לעת עתה שוררת בלבנון מעין הפסקת אש שלכל בר דעת ברור שהיא זמנית בלבד, וכבר גבתה את חייהם של יותר מעשרים לוחמי צה"ל, ובהם מג"ד גדוד שריון 52 דור בן שמחון.
בשבועות האחרונים גילה עם ישראל עוד ועוד את משמעות איום הרחפנים, איום שילך ויגדל, ובתקופות של עמידה סטטית הוא אחד האיומים הגדולים ביותר על כוחותינו. צה"ל עוד אינו יודע להתמודד באמת עם הנשק החדש הזה, שהכוח שלו הוא המהירות, החמקמקות, מחירו הנמוך ויכולת ההפעלה הקלה שלו.
על דבר אחד איש אינו חולק: זירת הקרב הבאה היא הרחפנות, ומה שאנחנו כבר רואים בשדה הקרב הוא ככל הנראה רק קצה הקרחון של מה שהטכנולוגיה הזו עתידה להביא בשנים הקרובות לשדה הקרב הן בהתקפה והן בהגנה. מתחילת מלחמת רוסיה–אוקראינה, שפרצה עוד לפני מלחמת התקומה, היה שם שדה קרב שכמעט כולו רחפנים. למרות זאת בצה"ל התעכבו להבין את המשמעויות. בפרוץ המלחמה אף חייל אחד לא ידע להפעיל רחפן, ולצה"ל לא היו רחפנים לתת ליחידות. היום המצב כבר השתפר, אבל הדרך עודנה ארוכה.
אלעד אבידן, לוחם בחטיבת אלכסנדרוני, אב לחמישה, תושב ברוכין שבשומרון, מנהל הדרכה במנהלת הגנת הגבולות האזרחית, ייסד עם כמה שותפים בית ספר לרחפנות בפיקוד הצפון, ויחד הם כבר הכשירו אלפי לוחמים בשנות המלחמה. נוסף על כך אבידן מרצה בתחום הרחפנות, ובשיחה עימנו הוא מנסה לפקוח את העיניים לאתגר המרחף שעתיד לשנות את פניו של שדה הקרב מן הקצה אל הקצה.

"בתחילת המלחמה הוקפצנו לגבול הצפון", הוא מספר. "חיזבאללה הפיל לנו את כל מערך המצלמות בצליפה ובטילי קורנט. איבדנו את יכולת התצפית. לא היה לנו פתרון לזה, והתחלנו להביא רחפנים בתרומות. אני חייב להעיר", הוא אומר בחצי התנצלות, "חרדים מקהילות בכל העולם התגייסו לעזור לנו. קיבלנו רחפנים בכמויות. כשהעליתי את הצורך לפני זאב, שליח חב"ד בגרייט נק, ניו יורק, הוא הבין את הצורך ופעל לעזור לנו בצורה יוצאת דופן".
המתקנים הפשוטים שהכילו חימוש הרגו הכי הרבה
צה"ל נרדם בשמירה בנושא הזה?
"נרדמנו בשמירה", הוא מסכים. "כבר כמה שנים יש לחימה מסיבית באמצעות רחפנים, ברמה שהאוקראינים העדיפו לקנות רחפנים ולא טנקים. צה"ל לא היה באירוע, זה חד-משמעי. היום המצב שונה מקצה לקצה, נפל האסימון ואנחנו רואים שיש שינוי תפיסה.
"רחפן זה לא כלי שאתה יכול לתת ללוחם ולהגיד לו: תטיס. במצב הקרבי של רחפן אתה צריך ללמוד הרבה משתנים על התקשורת של הרחפן ועל ההתנהגויות שלו. ככה התחלנו ללמד לוחמים להטיס, הבנו שאם אין אני לי מי לי. אם אנחנו לא נעשה את זה, אף אחד לא ילמד את החיילים בשבילנו. בשנה הראשונה למלחמה 90% מהרחפנים באו מתרומות של הרבה קהילות ומשפחות. המשפחה העיקרית שתרמה רחפנים היא משפחת הלוי. הם הביאו מאות ואלפי רחפנים. ועלות רחפן היא לא אלפיים שקל, היא 50,000 שקל.

