נציגי הרשימה המשותפת הגיעו לבית הנשיא במסגרת סבב ההתייעצויות לקראת הטלת המנדט להרכבת הממשלה, ובמהלך הפגישה הפנה הנשיא יצחק הרצוג שאלה ישירה על מצבה של החברה הערבית מאז טבח 7 באוקטובר.

יו"ר הרשימה המשותפת יוסף ג'בארין קשר את שיעורי ההצבעה הגבוהים בחברה הערבית לאיחוד בין חד"ש, תע"ל ובל"ד, שהעניק לרשימה 11 מנדטים. לדבריו, האיחוד נולד מדרישה ציבורית לאחדות פוליטית וסייע להעלות את שיעור ההצבעה.

ג'בארין תקף את ממשלת נתניהו וטען לאפליה בתקציבים ובמשאבים, להריסת בתים בנגב ולפגיעה ברשויות המקומיות. הוא מתח ביקורת גם על השימוש במונח "ייהוד הנגב והגליל" וטען כי היחס לציבור הערבי החריף בשנים האחרונות.

טיבי: "היחס אלינו כאויב"

בהמשך שאל הרצוג היכן נמצא הציבור הערבי מאז 7 באוקטובר. ג'בארין השיב כי לדבריו בעיות הפשיעה, הגזענות והמחסור במשאבים החריפו מאז המלחמה וכי נדרש שינוי במדיניות כלפי החברה הערבית.

ח"כ אחמד טיבי טען כי מאז הטבח סבל הציבור הערבי ממעצרים, מהסתה ומפגיעה במעמדו. לדבריו, מאות סטודנטים, רופאים ואנשי אקדמיה ערבים זומנו לוועדות משמעת או פוטרו, ובמקביל אזרחים ערבים המשיכו לעבוד במערכת הבריאות בתקופת המלחמה.

טיבי האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בהסתה נגד הציבור הערבי וטען כי היחס אליו כאל אויב תרם לתחושת ההדרה. לדבריו, שיעורי ההצבעה הגבוהים בבחירות היו ביטוי לרצון להתנגד למדיניות הממשלה באמצעות הכלים הדמוקרטיים.

הביקורת על "טרור הקלפיות"

טיבי התייחס גם לטענות שעלו לאחר הבחירות בנוגע לאי-סדרים בקלפיות בחברה הערבית. לדבריו, האזרחים יצאו להצביע בהמוניהם מתוך תחושה שהם נדרשים להגן על מעמדם, והוא מתח ביקורת על הביטויים "טרור הקלפיות" ו"שביעי באוקטובר אלקטורלי".

הרצוג שאל את טיבי אם ניתן לומר שהחברה הערבית עברה תהליך של ישראליזציה בעקבות 7 באוקטובר. טיבי השיב כי הייתה בחברה הערבית אמפתיה לכאב הישראלי בעקבות הטבח, אך הזכיר כי לערבים בישראל יש גם קרובי משפחה ברצועת עזה.

טיבי סיפר כי שני ילדים ממשפחתו נהרגו ברצועה וטען כי גורמים בימין ביקשו, לדבריו, לשלול מהציבור הערבי את האפשרות להביע כאב על מות קרוביו.