בשבוע שעבר, סמוך לבחירות לכנסת ה-26, התקיים בישראל מיזם אקדמי רחב היקף בשם Mind-IL, שכלל 59 כנסים בתחומי מחקר שונים, בהשתתפות אלפי חוקרים מהארץ ומחו"ל. הכנסים נערכו בעיקר ב-25 וב-26 באוקטובר, יום ויומיים לפני הבחירות, וחלקם היו פתוחים להשתתפות ללא תשלום. אלא שלצד המטרה האקדמית המוצהרת, עיתוי האירועים והקשר שלהם להגעת חוקרים מחו"ל לצורך הצבעה מעוררים שאלות על מטרת היוזמה.
המיזם נערך בשיתוף האקדמיה הצעירה הישראלית, ובאתר הרשמי שלו הוסבר כי מטרתו לנצל את הגעתם של אלפי חוקרים ישראלים מחו"ל במהלך חודש אוקטובר כדי לקיים מפגשים מקצועיים, לחזק שיתופי פעולה מחקריים ולשפר את מעמדה הבינלאומי של האקדמיה הישראלית. כלומר, לפי ההסבר הרשמי, הכנסים נועדו לנצל את הגעתם המתוכננת של החוקרים לישראל, ולא בהכרח להביא אותם במיוחד.
אלא שבפרסום שכתב חוקר המחשבים סקוט אהרונסון באוגוסט, לבקשת אחת ממארגנות כנס שנערך במסגרת המיזם, הודגש כי הכנס מתקיים יום לפני הבחירות, וכי הוא עשוי לשמש "תירוץ אקדמי" לישראלים המתגוררים בחו"ל להגיע לישראל ולהצביע. האמירה מחזקת את השאלות על הקשר בין הכנסים לבין ההשתתפות בבחירות, אף שאינה מוכיחה שמטרת המיזם כולו הייתה פוליטית.
מי עומד מאחורי המיזם?
בוועדת ההיגוי של Mind-IL חברים אנשי אקדמיה ממוסדות מחקר שונים. בין החברים נמצא פרופ' נדב דוידוביץ מאוניברסיטת בר-אילן, שבעבר כיהן בוועד המנהל של ארגון רופאים לזכויות אדם. מדובר בארגון הפועל גם בתחומים ציבוריים ופוליטיים, שנתמך בין היתר בידי הקרן החדשה לישראל ומזוהה עם עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות הממשלה.
חבר נוסף בוועדת ההיגוי הוא פרופ' נועם גדרון מהאוניברסיטה העברית, שפרסם בעבר מאמרים ביקורתיים על הרפורמה המשפטית ועל מהלכי הממשלה. בין היתר פרסם בשנת 2023 מאמר בכתב העת האקדמי Journal of Democracy, שבו עסק במשבר הדמוקרטי בישראל ובשינויים שביקשה הממשלה לקדם במערכת המשפט.
גם האקדמיה הצעירה הישראלית, השותפה למיזם, הביעה בעבר עמדות ציבוריות בנושאים מדיניים. ביולי 2025 פרסמה ועדת ההיגוי שלה מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קראה לסיים את המלחמה בעזה, להשיב את החטופים, להבטיח העברת סיוע הומניטרי ולפעול לקידום הסדר מדיני ארוך טווח.
הגופים השותפים והקשרים הפוליטיים
בין הגופים שהוזכרו כשותפים לכנסים נמצאת גם תוכנית פולברייט ישראל, הפועלת לקידום חילופי חוקרים וסטודנטים בין ישראל לארצות הברית. בין בוגריה הישראלים נמנים נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, פרופ' אסא כשר ויו"ר הרשימה המשותפת, פרופ' יוסף ג'בארין, שזכה במלגת התוכנית בשנת 2000.
בדף הפייסבוק של פולברייט פורסמה גם ברכה לג'בארין בעקבות מינויו לראשות הרשימה המשותפת.
גוף נוסף שהוזכר במסגרת שיתופי הפעולה הוא מוסד שמואל נאמן בטכניון, שבראש מועצת המנהלים שלו עומד פרופ' ישעיהו טלמון, ומנכ"לו הוא פרופ' שמעון מרום. במועצת המנהלים חבר גם פרופ' זאב תדמור, נשיא הטכניון לשעבר. תדמור נמנה עם אנשי האקדמיה שחתמו בשנת 2020 על מכתב שקרא שלא להטיל על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, בשל כתב האישום נגדו. לגבי טלמון ומרום הועלתה טענה כי חתמו על קריאה דומה.
"עצוב לראות איך האקדמיה משתפת פעולה"
גורמים הקשורים לכנס, ששוחחו עם "עולם קטן", מתחו ביקורת על מה שהם רואים כערבוב בין פעילות אקדמית לבין עמדות פוליטיות של חלק מהמעורבים במיזם.
"עצוב ומאכזב ומרגיז לראות איך האקדמיה משתפת פעולה עם ארגונים פוליטיים מסוימים מאוד. המקום שאמור להציב את העיסוק במחקר מעל כל דעה פרסונלית או אג'נדה פוליטית. העניין הוא, שכיום זה לא מפתיע בכלום אף אחד. לאנשים בתוך המערכת זה ברור, רגיל."
הצירוף של עיתוי הכנסים, האפשרות להשתתף בהם ללא תשלום, הפרסום שהזכיר במפורש הגעה לישראל כדי להצביע והזיקות הפוליטיות של חלק מהמעורבים, מעלה שאלות. השאלה המרכזית היא האם הכנסים אכן רק ניצלו הגעה של חוקרים שכבר תכננו להצביע בישראל, או שגם נועדו לעודד הגעה נוספת לקלפיות.
