השבוע האחרון של אוגוסט בכל בית ישראלי מצוי הוא השבוע שבו בעיקר אין מה לעשות. הקייטנות הסתיימו מזמן, נשימה אחרונה של חופש לפני פתיחת שנת הלימודים, ניסיונות, בדרך כלל עקרים, למצוא עוד עיסוק לילדים.
אם יש מישהו שאור להיות לחוץ בשבוע הזה, זה בעיקר שר החינוך, שבשנים כתקנן בדרך כלל מאוים בשבוע הזה בשביתה של אחד מארגוני המורים. את שר החינוך יואב קיש אנחנו פוגשים השבוע רגוע ובעיקר מחויך, ויש לו סיבה טובה: נכון לכתיבת שורות אלו אין באופק שום איום שביתה. ברמה האישית הפריימריז מאחוריו, והוא הגיע למקום השישי והמכובד מאוד.
"השנה לא יהיו שביתות. השנה תיפתח כרגיל", הוא אומר בתחושת ניצחון מופגנת. "במצב הנקודתי היום, שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים, מבחינת המספרים של המחסור במורים, הם נמוכים מהחוסרים שהיו לנו בנקודת הזמן הזו בשנה שעברה, אז אני בפירוש רואה גם שיפור".
טייס הקרב קיש לא היה הבחירה המובנת מאליה לתפקיד שר החינוך. ואולם כמו שאר שרי הממשלה, הוא שר החינוך הראשון זה שנים ארוכות שמסיים קדנציה שלמה במשרד. מבחינתו הוא ממשיך במשרד. השאיפה הזו כמובן תלויה בתוצאות הבחירות לכנסת. ואם לא תהיה שר חינוך, מה כן? אני שואל. הוא מעדיף שלא לענות, אולי כדי שלא לפתוח פה לשטן.
מבחינתו המלחמה הייתה רגע שיא בקדנציה. "עשרות אלפי ילדים מפונים בבתי מלון שהיה צריך לבנות להם מסגרות, חלקם ליותר משנה, ניהול מערכת חינוך בלחימה בצפון תחת מתקפות טילים וכל מה שקשור בזה. בצפון בנינו עשרות בתי ספר במאות מיליונים בשביל לאפשר לתלמידים ללמוד בצורה ממוגנת במרחק מקו האיום. הפתרונות שנתנו, היוזמה, היצירתיות, הדרישה לתקציבים, כל הדברים האלה בסוף שמרו על המערכת, דאגו שלא תתפרק. זהו חד-משמעית אתגר עצום, ועמדנו בו בכבוד רב, הרבה בזכות כל עובדי ההוראה שנכנסו מתחת לאלונקה".
"היו לפניי שרי חינוך, חלקם מהציונות הדתית, והם בחרו שלא להתעסק באתגרים שיש בחינוך הממלכתי"
המלחמה כמובן לא הייתה בתוכנית עם הכניסה ללשכה בירושלים, וכשאני שואל באיזה הישג או תוכנית שמומשה בקדנציה הוא ממש גאה, אני מוכן לתשובה שתתמקד בבינה המלאכותית או בתקציבים. התשובה, אודה, מפתיעה גם אותי: "ראיתי במערכת החינוך שבכל מה שקשור לזהות יהודית, המערכת ברחה מזה", הוא אומר מייד. "היו לפניי שרי חינוך, חלקם מהציונות הדתית, והם בחרו שלא להתעסק באתגרים שיש בחינוך הממלכתי. יש לנו חינוך חרדי, יש לנו חינוך ממלכתי-דתי, אבל יש לנו גם המסה הגדולה של החינוך הממלכתי, ושם פחדו להתעמת או לשים דברים על השולחן. בעיניי זה דבר סופר-חשוב: מערכת החינוך תפקידה לחנך את החברה היהודית לזהות יהודית וציונית.
