עשרות מכונים תורניים פועלים כיום בישראל, וחוקרים מדי יום שאלות הנוגעות כמעט לכל תחומי החיים: רפואה, טכנולוגיה, כלכלה, משפט, חקלאות, חברה ומדינה. בכל אחד מהם נצבר ידע תורני ומקצועי רב, אך פעמים רבות פועלים המכונים בנפרד, ללא היכרות מספקת עם עמיתיהם וללא יכולת למנף את פעילותם להשפעה ציבורית רחבה. כיצד אפשר לחבר בין הכוחות, ליצור שיתופי פעולה ולהפוך את המחקר התורני לכוח משמעותי בעיצוב פניה של מדינת ישראל?
שאלות אלו עמדו ברקע כנס המכונים התורניים השני, שהתקיים במכון התורה והארץ. בכנס השתתפו רבנים, חוקרים ומנהלי מכונים תורניים, והוא כלל שורה ארוכה של הרצאות, לצד מפגשים מקצועיים ודיונים על עתידו של המחקר התורני ועל הדרכים להרחבת השפעתו. בכנס התקיימו מושבי הרצאות מקבילים, שבהם הוצגו מחקרים, מיזמים והתמודדויות הלכתיות מן החזית של העשייה התורנית העכשווית.
כשהבינה המלאכותית נכנסת לבית המדרש
אחד הנושאים הבולטים בכנס היה המהפכה שמחוללת הבינה המלאכותית בעולם התורה וההלכה. אם עד לפני שנים אחדות הסתכם השימוש במחשבים תורניים בעיקר בחיפוש מקורות, הרי שכיום מערכות בינה מלאכותית מסוגלות לנסח תשובות הלכתיות, להשוות בין שיטות פוסקים ולהציע ניתוחים מורכבים בתוך שניות. ההתפתחות הזאת פותחת אפשרויות מרתקות, אך גם מעוררת שאלות כבדות משקל.
דן עמיאל (מכון מש"ה) הציג את השימוש במודל בינה מלאכותית להנגשת ספרות תורנית. מערכות מסוג זה עשויות לאפשר גישה נוחה לספרות עצומה, גם למי שאינם בקיאים במבנה הספרות התורנית ובדרכי החיפוש המסורתיות. הרב יצחק דביר (כושרות ומכון התורה והארץ), עסק בשילוב הבינה המלאכותית בשאלות הלכתיות, ובאפשרויות ובאתגרים הכרוכים בכך, וד"ר משה קופל (דיקטה) הציג את כלי ה-AI "עילוי" והדגים את יכולותיו המרשימות. את המושב חתם הרב יעקב אריאל, נשיא מכון התורה והארץ, בהבהרת המסגרת לשימוש ב-AI ובעמידה על חיוניות ההתגדלות בתורה וביראת שמיים.
האם אפשר להשקיע בבורסה על פי ההלכה?
גם עולם הכלכלה המודרנית זכה למקום מרכזי בכנס. הרב שלמה אישון, ראש מכון כת"ר, הציג את סוגיית ההשקעות הכשרות ואת המענה ההלכתי הנדרש לנוכח המורכבות של שוק ההון. בעולם שבו כספי החיסכון והפנסיה של כמעט כל אזרח מושקעים בחברות ובמכשירים פיננסיים מגוונים, שאלות שבעבר העסיקו בעיקר סוחרים ובעלי עסקים נעשו רלוונטיות לציבור הרחב. כיצד מתמודדים עם איסור ריבית כאשר משקיעים באיגרות חוב? מהי המשמעות ההלכתית של החזקת מניות בחברה הפועלת בשבת? והאם אפשר ליצור מסלולי השקעה המאפשרים לציבור להשתתף בשוק ההון בלי להיכשל באיסורים?
שאלה קרובה, אך שונה, עמדה במרכז הרצאתו של נעם אלטמן ממכון משפטי ארץ, שעסק במעמדו של בעל מניות. האם אדם המחזיק במניה אחת בחברה גדולה נחשב מבחינה הלכתית לבעלים של חלק מנכסיה? האם יש לו אחריות למעשיה? ומהי משמעות הבעלות כאשר בעל המניות אינו מעורב כלל בניהול החברה?
בין טכנולוגיה, חקלאות ומדיניות ציבורית
לראשונה כלל הכנס גם מושב מנהלים, שכלל הרצאות של אליעזר ברט עו"ד אפרים אהרונוב על היבטים כלכליים וארגוניים בניהול מכון תורני. המושב שיקף את ההבנה כי אין די בכתיבת מחקרים, בפרסום ספרים ובמתן תשובות הלכתיות. כדי להשפיע על המציאות נדרשת גם יכולת להביא את המסקנות התורניות אל שולחנם של מקבלי ההחלטות, להציג פתרונות מקצועיים ולהשתלב בתהליכי עיצוב המדיניות הציבורית.
ההרצאה האחרונה בכנס, מאת הרב יאיר קרטמן (ראש מכון תורת המדינה), עסקה בחקיקה תורנית במדינת ישראל. הרצאתו נגעה באחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני המכונים התורניים: כיצד אפשר לתרגם מחקר הלכתי מעמיק להצעות חוק, לתקנות ולהסדרים ציבוריים, באופן שיאפשר לעקרונות התורה להשפיע על מערכות המדינה.
ממחקר תורני להשפעה לאומית
אחד החידושים המשמעותיים של הכנס היה עצם המפגש בין העוסקים בתחומים השונים. רבנים המתמחים ברפואה והלכה ישבו לצד חוקרי המשפט העברי, אנשי הלכה וטכנולוגיה, מומחים לכלכלה תורנית ומנהלי מכונים העוסקים בחקלאות ובמדיניות ציבורית. שיתוף פעולה בין המכונים עשוי לפתוח אפשרויות חדשות: מחקרים משותפים המשלבים מומחיות מתחומים שונים, ביקורת עמיתים על עבודות מחקר, הנגשת ידע הלכתי לציבור ולגורמי ממשל, ואף יצירת מענה תורני משותף לסוגיות לאומיות מורכבות.
כנס המכונים התורניים השני המחיש כי עולם המחקר התורני בישראל הוא עולם עשיר, מגוון ומתחדש. דווקא בתקופה שבה המציאות משתנה במהירות, והטכנולוגיה והכלכלה מציבות שאלות שלא נידונו בעבר, מתחדד הצורך במכונים המשלבים עומק תורני, מומחיות מקצועית והיכרות בלתי אמצעית עם המציאות.
האתגר הבא הוא להפוך את ריבוי הכוחות הללו לעשייה משותפת. לא רק תורה הנלמדת ונחקרת בין כותלי בית המדרש, אלא תורה הנוכחת גם במערכות הבריאות, הכלכלה, המשפט, הטכנולוגיה והממשל. תורה שאינה מסתפקת במענה לשאלות שהמציאות מציבה בפניה, אלא שותפה פעילה בעיצוב המציאות עצמה.