"בהמשך הלחימה", הוא מסביר, "חיילים גם התחילו להביא ציוד לא-תקני מאוקראינה ומכל מיני מקומות. זה קצת העיר את הצבא, כי השתמשו בכל מיני מוצרים מודפסים ובכל מיני מוצרים לא-בטיחותיים, ואז הוא נכנס לאירוע. כבר בסביבות פברואר-מרץ 2024 פיתחו לנו מתקני הטלה מיוחדים לרחפנים אזרחיים להטלת פצצה מן האוויר. הצבא התחיל לייצר מתקני הטלה וכל מיני מתקנים שהופכים את הרחפן מרחפן תצפית לרחפן תקיפה. המתקנים הפשוטים שהכילו חימוש פשוט הרגו הכי הרבה במהלך המלחמה".
ויש גם רחפן שמכניסים לבית לפני שנכנסים אליו.
"נכון. גם הוא נכנס הודות למשפחת הלוי בכמויות אדירות. הרחפן הזה החליף את הכלבים של עוקץ, שמתו בהמוניהם בתחילת המלחמה. אם לא היו לנו הרחפנים הללו, מספר ההרוגים היה גדולה פי שלושה. הרחפנים האלה נכנסו לבתים במקום לוחמים, זיהו מטענים, תקפו את האויב בעומק השטח עוד לפני שהוא פגש את חיילי צה"ל, וזה הציל הרבה לוחמים".
האמצעים שיש לחיזבאללה לא חדשים, אלו דברים שכבר ראינו במלחמת רוסיה–אוקראינה
איך אנחנו לעומת מה שנעשה באוקראינה?
"אנחנו בשנת 2022 אצלם", הוא נושף במעט בוז. "המלחמה שם הרבה יותר רובוטית. רובוטים מפנים פצועים, רובוטים נלחמים ופותחים צירים. הם הפנימו בעל כורחם שאין להם הרבה כוח אדם, ומי שצריך להיות בחזית זה לא בן אדם. יש שטח השמדה שלא משנה מי יהיה בו, הוא לא ישרוד. הלך הרובוט? מביאים רובוט אחר. הלך רחפן? מביאים רחפן אחר. ככה הם מצליחים להתמודד עם מעצמה כזאת גדולה.
"היינו צריכים לחקור את האירוע הזה בזמן. האמצעים שיש לחיזבאללה לא חדשים, אלו דברים שכבר ראינו במלחמת רוסיה–אוקראינה. אבל החי"רניק בשטח מקבל מכה, והפעם הראשונה שהוא מגלה מה זה רחפן נפץ היא בשנת 2026".
ממה נובע הפער?
"קודם כול מהתפיסה", הוא משיב, "התפיסה של ראשי הצבא והמערכות הביטחוניות שמוכרים ציוד במיליוני מיליוני דולרים לצה״ל. צה״ל קנה מהתעשיות הביטחוניות רחפן שעולה בסביבות 300,000 שקל. לפני המלחמה גמרו עליו את הלל. התחילה המלחמה, כל הרחפנים נפלו כמו זבובים. רחפן ב-50,000 שקל שמשפחות תרמו עשה עבודה הרבה יותר טובה.

"זה יושב גם בתפיסה של מפקדי הצבא. כשבאו אליהם, דפקו על הדלת ואמרו להם: זו המלחמה הבאה, הם נפנפו את זה. בפועל חיזבאללה פגע לנו עשרים קילומטר בתוך ישראל, הוא הצליח לפגוע במערכות כמו כיפת ברזל, מערכות מאוד מאוד יקרות שעלו לנו מיליונים על מיליונים, באמצעות רחפן שעולה אלפיים שקל. בעבר חיזבאללה קנה מרוסיה טיל ב-100,000 שקל, והיום הוא מבין שרחפן באלפיים שקל עושה את אותה עבודה.
זו המלחמה הבאה שלנו
"תחשוב על חמאס שיושב ביהודה ושומרון", הוא פותח כיוון חדש ומדאיג, "הוא יכול לקנות באלפיים שקל רחפן שגם לא משאיר סימני זיהוי מאיפה הוא בא. זו המלחמה הבאה שלנו, ואם לא נתרכז ביכולת הזאת, נספוג אבדות קשות. גם אם ימצאו להם פתרון קסם, עדיין נראה את הנשק הזה בגלל המחיר שלו, שהופך אותו לנגיש יותר, והיכולות שלו הן יכולות כמו של טיל גיל, שעולה 270,000 שקל".