"כשנכנסתי לתפקיד פנה אליי חבר שגר בצפון תל אביב", הוא מספר, "אבא לילד שסיים כיתה ו'. הוא אומר לי: הבן שלי לא למד השנה אפילו שעה אחת תנ״ך". השר מרים את קולו: "שאלתי, איך זה יכול להיות?! הוא אמר לי: זו עובדה. נכנסתי לזה ובדקתי וראיתי שנותנים אפשרויות למנהל לבחור, ותנ״ך הפך למקצוע אגבי, ובמקומות שלא רצו פשוט לא למדו תנ"ך.
"ביטלנו את כל הגמישויות שהיו במערכת. הגדרנו תנ״ך מקצוע חובה, מקצוע ליבה, שעתיים בשבוע. הגדרנו שיהיה מבחן מיצ"ב בתנ״ך בכיתה ו', מה שלא היה מעולם, ובשנה הבאה זו חובה לכל כיתות ו'. עשינו מהלכים שבאו לעגן את הזהות היהודית במערכת החינוך הממלכתית. אני חושב שדווקא כאיש חילוני יכולתי לבוא לזה בעוצמה, כי אדם דתי היו תוקפים אותו על הדתה. לכן אלו שיאי הקדנציה: המלחמה וחיזוק הזהות היהודית".
השר ממשיך: "הכנסנו את נושא חודש התקומה בתקופה שבין פסח ליום העצמאות, עם סיפורים של הנופלים ומה היה במלחמה. עשינו הרבה מאוד מהלכים שמטרתם לחנך וגם לחזק את הזהות היהודית והציונית ולהעביר מסרים של מה היה במלחמה ומיזמי הנצחה במערכת החינוך".
הזכרת את המנהלים שלא לימדו תנ"ך. ראינו מנהלים שלא מאפשרים בבית הספר הנחת תפילין. אפשר באמת להכריח מנהל ללמד תנ"ך ולהכניס תפילין לבית הספר?
"ראשית, כן. יש חובות שחייבים לעשות. בעניין התפילין, בעקבות האירוע הזה, שראינו שיש מתח בנושא הנחת תפילין בבתי הספר, הוצאתו חוזר מנכ"ל שמגדיר במפורש, וכן, מנהל בית ספר לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, הוא מחויב לחוזרי מנכ"ל. במקומות הללו צמצמנו את הגמישות של המערכת כדי לוודא שהדברים האלה לא נפגעים. זה נכון לשיעורי תנ״ך, ונכון לגבי חוזר מנכ״ל בנוגע להנחת תפילין".
"יהיה פה שינוי דרמטי שלדעתי לא יהיה אפשר לברוח ממנו. יש מדינות שיאמצו את זה מוקדם, יש מדינות שיעשו את זה באיחור"
מה קובע חוזר המנכ"ל?
"הוא מגדיר בצורה ברורה שקודם כול לכל נער יש זכות להניח תפילין בבית הספר. זה אחד. הוא קובע שהמנהל צריך למצוא מקום שבו זה ייעשה בנוחיות ובלי להפריע לסביבה, ולא בשעות הלימוד אלא בזמנים חופשיים".
יבואו מנהלים מהחינוך הכללי ויגידו: כמו שבחמ"ד או בחינוך החרדי הם קובעים לעצמם, אנחנו נקבע לעצמנו, ואנחנו לא רוצים ללמד תנ"ך.
"החינוך הממלכתי-דתי הוא לא אוטונומיה לעצמו", מגיב השר. "גם ברשתות הפטור והמוכש"ר, שיש להן דרגות חופש יותר גבוהות ולכן הן מקבלות תקצוב נמוך, עדיין מחויבים ללימודי ליבה. לימודי ליבה זה אנגלית, זה מתמטיקה, ועכשיו גם תנ״ך מבחינתי זה לימודי ליבה. הדברים האלה מוגדרים ליבה בעיניי, מבחינתי התנ״ך הוא בדיוק כמו מתמטיקה. הכרחי להיות איזשהו מינימום נדרש בכל מסגרת. אני לא מדבר על החברה הערבית. אבל בחברה היהודית חד-משמעית אני רואה בתנ״ך מקצוע ליבה".
מהפכה במשרד
בחיזוק הזהות היהודית אתה אומר שהצלחת. במה נכשלת?
