מגילת אסתר מתארת מציאות שבה העם היהודי מבין שעליו לנקוט יוזמה כדי לשרוד. הצו המלכותי שהושג במאמץ רב אפשר ליהודים "להיקהל ולעמוד על נפשם" נגד מבקשי רעתם. אלפי שנים אחר כך מצאה את עצמה ההנהגה הישראלית בדיוק באותה נקודת הכרעה מול יורשיו של המן בפרס המודרנית. ההחלטה לתקוף שם נבעה מהבנת מאזן הכוחות ומהכרח קיומי פשוט.

כדי להקיף את המהלך הדרמטי שמתחולל לנגד עינינו באיראן עלינו לנתח את המניע האמריקני בנפרד מהאילוץ הישראלי. שני הצירים הללו התלכדו השבוע בסנכרון נדיר ויצרו את מכת המחץ המשותפת.

התיקון האמריקני והמבט לסין

בצד האמריקני אנו עדים לקבורתה הסופית של תפיסת עולם שגויה בת כמעט חמישים שנה. שנת 1979 סימנה כניעה אמריקאית למהפכה האיסלמית. הנשיא ג'ימי קרטר בחר אז להפנות עורף לשאה האיראני. פקידי מחלקת המדינה בוושינגטון סלדו מאופיו הדיקטטורי של השלטון בפרס והעדיפו לתמוך בתנועה העממית שהוביל ח'ומייני מתוך תמימות מסוכנת. המזרח התיכון קיבל בתמורה רפובליקה אסלאמית רצחנית. דיפלומטים אמריקנים הוחזקו בני ערובה בטהראן חודשים ארוכים, וארצות הברית ספגה השפלה חסרת תקדים.

מאז אותו אירוע התרגלו הממשלים האמריקניים להכיל את התוקפנות האיראנית. וושינגטון ספגה פגיעות בנחתים שלה בלבנון, התמודדה עם מיליציות שתקפו את כוחותיה בעיראק וניסתה לנהל משא ומתן עם משטר שבז לה. ארצות הברית הפעילה מדיניות פייסנית במקום להשתמש בעוצמתה.

כאשר אני משוחח עם אנשי ציבור וקצינים בכירים על אסטרטגיה, אני מקפיד להזכיר את משנתו של הנרי קיסינג'ר. קיסינג'ר הסביר בספריו כי מדינות חייבות לפעול על סמך אינטרסים נוקשים. שאיפות לייצא ערכים מערביים בכוח מובילות לכאוס. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מבין את הכלל הזה היטב ומיישם אותו כעת. הממשל החדש יודע שאת האיום מטהראן היה צריך למעוך עוד בראשיתו. כעת, משגדל לממדי ענק, חובה לרסק אותו בעוצמה צבאית נטולת התנצלויות.

המטרה של טראמפ נמצאת למעשה הרחק מהמזרח התיכון. המיקוד האסטרטגי האמיתי של ארצות הברית מופנה למזרח אסיה. וושינגטון מנהלת מאבק בלימה נגד ההתפשטות הסינית באוקיינוס השקט. הפנטגון מתמודד עם משאבים צבאיים מוגבלים מאוד. נושאות מטוסים, טילי יירוט יקרים וקשב יקר של מקבלי ההחלטות נשאבים בקביעות לטובת כיבוי השרפות שאיראן מציתה ברחבי העולם באמצעות שלוחיה.

מנהיגים אמריקנים קודמים ניסו להתנתק מהמזרח התיכון ולהפנות את המבט לטייוואן. בכל פעם מחדש ניצל הציר השיעי את הרִיק והבעיר את השטח. האסטרטגיה הנוכחית של הממשל בוושינגטון מציגה פתרון אחר. ארצות הברית בוחרת לחסל את היכולות הצבאיות של האויב האזורי בטרם תעזוב את האזור. אי אפשר לנטוש זירה ולהשאיר מאחור כוח עוין שמתעצם במהירות ומאיים על נתיבי סחר בין-לאומיים ועל בעלות ברית חיוניות. השמדת התשתיות באיראן מבטיחה שהמשטר יהיה שקוע עמוק במלחמת הישרדות פנימית ויאבד לחלוטין את המשאבים הנדרשים לחימוש ארגוני הטרור שלו במזרח התיכון.

קיסינג'ר הסביר בספריו כי מדינות חייבות לפעול על סמך אינטרסים נוקשים. שאיפות לייצא ערכים מערביים בכוח מובילות לכאוס

שליטי מדינות המפרץ עוקבים אחר המהלך הזה בדאגה עמוקה. נסיכויות הנפט העשירות התמכרו ליציבות הכלכלית. הן רועדות מהאפשרות של קריסת השלטון בטהראן ומעדיפות את השד המוכר על פני כאוס שעלול לזלוג לשטחן. הפחד מפני חוסר יציבות פוליטית מזכיר מאוד את המחלה המוסדית שסבל ממנה הממסד הביטחוני שלנו שנים ארוכות.

