הלילה יורד על בקעת יריחו, אורות העיר מנצנצים למטה, ועל גג הבית החדש עומדת השרה אורית סטרוק ולא מסתירה את התרגשותה. "ערב מרגש, ערב מצוין, ערב מרומם בעזרת השם", היא אומרת, "בשורה ענקית". בשבילה יריחו איננה עוד נקודה על המפה. "יריחו היא המנעול של ארץ ישראל", היא מסבירה, "מכאן הכול מתחיל. ומכאן אנחנו, בעזרת השם, מתקדמים להתיישבות בכל רחבי ארץ ישראל".
ברגע של זיכרון היא נזכרת שאחד הדברים האחרונים שעשתה לפני ה 7 באוקטובר היה כאן, ליד ארמונות החשמונאים ביריחו, בהפגנה נגד הרשות הפלסטינית, שלדבריה פוגעת באתרי המורשת היהודית במקום באופן מתוכנן ומאורגן. "והנה אנחנו כאן", היא אומרת, "יתד איתנה של התיישבות יהודית. אברהם אבינו גאה מאוד מאוד בעשייה הציונית הזאת, ברכישת בתים בארץ ישראל, ביריחו".
שאלתי אותה אם ממשלה אחרת ממשלת שמאל שתקום לא תהרוס את הכול ברגע אחד. סטרוק לא היססה: "אני לא חושבת שיש ממשלה שיכולה להרוס בית שיהודים קנו בכספם. אין דבר כזה". ואחרי רגע חזרה על הדברים כדי שיישמעו היטב: "אין ממשלה שיכולה להוציא אנשים מבתים שקנו בכספם, באופן חוקי, עם כל התעודות הכשרות. ראינו את כל המסמכים, ברוך השם הכול כאן חוקי במאה אחוז. אין שום סיבה, וגם אין שום סיכוי, שהמקום הזה ייפגע". היא נפרדה במילים "תודה רבה, וברכה לכולנו", והמשיכה לשוחח עם הנשים שעל הגג. מתחת, יריחו הוסיפה לנצנץ בחושך.
חחחחחחחח .
גוש קטיף??…