🔹 בימים האחרונים, כמעט בלי ששמנו לב עלתה המלחמה מדרגה דרך אמירה ברורה: הפלת המשטר האיראני הוצבה באופן פומבי כמטרה מוצהרת של מדינת ישראל.
לאורך המלחמה שבהן היעד הזה נשאר בגדר שאיפה עמומה או תקווה שקטה. וכעת ראש ממשלתנו הפך אותו ליעד גלוי ומוצהר. דוקא בנקודת זמן זו, עוד לפני שהמטרה הושגה, יש משמעות עמוקה לעצם ההעזה להכרזה זאת.
כשדוד המלך משרטט את חזון ההנהגה שלו, הוא לא הסתפק בהבטחה להגן על עמו מפני האויבים בשעת צרה. הוא הציב יעד ברור של הכרתת האויבים בתור מטרה בפני עצמה: לַבְּקָרִים אַצְמִית כׇּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כׇּל פֹּעֲלֵי אָוֶן (תהלים קא).
דוד מלמד אותנו שהמאבק ברשע מתחיל בבהירות המוסרית שלנו.
🌿 כל עוד אנחנו רק מתגוננים מפני הרשע, מנסים להדוף אותו או לחיות לצידו בשקט, אנחנו מעניקים לו סוג של הכרה וזכות קיום. ברגע שאומה מכריזה שהרשע הזה חייב לעבור מן העולם, היא משנה את עמדת הנפש שלה. ההכרזה הפומבית מחלצת אותנו מעמדת ההישרדות. היא מזכירה לנו שיש לעם ישראל ייעוד של קריאה בשם ה' והוספת טוב במציאות כולה. ההעזה להציב את המטרה הזו בפה מלא היא עצמה קומה חדשה של זקיפות קומה, שנוטעת בנו כוח להמשיך הלאה בהחלטיות.
להצטרפות לקבוצת 'חדשות תנ"כיות': https://chat.whatsapp.com/I3Wl6vBRPPG0yN1gUX0Qa6