"מה שרציתי ולא הצלחתי, גם זה דרך אגב בגלל המלחמה, זה השינוי של מה שנקרא ה'ניו דיל' בחינוך". הניו דיל, לטובת קוראינו שאינם מכירים, הוא שורה של תוכניות ורפורמות ענק שיזם נשיא ארצות הברית רוזוולט כדי להציל את כלכלת ארצות הברית לאחר השפל הגדול בשנות השלושים.
מה זה אומר?
"אנחנו אומרים על מערכת החינוך שהיא חייבת להשתנות. זה כיוון שלדעתי מערכת החינוך חייבת ללכת אליו, וזה כולל הקטנת הכיתות לעשרים תלמידים בכיתה ומעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע. הכיוון הוא ללכת למהלך כזה לאור מסקנות ועדת שפירא, שהגישה המלצות לפני כשנה וחצי. למה לא הצלחתי לממש אותן? כי יש פה מינימום 15 מיליארד שקלים השקעה בשלב הראשון, ובגלל המלחמה לא היו לנו תקציבים כאלה. אני חושב שזה משהו שנהיה חייבים לעשות בקדנציה הבאה".
"זה מחייב. אין שימוש בטלפונים בבתי ספר יסודיים. לפני כמה חודשים הודענו שבשנת הלימודים תשפ"ז גם חטיבות הביניים יהיו נקיות מטלפונים"
העולם מתקדם בצעדי ענק, ורק צורת הלימוד בבתי הספר נשארה פחות או יותר אותו דבר.
"הבינה המלאכותית הולכת לשנות מאוד את מערכת החינוך, והיא תשנה את תפקיד המורה", קובע שר החינוך. "תפקיד המורה היום מתחלק להקניית ידע ולהקניית ערכים וחינוך. נושא הקניית הידע ייעשה יותר ויותר מבוסס למידה עם בינה מלאכותית. הבינה תלמד את הידע הנדרש, והמורה הוא שייתן את הגיבוי, את החינוך, את הערכים, את היכולת להסתדר בקבוצה, את היכולת להתמודד עם קשיים.
"כל הדברים האלה יהיו יותר מרכזיים בתפקידו של המחנך והמורה. המורה יעסוק פחות בלמה סך הזוויות במשולש הוא 180. את זה הילד ילמד בכוחות עצמו. יהיה פה שינוי דרמטי שלדעתי לא יהיה אפשר לברוח ממנו. יש מדינות שיאמצו את זה מוקדם, יש מדינות שיעשו את זה באיחור. מי שיעשה את זה מוקדם, הכלכלה שלו תזנק, הוא יכשיר דור שיודע להתמודד עם האתגרים של המחר. ומי שיתעקש לשמור על המתודולוגיה הישנה, ימצא את עצמו מאחור".
אתה מדבר על שינויים דרמטיים והקטנת כיתות. כרגע כבר במצב הקיים חסרים מורים.
"אנחנו צריכים לעשות את השינוי באותו מספר מורים", הוא מסביר. "לא נגייס פתאום עוד 100,000 מורים, זה לא יקרה. בדיוק בשביל זה המעבר לחמישה ימים. הם עובדים היום שישה ימים, אתה עובר לחמישה ימים, זה חיסכון של כ-12.5%, וזה כוח אדם שכביכול מתפנה לך בדיוק בשביל זה. אנחנו מדברים על ביטול יום חינוך ארוך, שגם הוא גוזל שעות לימוד.
"יש פה הרבה מאוד מהלכים שנועדו בשביל שבאותו מספר מורים נוכל לתת את המענה להקטנת כיתות. זה לא יקרה ביום אחד, גם כאן תיכנס הבינה המלאכותית ותגבה בתחום הקניית הידע. יש כאן כמה מהלכים שתומכים זה בזה ויאפשרו את הדבר הזה, וזה יקרה באופן מדורג".
"לא הייתי רוצה להיות באירוע שיש בו שותפות מסוימת בלי הכרעה ברורה לימין. אני כן אומר: בואו נשיג הכרעה ברורה לימין, ונצרף את כל מי שרוצה להצטרף"
אבל שוב, כבר כיום חסרים מורים.
