הבוקר (חמישי) דנים שופטי בית המשפט העליון בשבע עתירות המבקשות לפסול את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה. הדיון מתקיים בפני הרכב של שלושה שופטים: המשנה לנשיא, השופט נעם סולברג, והשופטות גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן. העותרים דורשים לבטל את המינוי בטענה לפגמים קשים שנפלו בהליך הבחירה בכנסת.
העתירות הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, לשכת עורכי הדין, סיעות האופוזיציה "יש עתיד" ו"כחול לבן", חברות הכנסת קארין אלהרר ונעמה לזימי, עמותת "הישראלים" ועו"ד יהודה רסלר. בלב הטענות עומד הסיפור על סבב הבחירות השני בכנסת, שבו ניתנה לפי החשד הנחיה לחברי כנסת מהליכוד לתעד ולצלם את הצבעתם מאחורי הפרגוד. לטענת העותרים, אחרי מה שקרה מדובר בפגיעה אנושה בחובת החשאיות.
בנוסף לפגמים הנטענים בהליך ההצבעה, הטענה המרכזית השנייה היא כי עו"ד ראבילו מצוי בניגוד עניינים חריף. בגלל זה, לשיטת העותרים, הוא מנוע מלמלא את תפקיד המבקר שאמור לפקח על השלטון. הטענה מתבססת על העובדה שראבילו שימש כעורך דינו האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו במשך שנים רבות.
ראבילו משיב: "הדין אינו פוסל מועמד"
עו"ד מיכאל ראבילו הגיש את תגובתו לבג"ץ ודחה מכל וכל את הטענות נגדו. בתגובה הרשמית נכתב בבירור: "הדין אינו פוסל מועמד בשל קשרים קודמים". ראבילו הוסיף כי "ניתן למצוא אנשים הגונים שימלאו את תפקידם נאמנה ויפעלו באופן אובייקטיבי גם אם היו להם קשרים קודמים".
הוא ציין כי מעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית וכי פעל במשך שלושה עשורים כעורך דין במגזר הפרטי ללא דופי. לטענתו, הוא בחר להתמודד לתפקיד מתוך תחושת שליחות ציבורית ורצון לתרום למדינה. לגבי החשש מניגוד עניינים, הוא הבהיר כי במקרים ספציפיים יינקטו המנגנונים המקובלים, כמו חתימה על הסדר ניגוד עניינים.
בסיום תגובתו ביקש ראבילו לדחות את העתירות לחלוטין. הוא הדגיש כי אין מקום לפסול בחירה שנעשתה על ידי רוב חברי הכנסת. כעת נותר לראות איך יחליט בית המשפט העליון, והאם השופטים יבחרו להתערב שוב במינויים של הממשלה והכנסת.
