בסוף השבוע האחרון חתמו מדינת ישראל ולבנון על הסכם היסטורי ודרמטי, שכותרתו החד-משמעית היא "מאבק משותף של המדינות בחיזבאללה". המהלך הזה עורר זעם עצום בארגון הטרור השיעי, ובשטח כבר נצפו עימותים אלימים בין חיילים מצבא לבנון לבין תומכי חיזבאללה שיצאו להתפרע במחאה על חתימת ההסכם.
שעות ספורות לפני שפורסמו פרטי ההסכם ביום שישי האחרון, פתח חיזבאללה במפגן כוח רב משתתפים בביירות – צעדת היום הקדוש לשיעים, יום העשורא. הצעדה יצאה מקברו של נסראללה והגיעה עד לדרך המובילה לנמל התעופה בביירות, מיקום שנבחר באופן מחושב לגמרי. הכביש לנמל התעופה משמש כבר שנים מוקד יחסי ציבור מרכזי במאבקי הכוח בתוך לבנון.
שלטי הראווה "תודה איראן" עם תמונותיהם של ח'אמנאי האב והבן, שנתלו במקום אחרי ההסכם בין איראן לארצות הברית, הוסרו והוחלפו בשלטים חדשים שעליהם נכתב "לבנון תחילה" – וכל זה בהוראה ישירה של שר הפנים הלבנוני. השיעים של ביירות ממש לא התחברו למסר הלאומי החדש, וברשתות החברתיות הופצו תיעודים רבים שלהם שורפים את השלטים בהפגנתיות.
סוף לפטרונות האיראנית
בימים האחרונים נראה היה שחתימת ההסכם בין איראן לארצות הברית העניקה ביטחון עצמי מופרז לבכירי חיזבאללה. כמה מהם אף התרברבו כי איראן הבטיחה להם שישראל תיאלץ לסגת מהשטחים שכבשה בדרום לבנון בגלל הלחץ האמריקאי. אלא שההסכם הנוכחי משנה לחלוטין את כללי המשחק בתוך המדינה.
על פי פרטי ההסכם, חיילינו ייסוגו רק לאחר פירוק חיזבאללה מנשקו, והמדינה הלבנונית היא זו שמקבלת את האחריות הבלעדית לניהול ענייניה – בלי שום פטרונות איראנית. בחיזבאללה, כצפוי, מתנגדים בנחרצות למהלך הלאומי. חבר הפרלמנט הלבנוני מטעם חיזבאללה, חסן פדל אללה, הצהיר בראיון נזעם שהעניק לערוץ אל-מיאדין לאחר החתימה: "הם חיים באשלייה, הם פחדנים. הבחירות שלהם מובילות להפסד. לא יתאפשר להם, הם לא יצליחו, לא ניתן להם, ולא נקבל את כך שהם יעבירו את התכתיבים האלה, את. את הכניעה הזאת!".
הצבא הלבנוני לא שותק
בלילה האחרון יצאו תומכי חיזבאללה בתהלוכת אופנועים אלימה ומאיימת, ושוב הגיעו לכביש נמל התעופה של ביירות במטרה לייצר כאוס. אלא שהפעם – צבא לבנון סירב להבליג והגיב בעוצמה חריגה כדי להשיב את הסדר על כנו.
יש לציין שלא כל הלבנונים זועמים על המהלך, ויש מי שמברכים על הריבונות החדשה. הפוליטיקאי הסוני הבכיר, המיליארדר פואד מח'זומי, בירך על ההסכם וצייץ בחשבון הטוויטר שלו: "לבנון תחילה – וכך זה יישאר, בין אם תרצו ובין אם לא". בכך מצטרפת ההנהגה הסונית לגוש הנוצרי במדינה, ומעניקה רוח גבית חזקה מאוד למהלכי הממשלה הלבנונית. ההתלקחות הפנימית הזו אומנם מאיימת כעת על יציבות המדינה, והקרב על עתידה של ארץ הארזים עדיין רחוק מלהסתיים, אבל לראשונה זה שנים נראה שבירות מנסה לקחת את המושכות לידיים שלה.