לטענת השר קיש, משבר המורים קטן משמקובל לחשוב: "כולם מציירים את זה כאילו זה משבר עצום. בחברה הערבית לא חסרים מורים, יש עודף מורים. גם בחברה החרדית יש עודף מורים. בפריפריה חסרים מעט מורים. זה בעיקר נוגע לחינוך הממלכתי במרכז. במדינת ישראל, כמו שאנחנו מכירים אותה תמיד, מה שקורה במרכז הוא כאילו הבעיה של המדינה".
"אז יש בעיה, ויש חוסר", הוא ממשיך. "אם אני מסתכל היום על מערכת החינוך, בכל שנה עוזבים אלפי מורים שיוצאים לפנסייה, יש שעוזבים בשל אי-התאמה, וגם נקלטים אלפי מורים. השכר הוא גורם, אבל זה לא רק שכר. זה מעמד המורה. זה שחיקה, זה גודל כיתות, זה יחס הורים-מורים.
"בסוף ההבנה של מורה שהוא משפיע על חיים של מתבגר היא המנוע המרכזי להביא אנשים שרוצים להיות במקום הזה, וזה באמת ערך עצום שאני לא יודע אם אפשר לכמת אותו בכסף. ברור שהשכר חייב להיות ראוי והוגן, שכר שמאפשר להתפרנס".
השכר היום הולם בעיניך?
"תמיד אפשר לתת עוד. אני חושב שאנחנו לקראת הסכמי שכר שהנושא הזה יעלה בהם לדיון, ואני אתמוך בהעלאת השכר. צריך להבין שזה אירוע מורכב, יש מאות אלפי מורים במשק, זה לא איזה תחום נישה".
יכול להיות שאחד הגורמים לזה הוא אובדן השליטה בכיתות, שחלקו לפחות נגרם מכניסה של הטלפונים החכמים לכיתות בלי הגבלה?
"השנה הודענו שאין בבתי הספר היסודיים טלפונים", הוא מכריז.
זה מחייב?
"כן, זה מחייב. אין שימוש בטלפונים בבתי ספר יסודיים. לפני כמה חודשים הודענו שבשנת הלימודים תשפ"ז גם חטיבות הביניים יהיו נקיות מטלפונים. הם יהיו או בלוקר או בתיק סגור. אתה לא יכול להסתובב בהפסקה או בשיעור ולהוציא ולהתחיל לדבר. כתבנו הגדרות של מה קורה אם תלמיד עושה את זה ושלבי ענישה, עד כדי לקיחת הטלפון".
"איך פתאום אשכנזי טייס וכל זה הופך לאיש ליכוד? אני חושב שלכן אני מפריע להם יותר מאחרים"
איך זה התקבל?
"ביסודי זה עבר די בקלות. זה הצליח בחטיבות הביניים, ועכשיו מועצת התלמידים מתנגדת. ככל שאתה עולה בגיל זה יותר מורכב ויותר קשה לקחת את הטלפון מהאדם. ההחלטה הזו התקבלה אחרי מחקר מאוד מעמיק שבדק גם מדינות אחרות. רוב המנהלים היו בעד המהלך. היו כמה שהתנגדו. לכל מהלך יש יתרונות וחסרונות, ובהסתכלות כוללת יש הרבה יתרונות למהלך הזה".
ובתיכון?
"בתיכון זה יהיה כמעט בלתי אפשרי. אם אתה שואל אותי, להגיד לתלמידי כיתות י', י"א, י"ב, להוציא את הטלפונים, זה יהיה אירוע קשה מאוד".
לא רואה ממטר
הקדנציה האחרונה לא עשתה הנחות לשר החינוך קיש, שספג יותר מכל שרי הממשלה, אולי להוציא השר לוין: הפגנות סוערות נערכו מול ביתו שבהוד השרון שבוע אחרי שבוע, והיו גם ניסיונות פריצה לבית.
למה הפגינו דווקא מול הבית שלך?
