מדינת ישראל תתאים את עצמה לעונת החורף הלילה (בין מוצאי שבת לראשון). בשעה 02:00 לפנות בוקר נחזיר את מחוגי השעון שעה אחת לאחור לשעה 01:00, ונהנה משעת שינה ומנוחה נוספת. השינוי מסמן את ההתאמה השנתית לשעות האור והחושך המשתנות, שמאפשרות לרובנו להתעורר בבוקר באור יום. המעבר הנוכחי מעניק פתיחה נוחה לשגרה החדשה ויעמוד בתוקפו עד ל-26 במרץ 2027.
ההסדר נקבע לפי חוק קביעת הזמן בנוסחו משנת 2013, שמגדיר כי ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר עוברים לשעון חורף, ואילו ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ חוזרים לשעון קיץ. מעבר לשעת השינה המבורכת, המעבר מביא איתו זריחות מוקדמות יותר בבקרים לצד שקיעות שמקדימות לרדת.
מבחינה בינלאומית, שעון החורף מהווה את הזמן הלאומי הרשמי של ישראל ביחס לזמן העולמי המתואם (UTC), הנמדד מקו האורך אפס בגריניץ' שבבריטניה. בעוד שבחודשי הקיץ הזמן בישראל מקדים את הזמן העולמי בשלוש שעות, בחודשי החורף הפער עומד על שעתיים בלבד.
האור שמשפיע על הגוף והנפש
לחילופי העונות והירידה בשעות השמש יש השפעה ישירה על התחושות והביולוגיה של הגוף. כאשר שעות החושך מתרבות, רמות הורמון המלטונין, המוכר בכינויו "הורמון חושך", עולות וגורמות לתחושת נמנום ועייפות כדי להתאים את הגוף לשעון הביולוגי.
במקביל, ירידה ברמות הסרוטונין בעקבות מיעוט חשיפה לאור עלולה לגרום למצב רוח ירוד. לכן, ההתעוררות לשעות שבהן כבר יש אור בחוץ נועדה לעזור לפעילות האנושית להישאר עירנית ובריאה.
צילום: דוברות משרד הפנים
הפער הזמני מול העולם והיוזמות שנבלמו
בעוד ישראל מבצעת את המעבר כבר עכשיו, בארצות הברית יזיזו את המחוגים רק ב-1 בנובמבר. במהלך השבוע הקרוב יצטמצם פער השעות בין ירושלים לוושינגטון לשש שעות בלבד. לאורך השנים עלו דרישות שונות לבטל את שעון החורף או לקצר אותו, כולל יוזמה שקידם שר הכלכלה ניר ברקת אחרי שפרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. הניסיונות הללו לא צלחו, וההסדר הנוכחי שנקבע לפני יותר מעשור ממשיך להוביל את לוח הזמנים הישראלי.