איך מתמודדים עם הכלי הזה בהגנה באוקראינה?
"הם עדיין מאמינים בלואו-טק. יש רחפנים שהם מחוברי סיב, והם נתנו רשתות ללוחמים ורובים שיורים על רחפנים. יש רעיונות לכל מיני פתרונות, כמו תיל מסתובב שלוכד את הסיב. יש הרבה פתרונות שהם עושים ברמת הלואו-טק. הבעיה היא שבמדינת ישראל לא יודעים מה זה לואו-טק, יודעים רק מה זה היי-טק ומה זה יקר, ואם מערכת לא עולה שלושים מיליון שקל, לא קונים אותה.
"זו טעות גדולה. כבר לפני ארבעה חודשים אמרנו ללוחמים לשים רשתות. צחקו עלינו. אמרתי להם: לא צריך להתחכם יותר מדי, אם האוקראינים עדיין משתמשים ברשתות, אנחנו צריכים להסתכל עליהם, כזה ראה וקדש. הרשתות מצילות הרבה חיילים".
מדליקים פנס
"עולם הרחפנים הוא עולם מורכב", מסביר אבידן. "בשביל לדעת איך להתגונן צריך קודם כול להכיר את האיום. וזו הבעיה העיקרית שהייתה לנו עם הלוחמים, שאפילו לא הסבירו להם על האיום הזה. אני מוצא את עצמי היום מרצה גם לפני חיילים שהם לא רחפניסטים. פגשתי כמה לוחמים בצפון שתקף אותם רחפן כמה שעות לפני כן, והחיילים לא הבינו שתקף אותם רחפן ספורט שמסוגל לעשות גם סיבובים באוויר תוך כדי ירידה".
ביהודה ושומרון עוד לא ראינו את זה, אבל אתם באים לומר: יש כאן סכנה אדירה שמתהווה ביהודה ושומרון.
"היישובים בשומרון מתנהגים פחות או יותר כמו שצה"ל התנהג בתחילת המלחמה. אולי זו המטרה של כתבה כזאת, להדליק את הפנס. דיברנו קודם על שטח השמדה. כשאתה חושב על יהודה ושומרון, אין מקום לשטח השמדה. בלבנון יש הקו הצהוב, שזה עשרה-עשרים קילומטר בתוך השטח שלהם. בעזה יש הקו הצהוב. ביהודה ושומרון היישובים היהודיים והערביים זה כמו דמקה.

"יודע מה? עזוב את יהודה ושומרון. אם אתה מדבר על כפר סבא, מבחינה טכנית היום בקלי קלות אני מרים רחפן מקלקיליה ויכול לטייל ברחובות כפר סבא ברחפן FPV נושא חימוש, ואף אחד לא יעצור אותי בזמן עד שאני אתפוצץ. היה במלחמה גם ניסיון פיגוע באמצעות רחפן נפץ ביצהר, ולפני חצי שנה פיקוד המרכז תפס ברמאללה מעבדת רחפני FPV. היו גם הברחות של רחפני FPV מאיראן שנתפסו במלחמה. רחפן מקצועי כזה שולחים למי שיודע להטיס אותו".
מה הפתרון לדבר הזה?
"לפני הכול מודעות", הוא קובע. "שהציבור יהיה מודע. זה יפתור הרבה מהבעיה. צריך להבין שרחפן כזה אפשר להרכיב בבית מחלקים שמזמינים באינטרנט. זה לא מצריך מחרטות גדולות כמו המחרטות לייצור נשק. ממילא יותר קשה להתביית על זה. מי שמפעילים את הרחפנים יכולים להיות גם ילדים שיושבים באיזה חדר בעיר, והם מטיסים רחפן כמו משחק פלייסטיישן.