"קודם כול, אני גר בעיר שהיא עיר שמאל. אני חייב לציין שכל השכנים מסביבי תומכים בי ומחזקים אותי. חלקם אפילו זרקו ביצים על מפגינים. תראה, אני ליכודניק מבית. אימא שלי חברת מרכז הליכוד, אני כל החיים בליכוד. אני בתפיסות האלה שנים רבות, אבל יש לי פרופיל שכנראה מדברים עליו: איך פתאום אשכנזי טייס וכל זה הופך לאיש ליכוד? אני חושב שלכן אני מפריע להם יותר מאחרים. אני מעריץ את אשתי ואת הילדים שהתמודדו עם זה.
"הדבר היחיד שהאמנתי בו ושיניתי את עמדתי בו, הוא שאז חשבתי שאפשר לגייס בכוח. כשאתה לומד את החברה החרדית ומכיר אותה יותר ומבין את המורכבות שלה, אתה צריך להיות פרגמטי הרבה יותר משאתה צריך להיות טהרן"
"לי ברמה האישית זה לא מזיז, הם לא מעניינים אותי. אלו אנשים ששייכים למפלגה הדמוקרטית, או הפשיסטית יותר נכון, אנשים של יאיר גולן שבאים ומפגינים לי על הבית. אני באמת ברמה האישית לא סופר אותם, לא רואה אותם ממטר, הם לא מעניינים אותי. אבל כשהילדים שלי ואשתי יוצאים החוצה מקללים אותם, וזה בעיניי אירוע שבושה וחרפה שהפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה נתנו לזה להתנהל כל כך הרבה שנים.
"בסוף עם כל הקושי אשתי והילדים עמדו בזה בצורה ממש מעוררת הערצה. הם גיבו אותי ותמכו בי. הילדים שלי אומנם לא קטנים, אבל עדיין לצאת מהבית ולחטוף כל פעם זובור כזה, זה לא צריך לקרות".
אולי זה קשור לכך שהתחלת את דרכך ממקום של לוחם למען שוויון בנטל?
"לא השתניתי בסוגיה הזו", הוא טוען בתוקף כשאני מזכיר לו את עברו הציבורי, מנהיג תנועת מחאת המילואימניקים לפני יותר מעשור, שאז למעשה הגיע לפוליטיקה. "הדבר היחיד שהאמנתי בו ושיניתי את עמדתי בו, הוא שאז חשבתי שאפשר לגייס בכוח. כשאתה לומד את החברה החרדית ומכיר אותה יותר ומבין את המורכבות שלה, אתה מבין שאם אתה רוצה באמת שהם יתגייסו, והנה אני אומר לך, אני מאמין שחייבים שהם יתגייסו, שאסור לוותר על גיוס חרדים, שזה הכרחי בשביל מדינת ישראל, גם לצבא וגם לעתידה של מדינת ישראל, אבל בשביל להצליח בדבר הזה, אתה צריך להיות פרגמטי הרבה יותר משאתה צריך להיות טהרן.
"אילו היינו ממשיכים, ולצערי לא העברנו חוק, כי היינו צריכים להעביר חוק, כבר היינו רואים יותר מ-10,000 חרדים מגויסים. הדבר המרכזי הוא אותה משוואה שהליכוד הצליח ליצור עם העולם החרדי, שמי שלומד לומד, ומי שלא לומד שיתגייס. אילו זה היה קורה על ידי חוק, זה היה נותן לצבא את הצורך שלו והיה יוצר קפיצה ושינוי גורף בתרבות החרדית. ברגע שהיית רואה אלפים רבים מהחברה החרדית באים על מדים, המציאות הייתה משתנה. ככה צריך לשנות מציאות, צעד אחר צעד ולא בזבנג.
"אני לא מוותר על זה. אני רק אומר שצריך לעשות את זה חכם ונכון, ואני יודע לומר שלהוציא צווים כמו שהיועצת המשפטית לממשלה רוצה לעשות וכופה עלינו התנהלות כזו, ההתנהלות הזו תביא רק לידי פיצוץ ולא תוביל לגיוס חרדים. אם אתה רוצה לגייס חרדים, אתה חייב לפעול הפוך מהיועצת המשפטית לממשלה, כי בפעולותיה היא רק מרחיקה את גיוס החרדים.
