יום רביעי
המועד המוקדם ביותר שהוזכר בדיווחים לתחילת תקיפות אמריקניות חדשות באיראן
רשת MS NOW האמריקנית דיווחה, על סמך שלושה בכירים במדינות המפרץ, כי ארצות הברית הזהירה מדינות באזור להיערך לאפשרות של מתקפה על איראן כבר ב-4 בנובמבר, יום לאחר בחירות האמצע לקונגרס האמריקני.
לפי הדיווח, מדובר באפשרות למבצע קצר ואינטנסיבי. במדינות המפרץ חוששים מהתגובה האיראנית ופועלים לשכנע את וושינגטון להימנע מחידוש הלחימה.
הבית הלבן לא אישר את המועד או את קיומה של החלטה לתקוף. בתגובה לדיווח נמסר כי הממשל אינו מתייחס לתוכניות צבאיות רגישות וכי הנשיא דונלד טראמפ משאיר את כל האפשרויות על השולחן.
חשוב להדגיש: 4 בנובמבר אינו תאריך תקיפה מאומת. הוא מבוסס על דיווח מקורי אחד שמצטטים גם כלי תקשורת אחרים, ולא על הודעה אמריקנית רשמית.
2. האם ארצות הברית כבר החליטה לפתוח במערכה?
התשובה לפי המידע הפומבי היא שעדיין אין אישור להחלטה כזאת.
ב-29 באוקטובר דיווחה סוכנות AP, בהסתמך על שני דיפלומטים המעורים בשיחות, כי גורמים אמריקניים הזהירו מדינות במזרח התיכון מהאפשרות של חידוש הפעילות הצבאית לאחר בחירות האמצע ב-3 בנובמבר. האזהרות כללו גם אפשרות של תגובה איראנית נגד מתקנים אזוריים, ובכלל זה תשתיות אנרגיה.
עם זאת, אותם מקורות הדגישו שטראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית. גם מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי הנשיא טרם החליט אם להורות על תקיפות חדשות, וכי הוא מעדיף פתרון דיפלומטי.
לכן צריך להבחין בין שלושה דברים: היערכות צבאית ממשית, דיווחים על מועדי פעולה אפשריים, והחלטה מדינית סופית. נכון לעכשיו, שני הראשונים מדווחים בהרחבה, אך השלישי לא אושר.
3. ההכנות הצבאיות של ארצות הברית וישראל
היערכות אמריקנית: לפי AP, הפנטגון תגבר את הנוכחות הצבאית באזור באמצעות כוחות ימיים, כוחות נחתים ומטוסים. בדיווח מ-29 באוקטובר הוזכר כוח תגבור של כ-9,000 אנשי צבא. לפי וול סטריט ג'ורנל, ארצות הברית העבירה לאזור גם ציוד, תחמושת ואמצעי הגנה אווירית, לצד צעדים להפחתת חשיפת כוחותיה לתגובה איראנית.
תכנון מבצעי: מפקד פיקוד המרכז האמריקני, האדמירל בראד קופר, הציג לטראמפ אפשרויות צבאיות לפעולה נוספת נגד איראן. בדיונים השתתפו גם בכירים בפנטגון. עצם הצגת האפשרויות מאשרת שהנושא נבחן בדרג הבכיר, אך אינה מוכיחה שהתקבלה החלטה לבצע אותן.
שיתוף פעולה עם ישראל: ב-22 באוקטובר דיווחה ABC News, על סמך שני מקורות ישראליים, שצה"ל וצבא ארצות הברית גיבשו תוכניות לתקיפות משותפות נוספות. לפי Axios, הרמטכ"ל אייל זמיר שוחח ב-26 באוקטובר עם מפקד פיקוד המרכז האמריקני במסגרת התיאומים לקראת אפשרות של פעילות צבאית.
היערכות חיל האוויר הישראלי: ב-31 באוקטובר דיווח ynet כי 10 מטוסי תובלה צבאיים אמריקניים הגיעו לישראל במהלך השבוע כחלק מהעברת ציוד צבאי לאזור. באותו דיווח צוין כי לפי פרסומים זרים, עשרות מטוסי קרב ותדלוק ישראליים ביצעו תרגול ארוך טווח סמוך לאיראן.
Photo shows a large number of U.S. aerial refueling tankers currently stationed at Ramon International Airport in southern Israel.
Over the past week, several have arrived from other bases in the Middle East, in anticipation of a new escalation against Iran. https://t.co/eqaaDOma6o
— MoloMonitor 🇮🇹 (@MoloWarMonitor) November 1, 2026
4. השיחה בין טראמפ לנתניהו וההצהרה החדשה של הנשיא
ב-31 באוקטובר שוחחו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו, כך דיווח וול סטריט ג'ורנל. השיחה התקיימה על רקע ההכנות האפשריות לחידוש הפעילות הצבאית, אך לא פורסם פירוט רשמי של תוכנה.
במקביל הצהיר טראמפ כי ארצות הברית מסוגלת לטפל במה שתיאר כאתר גרעין אחד או שניים שנותרו באיראן בתוך 10 דקות. הוא הזכיר במפורש את האתר המכונה Pickaxe Mountain, שעל פי דיווחים נחשב לאתר גרעין חשוד שטרם הותקף.
עם זאת, טראמפ אמר גם שהמשא ומתן עם איראן מתנהל, אף שלדבריו האיראנים אינם שותפים אמינים. גם כאן, האמירה על 10 דקות היא הצהרה של הנשיא על יכולת צבאית, ולא הודעה על מועד תקיפה או הערכה מבוססת למשך מערכה שלמה.
