סבין תעסה, תושבת נתיב העשרה ששכלה את בעלה ובנה בטבח שמחת תורה, הביעה היום (שני) חשש מההסכמות המתגבשות סביב מתווה מועצת השלום ומהאפשרות שכוחות צה"ל ייסוגו משטח רצועת עזה. בריאיון לעידו טאובר בערוץ 14 אמרה: "אני כבר שלושה ימים לא עוצמת עין, לא מאמינה להבטחות של חמאס. מדובר באויב מאוד מסוכן ומניפולטיבי".
תעסה הזהירה כי האיום על תושבי נתיב העשרה עדיין קיים. "אני חוששת לחיי מדינת ישראל, תסמונת האישה המוכה חוזרת על עצמה. אני יודעת שיש לנו עשרות מנהרות מתחת לנתיב העשרה, מצטערת אם אני מלחיצה אנשים".
לדבריה, ניסיון העבר מלמד שאין לסמוך על התחייבויות ארגון הטרור. היא מתנגדת ליציאת צה"ל מהרצועה וקוראת להכרעה מלאה של חמאס. "אני לא מאמינה להבטחות של חמאס, ראינו במהלך כל השנים שהם לא עמדו בהסכמים. אם זה תלוי בי? לכבוש את כל הרצועה".
משקמת את המשפחה וחוזרת אל הבית
במקביל לתהליך השיקום שהיא עוברת עם שלושת בניה, תעסה ממשיכה לשמור על הקשר עם ביתה שבנתיב העשרה ומחלקת את חייה בין נתניה למושב הסמוך לגדר. "מגיעה מימי רביעי עד ימי שני בבוקר, תושבת נתיב העשרה לכל דבר", סיפרה.
תעסה סיפרה כי לפני הטבח האמינה שאפשר לקיים חיים משותפים לצד תושבי עזה ואף סייעה להם יחד עם בעלה. "שנים דאגתי להם, האמנתי שיהיה לי איתם דו קיום. אני ובעלי היינו מגיעים למחסום ארז אחת לכמה זמן למסור להם תרופות בגדים ונעליים. צר לי אם אני נשמעת גזענית או ימנית קיצונית – אני לא רוצה אותם בסביבה שלי".
לדבריה, שורדי הטבח במושב ממשיכים להתמודד עם פגיעות גופניות ונפשיות קשות. "רוב הקהילה עם מחלות אוטואימוניות, PTSD, תרופות. הילדים לא מתפקדים. קיצצו לנו את הכנפיים עם כיתת הכוננות והאבטחה הצבאית שהייתה בנתיב העשרה".
שרים בכירים נגד אישור המתווה בעזה: "החלטת הקבינט התקבלה על בסיס מידע שגוי"
"תפסיקו להפקיר אותנו"
תעסה דרשה להחזיר לתושבים את תחושת הביטחון ולהתייחס לקרבתו החריגה של המושב לרצועה. "תפסיקו להפקיר אותנו, נתיב העשרה הוא המושב הכי צמוד לעזה. אנחנו 400 מטר".
היא הוסיפה כי מבחינתה, ישראל אינה יכולה להסכים שמדינות וגורמים בינלאומיים יקבעו עבורה איך לפעול מול האיום. "לא מקובל עליי שמנהלים אותנו. איבדנו את העמוד שדרה? כל יום יש ניסיונות לעבור את הקו הצהוב ולחטוף חיילים. אני רוצה לראות את כל עזה מתיישבת ע"י יהודים".
תעסה מתחה ביקורת גם על האו"ם וטענה כי הטבח והמאבק הישראלי נדחקים בהדרגה מהתודעה העולמית. "האו"ם הצבועים הכי גדולים שיש, הם מחבלים בעצמם. אין לנו ברירה אחרת אלא לסמוך על עצמו. וגם כאן, הצעירים רוצים להמשיך בחיים ולשכוח, יש הרבה פחות ביקוש להסברה בעולם, אנחנו פחות רלוונטיים. זה נדחק לצד".
האמונה שחזרה בזכות הלוחמים
לצד הביקורת והחשש, תעסה סיפרה כי היא שואבת כוח מחיילי צה"ל ומהמוטיבציה של הדור הצעיר. לדבריה, הצבא הפיק לקחים והלוחמים מחזירים לה את תחושת הגאווה והתקווה.
"צה"ל עשה חישוב מסלול מחדש. כשאני רואה את המוטיבציה של החיילים הצעירים, כמו החבר הכי טוב של בני ז"ל שהתגייס לשריון, אני מתמלאת גאווה. אנחנו עם חזק, ואנחנו לא מוכנים לקבל סטירת לחי מצלצלת בפעם השנייה".
