סערת השריונים בליכוד מגיעה לשלב התשובות. המפלגה הגישה השבוע (שלישי) לבית הדין של התנועה את נימוקיה המלאים להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשבץ ברשימה לכנסת את גדעון סער, שר הביטחון ישראל כ"ץ ויו"ר מרכז הליכוד חיים כץ. התשובה מפרטת לראשונה את הצידוקים מאחורי הצעד שעורר סערה פוליטית.
בנוגע לשר הביטחון ישראל כ"ץ, בליכוד מסבירים כי השריון נועד לאפשר לו להתמקד במשימות הביטחוניות המורכבות ובביטחון המדינה, בלי לנהל במקביל קמפיין בחירות פנימי. ההחלטה התקבלה על בסיס בקשה חסויה שהציג נתניהו לבית הדין. בית הדין של התנועה כבר קבע בעבר כי קיימים "טעמים כבדי משקל" שמצדיקים את המהלך.
לגבי גדעון סער, במפלגה מבהירים שלא מדובר בשריון אישי רגיל. לדבריהם, מדובר בשילוב שנעשה במסגרת הסכם איחוד פוליטי בין הליכוד למפלגת ימין ממלכתי. בית הדין קבע כי מדובר בהתמודדות משותפת ברשימה אחת, מהלך מוכר שלא מצדיק התערבות.
צו ביניים בולם את השריון השלישי
לגבי חיים כץ, הנימוק שהוצג בתשובת המפלגה הוא ניסיונו "הציבורי והתנועתי העשיר", לצד תפקידו כיו"ר מרכז הליכוד. עם זאת, דווקא השריון הזה נתקל כעת במכשול משפטי משמעותי: בית הדין הוציא צו ביניים שמעכב את המהלך בגלל עתירה שהוגשה. העתירה טוענת לניגוד עניינים, מכיוון וכץ עצמו היה מעורב באישור מנגנון השריונים. בית הדין קבע כי הטענות "ראויות לבירור" והורה להמתין לתגובתו של כץ ולתגובת היועץ המשפטי של התנועה.
התפתחויות אלו מגיעות ימים ספורים בלבד לפני הפריימריז בליכוד, ומעמיקות את המתח הפנימי במפלגה. בעוד השריונים של סער וכ"ץ אושרו, שאלת מעמדו של חיים כץ נותרה פתוחה ותוכרע רק אחרי שיתקבלו התגובות. במקביל, בליכוד גוברת הביקורת מצד מתמודדים הטוענים כי ריבוי השריונים מצמצם מאוד את המקומות הריאליים ברשימה.