"לא האמנתי שהכנסת תחזיק ארבע שנים, וגם לא האמנתי שנצליח להחזיר את כל החטופים הביתה"
"יש בחברה החרדית קיצונים מהפלג הירושלמי, אותם אלה שאומרים את האמירות המזעזעות האלה שנמות ולא נתגייס. יש גם פלג תל אביבי שבא ואומר: את כולם, ורק בצווים, לא נוותר על כלום. כל הכוונה שלהם היא לצורך פוליטי, כדי לפרק את גוש הימין. בסוף אני חושב שרוב העם נמצא באמצע, בין לבין, כולל אצל החרדים. הם מבינים שצריך לעשות שינוי, שחייבים לגייס אותם ושצריך למצוא את הדרך הנכונה לעשות את זה. אנחנו נהיה מחויבים ללכת למקום הזה".
זה כבר יקרה אולי בממשלה הבאה. איזו ממשלה אתה רוצה שתקום כאן אחרי הבחירות?
"אני רוצה לראות ממשלת ימין, ממשלה לאומית רחבה בראשות בנימין נתניהו, שהעקרונות שלה הם עקרונות ימין ברורים: נגד מדינה פלשתינית או כל דרישה ללאומנות פלשתינית. מדינת ישראל שהיא מדינת הלאום של העם היהודי, זהות יהודית, נחישות מול אויבינו, ושלא לחזור על הקונספציה של 7 באוקטובר. להבטיח את שלום ישראל לא רק בישיבה שלנו על גבולותינו, אלא אקטיבית, כולל מול העפיפונים או כל אירוע שמסכן או מנסה ליצור איזו משוואה שתסכן את חיילינו או את אזרחינו".
אמרת ממשלה לאומית רחבה. הכוונה עם איזנקוט?
"אני לא יודע אם איזנקוט שם. אני קודם כול אומר: זה כל גוש הימין ומחנה הימין, ולדעתי חשוב שיהיה לנו רוב, אחרת לא נוכל להכתיב את המדיניות, ואז מי שרוצה להצטרף, ליברמן או גנץ או אני לא יודע מי יהיה עוד על המגרש, מי שיהיה מוכן לקבל את קווי היסוד האלה, בבקשה".
בציבור יש אמירה שהניסוי הזה של ממשלת ימין על מלא נכשל.
"אני לא חושב שהניסוי נכשל. הממשלה הזו עמדה מול אופוזיציה מטורפת מבפנים. להבדיל, היא עמדה במלחמה קשה שממשלה אחרת לא הייתה עומדת בה. הממשלה הזו שינתה את המפה של המזרח התיכון בצורה דרמטית. אם היינו מקשיבים לאיזנקוט וחבורתו, כבר ברפיח היינו עושים סיבוב לאחור, ואני לא יודע אם היינו רואים את כל החטופים.
"אלו דברים שאי אפשר לזלזל בהם. גם ממשלה לאומית רחבה צריכה להישען על העוגנים האלה. אני לא הייתי רוצה להיות באירוע שיש בו שותפות מסוימת בלי הכרעה ברורה לימין. אני כן אומר: בואו נשיג הכרעה ברורה לימין, ונצרף את כל מי שרוצה להצטרף".
אילו הישגים יש לממשלה היוצאת?
"אין ספק שהממשלה הזו תיזכר על המלחמה ועל ההישגים שבעקבותיה. באוקטובר 2023 לא יכולנו לדמיין את מה שהשגנו עד היום. כל הזמן מנסים להגיד איפה הניצחון המוחלט ושחמאס עדיין קיים ושחיזבאללה עדין קיים. ברור שהם קיימים, וכנראה לעולם לא תוכל להיפטר מתנועה דתית כזו או אחרת, אבל בסדרי גודל ירד האיום הצבאי שלהם על מדינת ישראל, של חמאס ושל חיזבאללה, של סוריה ושל איראן.