האילוץ הישראלי ומשוואת החימושים

בצד הישראלי התמונה שונה לחלוטין. אנחנו לא מנהלים מערכת שיקולים גלובלית נגד סין ולא מבקשים לתקן טעויות דיפלומטיות משנות השבעים. המערכת הישראלית מנהלת מאבק הישרדות יום-יומי מול טבעת אש שמקיפה אותה. ההחלטה של ישראל לצאת להתקפה הנוכחית נבעה מכורח מתמטי מוחלט. ישראל הייתה פועלת באותה נחישות גם במצב שארצות הברית הייתה בוחרת למשוך את ידיה מהאזור ולהשאיר אותנו להתמודד לבדנו.

כדי להבין את עוצמת האיום שריחף מעלינו עלינו להתייחס לדברים שאמר לי עומר אללי, חוקר מודיעין ואסטרטגיה, בריאיון בפודקאסט. אללי פרס באוזנינו את משוואת החימושים המדויקת בינינו ובין טהראן והסביר לעומק את המלכוד המסוכן שנקלענו אליו.

מערכת חץ מספקת הגנה טכנולוגית יוצאת דופן לשמי המדינה ומיירטת איומים מורכבים. הבעיה היא שלכל מערכת יירוט יש גבול ספיקה פיזי וכלכלי. האיראנים למדו את מגבלות ההגנה האווירית שלנו והעבירו את התעשייה הצבאית שלהם למתכונת של ייצור המוני, זול ומהיר של טילים בליסטיים. תהליך הייצור של טיל יירוט ישראלי אורך זמן רב, דורש שרשראות אספקה מסועפות מחוץ לארץ, ועלותו נאמדת במיליוני דולרים ליחידה.

אללי הדגיש כי הפער הכמותי הזה פעל לרעתנו בבירור והלך והתרחב מדי יום. כל חודש של חוסר מעש מצידנו אפשר למשמרות המהפכה להכניס עוד מאות טילים בליסטיים למאגרים התת-קרקעיים המבוצרים שלהם. החישוב האסטרטגי הצביע על נקודת קריסה ודאית. הגענו לזמן שבו מטח מסונכרן של אלפי טילים היה עוקף את יכולת המעקב והיירוט של המערכות שלנו. מסה של נשק כבד הייתה חודרת את שכבות ההגנה ופוגעת פגיעה ישירה בבסיסי חיל האוויר, בתחנות כוח ובמרכזי הערים.

המתנה פסיבית למכה האיראנית הבאה הייתה שקולה לקבלת גזר דין מוות על תשתיות המדינה. הדרג הצבאי והדרג המדיני הבינו היטב את משמעות הנתונים המספריים הללו. החובה להסיר את האיום נעשתה מיידית. 

מתנת פורים אמריקנית ומיקור החוץ הצבאי

בשלב זה התרחש הנס האמיתי של המערכה הנוכחית. ברוח הימים שעברנו, חווינו אירוע היסטורי משמח. ישראל הכינה את עצמה לצאת למערכה המורכבת הזו בכוחות עצמה, בידיעה ברורה שהסיכון גבוה והמשאבים שלנו יימתחו עד הקצה. ואולם הממשל האמריקני החליט להצטרף למתקפה בתיאום מלא ולהטיל את כובד משקלו נגד היעדים הצבאיים והכלכליים באיראן.

למרות ההצלחות האוויריות המרשימות אנו ניצבים כעת בפני האתגר הצבאי המורכב ביותר של המלחמה

הצטרפות של ארצות הברית ברגע קריטי זה היא מתנה אסטרטגית אדירה. הפעולה המשותפת הפכה מבצע בלימה ישראלי הכרחי למערכה גלובלית בעלת עוצמה עצומה שמטרתה מיטוט מלא של המשטר בטהראן. שילוב הכוחות הזה הפתיע את ההנהגה האיראנית והכפיל את הנזק שנגרם לתשתיות שלהם.

למרות ההצלחות האוויריות המרשימות אנו ניצבים כעת בפני האתגר הצבאי המורכב ביותר של המלחמה. מטוסי קרב עושים עבודה מצוינת בהחרבת מתקני תעשייה ובסיסים צבאיים מבודדים. עם זאת תורת הלחימה ההיסטורית קובעת עובדה חד-משמעית: כוח אווירי חסר את היכולת לתפוס שטח ולהפיל שלטון במדינה סוברנית. החלפת משטר מחייבת נוכחות של חיילים רגליים התופסים פיזית את מבני הממשל, תחנות המשטרה והכיכרות המרכזיות.

