יום סוער נוסף נרשם היום (שני) בבית המשפט המחוזי בירושלים, במהלך חקירתו הראשית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, שהוזמן להעיד מטעם ההגנה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד עמית חדד הציג שורה של מסמכים ועדויות על פעולות חקירה שנעשו לכאורה ללא היתר כדין, והוביל לשורת הודאות חריגות מצד מנדלבליט שחשפו איך התנהלו הדברים מאחורי הקלעים.
אחת ההתפתחויות המרכזיות בדיון נגעה לעצם פתיחת החקירה בתיק 2000. מנדלבליט אישר כי התלבט תקופה ארוכה בנושא, והסביר כי הסיבה המרכזית לכך הייתה הערכתו שנתניהו כלל לא התכוון לממש את העסקה עם מו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס. העובדה שנתניהו עצמו יזם את הקלטת השיחות עוררה אצלו שאלות לגבי כוונותיו, אך מנדלבליט טען כי מבחינה משפטית גם ניסיון לבצע עבירה מקים חשד פלילי.
עו"ד חדד הציג פרוטוקול מדיון בספטמבר 2016, שהמחיש כי באותו שלב ההחלטה הייתה לחקור רק את מוזס ולא את ראש הממשלה. רק במסמך מחמישה בינואר 2017 תועדה לראשונה ההחלטה לחקור את נתניהו באזהרה, שם נכתב: "היועץ החליט באלפיים ביבי ייחקר באזהרה בהקשר זה עברנו את הרף". מנדלבליט התקשה להצביע על האירוע שהכריע את הכף או על מועד מדויק שבו ניתן אישור כזה קודם לכן.
הסתירה מול המסמכים והצחוק באולם
העימות החריף כשהוצג מסמך שסתר לחלוטין את דברי מנדלבליט. כשהטיח בו חדד את הדברים, מנדלבליט הודה בקיומה של סתירה. בשלב זה התערב השופט משה בר-עם ודרש תשובה ברורה: "מה שאמרת כרגע זה הנכון או מה שכתוב?", ומנדלבליט השיב: "מה שאמרתי כרגע". השופטים חידדו את ההבדל בין מחשבה בראשו של היועץ לבין אישור מוסדר, ומנדלבליט נאלץ לאשר כי אין בידיו שום אישור שקדם לאותו תאריך בינואר.
מבוכה נוספת נרשמה סביב נוסח האזהרה שנמסר לנתניהו בחקירתו הראשונה, שעסק בחשד לקבלת טובות הנאה ולא הזכיר כלל את השיחות עם מוזס. חדד עימת את מנדלבליט עם הנוסח: "זה לא מתאים, נכון?", ומנדלבליט הודה: "לא מתאים". היועמ"ש לשעבר אישר שוב: "כן, האזהרה לא מתאימה, נכון". כשנשאל למה לא התריע על כך בזמן אמת, השיב: "נכון, לא הייתי ער לזה" – תשובה שגררה גל צחוק מצד השופטים.
"תביא את נתניהו ונדע להסתדר איתך"
הדיון התרחב גם לתיק 3000, שבו הדגיש מנדלבליט כי מעולם לא נתן אישור לחקור את נתניהו, והבהיר כי אסור לחקור ראש ממשלה בלי לפנות אליו מראש. הוא ציין כי מעולם לא אישר לגייס את עו"ד דוד שמרון כעד מדינה. למרות זאת, חדד חשף עדויות שלפיהן חוקרי המשטרה הפעילו לחץ כבד על נחקרים במטרה לדלות מידע על נתניהו.
לפי עדותו של ראש הסגל לשעבר דוד שרן שהוקראה באולם, החוקרים אמרו לו מפורשות: "תביא פיסת מידע כלשהי על ראש הממשלה או על מר שטייניץ, שעבדתי איתו שתים עשרה עד שלוש עשרה שנים, אנחנו נדע להסתדר איתך ונדע להקל עליך". כמו כן, הוצגו דבריו של החוקר אורי קנר שאישר כי הוצגו שאלות על ראש הממשלה בלי אישור מוקדם, פרקטיקה שמנדלבליט הבהיר כי לא אישר מעולם. חדד הדגיש כי מדובר בשיטה שמטרתה הייתה להפיל את ראש הממשלה בעקיפין.
הודאת התביעה והמשמעות המשפטית
התפתחות משמעותית נוספת נרשמה בוויכוח בין הצדדים, כאשר נציגת התביעה עו"ד יהודית תירוש הודתה בסיבה שבגללה הסכימה לעדות: "מאחר שלא היה אישור כתוב בזמן אמת שהיועמ"ש עשה אותו, זה מה שהוביל אותנו להסכים לעדות זו". במהלך הדיון נרשמו גם חילופי דברים עוקצניים, כאשר תירוש אמרה לחדד: "חינכת אותי כל כך יפה, תן לי להשיב", וחדד מחה בפני השופטים: "זו חוצפה".
ההתפתחויות בדיון מעמיקות את הסדקים בטענות התביעה ומחזקות את טענות ההגנה לפגיעה בהליך הוגן לפי חוק יסוד: הממשלה. היעדר אישורים כתובים בזמן אמת, אזהרות שאינן תואמות לחשדות האמיתיים, לצד ניסיונות לחלץ מידע על ראש הממשלה ללא אישור בתיקים מקבילים, מניחים תשתית ברורה לדרישת ההגנה לפסילת הודאות ואף לטענת "הגנה מן הצדק".