"אנחנו במציאות אחרת, הרבה יותר טובה לביטחון ישראל ממה שהיינו לפני 7 באוקטובר, כולל שינוי מאוד ברור של המדיניות. אנחנו כבר בעולם אחר: אם יש רק חשש לכניסה טורקית לסוריה, אנחנו מגיבים. מנגד, בגלל המלחמה היו הרבה דברים שהיינו רוצים לעשות ואנחנו לא יכולים לעשות בגלל השקעות תקציביות עצומות בצבא".
איפה הממשלה נכשלה?
"אם יש עוד משהו שלא הצלחנו להשלים, זה המהלך החשוב מאוד של הרפורמה במערכת המשפט, שבעיניי הוא הכרחי. התחלנו בו, ולא הצלחנו לגרום לשינוי דרמטי. אבל בכל זאת אנחנו רואים מעין הקפאת מצב. יש פחות שופטים בעליון, ועד שלא יהיה שינוי לא ימונו חדשים. המאבק מתנהל. יש חוק מח"ש, יש שינוי שיטת הבחירה של השופטים החל מהקדנציה הבאה.
"התנהלו פה מאבקים אפילו על כוח אדם: לא נתנו למנות את כחלון לנציב שירות המדינה, ונלחמנו על מינויו של זיני לשב"כ ושל גופמן למוסד. יש מאבקים כל הזמן, חלקם מצליחים ונגמרים בהכרעה וחלקם לא".
אתה מדבר על הישגי המלחמה. לאחר שהיא פרצה כולם היו בטוחים שנתניהו והליכוד גמורים. האמנת שנתניהו יגיע שוב לעמדה הזו של התמודדות ושיהיה לו סיכוי לנצח?
"לא האמנתי שהכנסת תחזיק ארבע שנים, וגם לא האמנתי שנצליח להחזיר את כל החטופים הביתה, חלקם לצערי חללים. היו דברים שקרו שלא האמנתי שיקרו. אבל כן האמנתי שנכון שאנחנו נמשיך להנהיג את העם, כי היה לי ברור שהחלופה גרועה ומסוכנת למדינת ישראל, ולראיה גם התוצאות שהשגנו במלחמה הזו. האמנתי בזה ועסקתי כל הזמן בחיזוק החינוך ובדאגה שמערכת החינוך תדע להיות כיפת הברזל של העורף בתקופת המלחמה הזו".
כנראה לא כולם חשבו ככה, כי לאחרונה פורסם הניסיון של הפוטש בנתניהו לאחר פרוץ המלחמה. הכרת את זה בזמן אמת? פנו אליך?
"שמעתי על זה בתקשורת כמוך, על אותו פוטש שמיוחס לניר ברקת. בנקודת הזמן ההיא אף אחד לא פנה אליי. יודעים שאני איש אמונו של ראש הממשלה, ואני תמיד איתו בכל הכוח. כנראה בגלל זה אף אחד לא שיתף אותי".
קצרים עם שר החינוך
טייסים.
"אנשים מצוינים".
פוליטיקאי שאתה מחבב מהאופוזיציה.
"מיכאל ביטון".
חלום אישי.
"אני יודע שהוא לא יתגשם. לחזור לטוס על מטוס".
ביבי נתניהו.
"מנהיג".
נפתלי בנט.
"אני לא רוצה להגיד מה אני חושב עליו".
החמ"ד.
"חינוך מעולה".
שבת.
"קודש".
מדינה יהודית.
"התגשמות חזון הנביאים".
התיישבות ברצועת עזה.
"אירוע מורכב".
יפה בן דוד.
"עושה מה שהיא יכולה למען המורים".
רפורמה במערכת משפט.
"חייבת להתגשם".
תחביב.
"שחמט".
המקצוע שהכי אהבת בבית הספר.
"מתמטיקה".
מורה לחיים.
"המורה לפיזיקה אריה. היה מורה מאוד מיוחד".
מאכל שאי אפשר בלעדיו בשבת.
"כריך של שישי".
זמר אהוב.
"פרדי מרקורי".
חופשה.
"במלדיביים".
חזון למדינת ישראל.
"שתמשיך לשגשג ותמשיך לשמור על צביון יהודי ודמוקרטי".