"מול הלוחמים שלנו הם מפסידים, כי הלוחמים שלנו אמיצים, ויש עליהם סיפורי גבורה מיהודה המקבי ועד היום. אבל פה הם שברו את המשוואה, כי בשביל להטיס טרפן אתה לא צריך להיות לוחם וגיבור גדול. במיוחד ביהודה ושומרון זה אירוע שדורש הרבה יכולות שהיום אין לצבא. שאלתי רבש"ץ אם יש להם רמקולים במרחב הציבורי, שאם יש עכשיו ילדים שמשחקים בגינה והוא יודע על רחפן שבדרך אליו, הוא יכול לכרוז לילדים האלה להיכנס לבתים או להסתתר. זו יכולת בסיסית בשביל להתריע. צריך להיערך לכל זה כבר עכשיו".
הטכנולוגיה הזו, השמיים הם אפילו לא הגבול שלה
מה עוד?
"ייתכן שצריך לפרוס רשתות במקומות כמו מגרשי כדורגל וכדורסל. למגן מפני רחפנים עמדות של כיתות כוננות, שהן הראשונות שייפגעו מרחפן שיזהה חמושים ויתרסק עליהם. תרחיש של רחפנים שמתרסקים על יישוב וחדירה שקורית לאחר מכן הוא לא תרחיש דמיוני. צריך להביא את זה בחשבון".
מה צופן העתיד?
"אני מרצה הרבה לפני חיילים. אני משתדל שלא להפחיד את החיילים במוצרים דמיוניים שלא קיימים. הטכנולוגיה הזו, השמיים הם אפילו לא הגבול שלה. אני מדבר על דברים שקיימים היום בעולם, ברוסיה ובאוקראינה. כי מה שיש לרוסיה, מתישהו חיזבאללה יקבל את הטכנולוגיה. אנחנו רואים למשל רחפנים בסלולר. המטיס יכול לשבת גם באירופה ולהטיס רחפן שנמצא בתל אביב באמצעות רשתות סלולריות, והרחפן הזה מזוהה כטלפון נייד.

"יש רחפנים שמונהגים על ידי AI. בדומה מאוד לכטמ"מים, אתה מסמן להם נקודה, והם מגיעים לנקודה, אין מטיס מאחורי זה. ראינו את זה במתקפה האוקראינית על שדה התעופה. המשאיות התקרבו לשדה התעופה, חלקן היו כמה ימים באזור, וברגע שלחצו על פקודה הרחפנים האלה עלו מהמשאיות ופגעו במטוסים".
ללמוד הרבה ומהר
ישראל ברמן, קצין חי"ר כבן ארבעים, עשה את השירות שלו בסיירת יעל, וכיום הוא מפקד פלוגת חי"ר במילואים. בלחימה, לדבריו, "מצאתי את עצמי בפער שאי אפשר לגשר עליו בין מה שאני יודע לעשות ומה שאני יודע על איך נראית הלחימה ובין מה שהחיילים שלי יודעים ומסוגלים לעשות.
"תחשוב על זה. כשאתה התגייסת לצבא לימדו אותך שאם יש מחבל, אתה אומר 'הותקלנו', נותן אש, מסתער, מדלג והורג אותו. ואז נוצר משהו חדש. אין קרקע, יש אוויר. יש M16 שטס באוויר, הוא מחפש אותך, וכשהוא מחליט שבא לו ליפול עליך, הוא נופל עליך. אני רואה את החיילים, הם לא מבינים את האיום ואין להם יכולת להתמודד עם זה, אין להם הגמישות המחשבתית. לא מספיק כמו פעם להיכנס מתחת לשיח ולהנמיך צללית. כי הרחפן יעלה ל-12 מטר גובה, ישנה את הזווית ויראה אותי. ואם אחד לא עבד, ישלחו עליי עוד ארבעה רחפנים.
"לצבא הגדול קשה להסתגל", הוא מדגים. "אתה צריך עכשיו להכניס מכליות תדלוק. איך תסתיר את המשאיות הללו? הרוסים כבר מסתירים את מכליות התדלוק שלהם במשאיות רגילות שנראות כמו משאיות שמסיעות עצים. אצלנו משאית תדלוק נראית כמו משאית תדלוק. אלו דוגמאות להשתנות ולגמישות בחשיבה".
אנחנו צריכים להפוך כולנו, בלי יוצא מן הכלל, למטיסי רחפנים
מה אתה מצפה שיקרה?