מדינת ישראל ומערכת הביטחון שלה חסרות את היכולת המעשית לשלוח חטיבות חי"ר למרחק של אלפי קילומטרים כדי לכבוש את ערי איראן. המערכת מצאה דרך מקורית ואמיצה לעקוף את המלכוד המבצעי הזה. אנו עדים כיום ליישום של אסטרטגיה חסרת תקדים. ישראל וארצות הברית עושות מיקור חוץ למשימת הכיבוש הקרקעי. את תפקיד חיל הרגלים שלנו במערכה ממלא העם האיראני, מיליוני אזרחים באיראן שנאנקים תחת עוני מחפיר, קריסה של המטבע המקומי ודיכוי פוליטי וחברתי אכזרי זה עשרות שנים. 

הפצצות חודרות הבונקרים שלנו נועדו למחוק את מפקדות משמרות המהפכה ולשתק לחלוטין את מערכות התקשורת והפיקוד של המשטר. אנו מסירים בשיטתיות את איום הנשק הכבד מעל ראשי המפגינים החשופים. המטרה האסטרטגית היא שבירת מנגנוני הפחד הממוסדים ואובדן השליטה של כוחות הביטחון המקומיים. מהלך זה נועד לאפשר לאזרחים להסתער על מוסדות השלטון, תחנות השידור ובתי הכלא בביטחון יחסי ולהפיל את העריצים בכוחות עצמם.

תוכנית זו מלווה בחוסר ודאות מובנה וטומנת בחובה סיכונים רבים. האזרחים האיראנים עלולים לסגת ברגע האמת מחשש לעימות דמים, והמשטר עשוי למצוא דרכים חדשות לשמר את אחיזתו במוקדי הכוח. גם בתרחיש שבו השלטון שורד, עמדנו במטרה הקריטית שלנו. גריעת אלפי טילים שכוונו נגד ערי ישראל מבטיחה את ביטחון העורף לשנים הקרובות ומצדיקה את היציאה למערכה ללא צל של ספק.

חשוב להדגיש נקודה חשובה העולה מהאסטרטגיה הזו. יעילותה של ההישענות על כוחות אזרחיים פנימיים כדי להפיל שלטון עשויה להתברר בזירה האיראנית, שיש בה התנגדות עממית עמוקה לשלטון האסלאמי הקיצוני. ההנחה הזו שגויה לחלוטין ובסיסית כאשר מנסים להשליך אותה על הזירה הפלשתינית ביהודה ושומרון או בעזה. בחברה הפלשתינית אין כוחות אופוזיציה שוחרי שלום אמיתיים הממתינים להפיל את הטרור. שם ללא נוכחות כוח צבאי ישראלי פיזי על הקרקע שיעקור את הטרור מן השורש, ימשיך הטרור לפרוח ולהכות בנו. מול הפלשתינים אנו חייבים להסתמך על חיל הרגלים שלנו בלבד ולשמור על אחיזה מבצעית הדוקה.

אם המהלך בטהראן יצליח במלואו, והאזרחים יכבשו את השלטון, נחזה בהיפוך היסטורי וגאופוליטי אדיר ממדים, ממש כפי שאירע בסיפור המגילה שקראנו השבוע. נטלנו את גורלנו בידינו, פעלנו בקור רוח למראה איום השמדה ברור, ונקווה לראות את מפלתם של מי שקמו להורגנו.

ועם זאת אני מסרב להכריז שהפעולה באיראן מסמנת שינוי כיוון מוחלט וסופי בתפיסת הביטחון שלנו; נותר לנו רק לקוות ולהתפלל שכך הדבר. איננו יודעים באמת מה עובר בראשם ובמבנה נפשם של ראש הממשלה וחברי הקבינט. ייתכן בהחלט שהם מחלקים בין מקרה למקרה ורואים במערכה האיראנית אילוץ נקודתי שנכפה עליהם, ולא התפכחות רעיונית שמובילה לאסטרטגיה התקפית כוללת בכל הזירות. 

הלוואי שהמבצע הזה אינו רק תגובה זמנית על איום פסי הייצור של הטילים, אלא סנונית ראשונה המבשרת על מעבר אמיתי ממגננה פסיבית ומתסכלת להתקפה יוזמת שמשנה מציאות. מזרח תיכון ללא משטר האייתוללות הוא יעד קיומי, אבל כדי לשמור עליו נצטרך לוודא שההנהגה שלנו באמת הפנימה את שפת ההתקפה המקדימה.