין גם ראש הממשלה שלא יעזור לו להיפטר מאחד מהם. הוא מבין שאלו שני כוחות ימניים מקבילים שמושכים את הספינה ימינה. הריצה המשותפת עלולה ליצור מראית עין של גוש שאפשר לבלוע, ואילו הנפרדות שומרת על חדות המסרים.
האיחוד הטכני מתעלם גם מפילוח המצביעים. סמוטריץ' פונה לליבת הציבור הדתי-לאומי, ואולי אפילו יצליח למשוך את מצביעי הימין שחשבו להצביע בנט אך אחרי האיחוד עם לפיד מחפשים מקום אחר, ואילו בן גביר מביא ציבורים אחרים לגמרי – חרדים ומסורתיים-חילונים. בניגוד לניסיונות העבר להתחנף לחילונים באמצעות התפשרות, אצל בן גביר העמידה הנחרצת והדיבור בגובה העיניים הם שמושכים ציבור חילוני מאמין שאוהב אמת. במצב של איחוד הקהל הזה עלול לברוח לליכוד או להישאר בבית.
אחרית דבר
הניסיון ללמוד ממנסור ומאחמד שגוי מיסודו. הימין אינו זקוק לבלוק טכני שמטשטש עמדות אלא למקסום קולות. ייתכן שיש לוודא ששום מפלגה לא תישאר מתחת לאחוז החסימה ולסייע בהבאת כוחות רעננים כדוגמת עופר וינטר למפלגת הציונות הדתית, אך כדי להמשיך את המהפכות בהתיישבות ובביטחון הפנים עלינו לאפשר לשני הכוחות הללו לפעול במקביל. כשהנתיבים נפרדים אך המטרה משותפת, הגוש רק מתחזק.