5. האיומים החדשים מאיראן
מוג'תבא חמינאי, המנהיג העליון של איראן, העביר ב-31 באוקטובר הוראה לכוחות המזוינים להיערך לתגובה מיידית במקרה של תקיפות חדשות מצד ארצות הברית או ישראל.
לפי הודעה שפורסמה בשמו, התגובה לא תהיה מוגבלת מבחינה גיאוגרפית. הוא גם הורה לעדכן את רשימות היעדים האפשריים של איראן.
חמינאי הבהיר כי במקרה של חידוש התקיפות, איראן לא תאפשר לארצות הברית ולישראל לקבוע לבדן את תנאי סיום הלחימה. גם שר החוץ עבאס עראקצ'י הזהיר מפני תקיפה נוספת.
ב-1 בנובמבר הצהיר דובר הצבא האיראני, מוחמד אכרמיניה, כי מערכה נוספת עלולה להימשך זמן רב יותר מהעימותים הקודמים, וכי טראמפ לא יוכל לקבוע את אורכה.
המשמעות האפשרית לישראל: לפי ההודעות האיראניות והדיווחים האמריקניים, תקיפה חדשה עלולה להוביל לתגובה נגד ישראל, נגד כוחות אמריקניים ונגד תשתיות במדינות המפרץ. גם האפשרות שחיזבאללה וארגונים נוספים יצטרפו ללחימה מוזכרת בהערכות המתפרסמות. אך גם כאן – אין בכך אישור שהם החליטו לפעול.
6. במקביל להכנות לתקיפה: המגעים להסכם עם איראן
לפי דיווח של רויטרס מ-1 בנובמבר, המשא ומתן באמצעות קטאר נמשך זה היום השלישי ברציפות. משלחת איראנית נמצאת בדוחא ומנהלת מגעים עם מתווכים קטארים, המתואמים עם וושינגטון.
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר שהשיחות מתקדמות, אך הדגיש שעדיין אין הסכמה סופית.
אחד הנושאים המרכזיים הוא פתיחת מצר הורמוז. לפי ההצעה שנבחנת, איראן עשויה להסכים לפתיחתו בתוך יומיים מהשגת הסכם, בכפוף לתנאים שהיא דורשת.
הפערים המרכזיים בין הצדדים נוגעים לסדר הצעדים: וושינגטון דורשת ויתורים איראניים בתחום הגרעין, ואילו טהרן דורשת הקלות בסנקציות, שחרור כספים מוקפאים והסרת המצור הימי האמריקני.
לפי Axios, המתווכים בוחנים אפשרות של חזרת פקחי האו"ם לאתרי הגרעין שנפגעו, בתמורה להקלות אמריקניות מסוימות. בדיווח נוסף נטען שמשלחת אמריקנית עשויה להצטרף לשיחות ישירות בדוחא, אך לא נמצא אישור רשמי לכך שהשיחות הישירות כבר החלו.
7. מה מצבה של תוכנית הגרעין האיראנית?
ב-27 באוקטובר הודיע ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, כי הסוכנות לא זיהתה פעולות לשיקום המתקנים הגרעיניים שנפגעו בתקיפות של 2025 ו-2026.
עם זאת, הסוכנות עדיין אינה מסוגלת לאמת את מצב מלאי האורניום המועשר של איראן, לאחר שלא קיבלה גישה מספקת לאתרים הרלוונטיים.
על פי הערכות הסוכנות שפורסמו, איראן מחזיקה במלאי מוערך של 440.9 קילוגרמים של אורניום שהועשר לרמה של עד 60%. אין לראות בנתון הזה אימות עדכני של מיקום החומר או של מצבו כיום.
המשמעות היא שגם אם תקיפות קודמות פגעו קשות בתשתיות הגרעין, נותרות שאלות פתוחות לגבי חומר גרעיני, פיקוח בינלאומי ויכולת עתידית לשקם את התוכנית.
8. מה ידוע על היערכות העורף בישראל?
ב-1 בנובמבר הודיע צה"ל על תחילת תרגיל של חטיבת החילוץ וההצלה של פיקוד העורף, שיימשך לאורך השבוע במספר מוקדים ברחבי הארץ.
בתרגיל מתורגלים מצבי חירום בכמה זירות במקביל, בשיתוף ארגוני חירום והצלה. בצה"ל הדגישו שהתרגיל תוכנן מראש במסגרת תוכנית האימונים לשנת 2026 ושאין חשש לאירוע ביטחוני הקשור אליו. לכן, אין בסיס להציג את התרגיל עצמו כהוכחה לתקיפה קרובה באיראן.
השורה התחתונה
קיים בסיס עובדתי לדיווחים על הכנות צבאיות מתקדמות לחידוש התקיפות באיראן, אך אין כרגע הוכחה פומבית שניתנה הוראה לפתוח במערכה בתאריך מסוים.
הדבר החשוב במיוחד בימים הקרובים הוא ההצטלבות בין בחירות האמצע בארצות הברית ב-3 בנובמבר, תוכניות הפעולה שפורסמו, והמגעים המדיניים המתנהלים באמצעות קטאר.
התמונה הנוכחית מצביעה על שתי אפשרויות שנבחנות במקביל בוושינגטון: הסדר שיכלול ויתורים איראניים בתחום הגרעין והסנקציות, או חידוש פעילות צבאית אם המגעים לא יובילו להסכמות. אין דרך לקבוע מהמידע הגלוי איזו אפשרות תיבחר.