"אם לא נשתנה, אם לא נבין שאנחנו צריכים להפוך כולנו, בלי יוצא מן הכלל, למטיסי רחפנים, ללוחמים שהלחימה שלהם היא לא רק על הקרקע אלא אל מעל הקרקע, לא ננצח בלחימה הבאה. אני כקצין חי"ר מבין שאין לי מה להשקיע עוד ביכולות הקרקע והדילוג שלי. אני צריך ללמוד להיות קצין אוויר. מי שלא יעשה את ההשתנות הזאת, מלהיות יחידה רגילה סדירה ליחידה מיוחדת, לא ישרוד.

"צריך לשנות את שיטות האימון, צריך לשנות את הצורה שבה אנחנו מפעילים כוחות, צריך לשנות את האופן שבו אנחנו עובדים. כבר אין מושג של מפקד מחלקה שמתחתיו יש שלוש כיתות ותשעה חיילים והוא הולך עם שלושים חיילים. ההשתנות הלחימתית חייבת להיות במלא רבדים, מלא. מי שלא יודע להפעיל רחפן, מי שלא יודע איך לתקוף אותו, איך להגן ממנו, מיותר בתפקיד מ"פ".
לדבריך, דרג השטח ממש אינו ערוך לאירוע.
"יש מעט מדי מדריכים בתחום הרחפנות, וההדרכה לא מספיק אפקטיבית ולא מספיק אסרטיבית. יש כמויות אדירות של מידע. הצבא חושב שהוא מתייחס לזה מספיק ברצינות, מה שנקרא כוונות טובות, ובסוף יש עניין התוצאה. הדבר הראשון הוא שאנחנו פשוט לא מספיק צנועים. אנחנו צריכים להבין שאנחנו באמת בבעיה, והידע שלי כקצין ביחידה מיוחדת לא-רלוונטי למראה האיום הזה. אני צריך ללמוד הרבה ומהר. לא יכול להיות שיחידות טובות בצבא נכנסות ללחימה, ואנשים שואלים אותי אחרי שבוע של אימון הכנה לפני הכניסה פנימה: מה זה סיב אופטי?"
חייבים להתעסק בזה כל הזמן
כל החיילים בפלוגה צריכים להפוך למפעילי רחפנים?
"הם צריכים להיות מסוגלים להפעיל את האמצעי הזה, כל אחד ברמתו. יכול להיות שאחד יפעיל רחפן אווטה, אחד יפעיל איבו, אחד יפעיל פלייקארט ואחד יפעיל עטלף, אבל כולם צריכים לדעת לעשות את זה. וצריך שגם בקורס מ"כים יעסקו בזה וגם בקורס קצינים. ככה נגדל קצין שמתחילת ימיו בצבא לימדו אותו רחפנות, ומהרגע הראשון הוא חשב להרים את הראש למעלה, וכשהוא יהיה קצין אנחנו כבר נתעסק עם מישהו שמבין את הלחימה הזו".
יש לזה משמעות אדירה בתחום ההצטיידות.
"ברור", הוא מאשר. "צריך רחפנים מכל מיני סוגים, צריך שהלוגיסטיקה תהיה מותאמת. צריך כרטיסי זיכרון, אנרגייה ועוד. אפשר גם לתספק כוחות באמצעות רחפנים במקם לסכן שיירות".
עולם הרחפנות מסוגל היום לפתור את ענייני האספקה הגדודית בלבנון?
"כן. צריך רק להחליט שרוצים שזה יקרה".
רחפן יכול לשאת מאה קילו. זה לא מספיק.
"ברגע שיש כוח שמשימתו היא לתספק, הוא מתספק כל הזמן. יש שדה תעופה, הרחפן עולה ויורד, עולה ויורד. דיברתי עם קצין בצבא שאחראי להסמכות של רחפני אספקה הגדולים האלה. יש ארבע הקצאות בשבוע לכל הצבא! זה אומר שלא סימנו את הדבר הזה כמשהו קריטי. אם אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לעשות הצטיידות בהסוואה ובהונאה, זה חייב להיות כמעט מטכ"לי. צריך הונאה תֶרמית, צריך הונאה קולית, צריך הונאה חזותית, גם ביום, גם בלילה, חייבים להתעסק בזה כל הזמן".
