הבוקר (שלישי) הרוחות סערו בארמון האומות בז'נבה, במהלך הישיבה ה-62 של מועצת האו"ם לזכויות האדם. שורדת השבי אילנה גריצ'ווסקי התייצבה באומץ יוצא דופן מול נציגי המדינות והטיחה דברים קשים בדרגים הבכירים של הארגון, בגלל ההתעלמות המכוונת והבוטה שלהם מקורבנות הטבח האכזרי של חמאס.
גריצ'ווסקי הגיעה לדיון המתוח בליווי מירב לפידות וביוזמת עמותת "UN Watch", הפועלת כבר שנים לחשוף את ההטיה האנטי-ישראלית המובנית במוסדות האו"ם. לפי נתוני העמותה, מספר הגינויים שהוציאה המועצה נגד ישראל בין השנים 2006 ל-2025 עמד על 112 – כמעט מחצית מהגינויים שספגו כל שאר מדינות העולם יחד. מטרת הגעתה של אילנה הייתה לנפץ את השתיקה, להעלות את המודעות לאלימות המזעזעת שהופעלה נגד נשים ישראליות, ולגרום לעולם להבין על מה חיילנו הגיבורים נלחמים יום ולילה.
אילנה גריצ'ווסקי באו"ם. צילום: האו"ם
השמיטה את ה7 באוקטובר
במהלך הדיון פנתה אילנה ישירות אל הדווחית המיוחדת של האו"ם למאבק באלימות נגד נשים, רים אלסאלם. אלסאלם הגישה למועצה דוח מקומם המזכיר את "הסבל הפלסטיני" 11 פעמים, תוך שהוא מסתמך על ארגונים בעלי הטיה פוליטית ברורה, אך משמיט לחלוטין ובאופן מכוון את זוועות שבעה באוקטובר. אילנה פתחה את פצעי הנפש שלה מול הנוכחים וחשפה בבכי: "ב-7 באוקטובר פרצו מחבלים לקיבוץ שלנו, הם נגעו בי והתעללו בי, התעוררתי כאשר 7 מחבלים גוהרים מעלי".
בהמשך דבריה, תיארה אילנה את ההשלכות הכואבות שנותרו בגופה ובנפשה גם לאחר שחזרה מהתופת: "חזרתי עם ירך שבורה, לסת שבורה ונשמה פצועה". היא קראה באומץ מדהים לעבר הנציגה שהכחישה בעבר את הפשעים: "אני עוד אישה ישראלית שהתחננה שלא יפגעו בה – למה שתקת? בבקשה תסתכלי עליי. האם את מאמינה לנו עכשיו? האם תתנצלי?".
האבסורד של מוסדות האו"ם
אלסאלם, דיפלומטית מנוסה ילידת מצרים, הציגה מפגן של קור רוח אטום. היא סירבה להביט באילנה במהלך הנאום הכואב והעדיפה להתרכז במסך המחשב שלה, בזמן שהאולם כולו היה מרותק ומתוח. בעבר אף ציטטה אלסאלם אמירות המפקפקות בפשעי חמאס ובאלימות המינית שהפעילו המחבלים. מנכ"ל העמותה, הלל נוייר, תקף את הצביעות הזו: "יש משהו אבסורדי בכך שדווקא הדוח של שליחת האו"ם למאבק באלימות נגד נשים הופך למסמך שמוחק את קורבנות חמאס".
שגריר ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה, דניאל מרון, הסביר כי כוחות ה-BDS מנהלים מאמץ מרוכז ומתוזמן להפוך את הקורבנות לאשמים, ולכן העדות של אילנה קריטית לניפוץ השקרים הדיפלומטיים. זוהי הפעם הראשונה שאילנה מתראיינת ומדברת מאז שחרורו מהשבי של בן זוגה, מתן צנגאוקר, והיא שיתפה כי למרות הלחץ הכבד והפצעים שנפתחים, היא רואה בכך חובה לאומית. בסיום הדיון, אלסאלם ניסתה להתגונן בטענה שישראל דחתה את בקשותיה לבקר באזור, אך הוסיפה שהיא מוכנה להיפגש עם אילנה, ומיהרה לעזוב את האולם.