להתיישבות אין פתרונות לזה
זה חוזר כל הזמן לאותה נקודה. חייבים להחליף דיסקט בנושא הרחפנות.
"מה שאנחנו פוגשים היום הוא השלב הראשון לפני שנראה תופעות הרבה יותר אגרסיביות. נחילים כבר התחילו להיות בדרום לבנון, אבל למה רק בדרום לבנון? מי אמר שהנחילים האלה לא יהיו לנו בסוריה ולא יהיו לנו בירדן? מי אמר שהטורקים והמצרים לא יעשו את הדברים האלה?

למה שהחות'ים לא יקימו צבא של מפעילי רחפנים שיבואו על טנדרים מתימן ויוציאו התקפה נחילית בהיקפים של עזה, רק במקום לשלוח 6,000 או 10,000 מחבלים מתאבדים, הם פשוט ישלחו עלינו 6,000 או 10,000 רחפנים? מה יעשו בעין יהב? מה יעשו במפעלי ים המלח? מה יעשו במלונות?
"אני גר ביישוב אדם. היישוב חושב שהוא צריך לשמור על הגדר ההיקפית כי אולי יבוא מחבל מתאבד. נראה לך שהמחבל יבוא אליך חמוש ב-M16? M16 עולה 50,000 שקל. הוא יקנה רחפן, יערבב קצת חומרים אצלו בבית וישלח את זה אליך לסלון. זה עולה 1,500 דולר".
להתיישבות ביהודה ושומרון אין פתרונות לזה, אבל אתה אומר: בואו נכיר בבעיה.
"יש פתרונות, אבל השלב הראשון הוא שחייבים לדבר על זה. אם יש רבש"ץ שמתעסק רק בהגנה 360 אבל בגובה אין לו הבנה, זו בעיה. עולה רחפן ומצלם אותך. אם אני רואה מחבל בצומת, אני שולף, דורך ויורה. מה קורה אם אני רואה רחפן שמצלם אותי במרחק של 300 מטר ברמת אינטימיות פי עשרה יותר ממה שהייתה ב-7 באוקטובר? ואז אותו רבש"ץ ילך למח"ט הגזרה, שזה לא המקצוע שלו, כי הוא לא למד את זה אף פעם, וגם עם הכוחות שלו הוא מסתבך".
אנחנו חייבים להסיר מעל עצמנו הרבה מאוד מגבלות תפיסתיות
דיברנו על מודעות. מה השלב הבא?
"התעסקות. להקים מערך טכנולוגי שמנטר את הדבר הזה ועוקב אחריו. תקרא לזה חמ"ל או מוקד, חייב להיות משהו שמתעסק בדבר הזה. הדבר השלישי הוא שהחיבור האזרחי והצבאי חייב לגדול מאוד. חיל האוויר לא יכול להגן על המרפסת שלי מרחפן בגובה 22 מטר.
"אנחנו חייבים להסיר מעל עצמנו הרבה מאוד מגבלות תפיסתיות. זה מתחיל ממגבלה תקציבית וממגבלה של מבנה הכוח והחלוקה של הגזרות, החלוקה של האיומים, ההפעלה של החיילים. אין פרות קדושות. צריך לעזור ליישובים להתגונן, צריך לעזור להם לחשוב, צריך לעזור להם להגן על עצמם, צריך לעזור להם ללמד את התושבים.
"צריך אולי ברמות מסוימות לתכנן קצת אחרת את המרחבים ביישוב, לארגן אותם מחדש. זה כבר לא מיגונית, אולי זה בכלל גן שעשועים שהקפנו אותו ברשת. אולי צריך להקיף ברשתות בתי ספר. צריך בעיקר הרבה לחשוב, ולא לחכות עם העשייה. להוריד לביצוע". כדי להיערך לאיום חברו אבידן וברמן לקבוצת נגב אסטרטגיות, שפועלת בעניין. הקבוצה הובילה השבוע כנס בנושא איום הרחפנות ביישוב, והשתתפו בו רבש"צים מכל הארץ. בכנס הוצגה תמונת מצב והוצעו דרכי פעולה. לצפייה בתכני הכנס היכנסו לקישור שבברקוד:
