אישור חוק הבוררות במליאת הכנסת הלילה עורר גל של תגובות נלהבות בקרב חברי הקואליציה וארגוני המגזר הפועלים לחיזוק המשפט העברי. התחושה המרכזית העולה מהדברים היא של תיקון עוול היסטורי שנמשך קרוב ל-20 שנה, מאז שבג"ץ החליט להגביל את כוחם של בתי הדין הרבניים לדון בענייני ממונות. המגיבים השונים הדגישו כי לא מדובר בכפייה, אלא דווקא בבשורה של חירות ובחירה עבור הציבור שרוצה לחיות על פי אמונתו.
ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה שהוביל את המהלך בנחישות, הגדיר את הרגע כהיסטורי ואמר: "השבנו את הסמכות שהייתה לבתי הדין מקום המדינה ועד שבג"ץ גזל אותה בשנת 2006". רוטמן הדגיש כי החוק מבטא תפיסת עולם ציונית דתית המשלבת בין מסורת ישראל לבין מוסדות המדינה, והוסיף כי מדובר בצעד של אחריות ציבורית. "נגמרו הימים שבג"ץ נוטל סמכויות והכנסת שותקת", הבהיר רוטמן בסיפוק.
היסטוריה בכנסת: חוק הבוררות אושר סופית ברוב של 65 תומכים!
מליאת הכנסת השיבה הלילה לבתי הדין את הסמכות לדון בדינים אזרחיים בהסכמת הצדדים. במכון 'מרכז יכין' שליווה את החקיקה מברכים: "מדובר במהלך שיש בו צדק, צורך והזדמנות לפיתוח משפט התורה במציאות ריבונית״.
תודה מיוחדת לח"כ משה… pic.twitter.com/qZF3TiOrCG
— מרכז יכין (@yachin_m) March 24, 2026
">
"הזדמנות לפיתוח משפט התורה"
גם בארגוני הזהות היהודית לא חסכו בשבחים למהלך. בארגון 'חותם' בירכו על התיקון שמאפשר לכל אזרח לבחור בדרך התורה וההלכה גם ביישוב סכסוכים אזרחיים. "מדובר במהלך חשוב שמתקן עוול מתמשך", מסרו בארגון והוסיפו כי מדובר בחיזוק משמעותי למעמדה של ישראל כמדינה יהודית. לדבריהם, החוק משיב לציבור את האפשרות שנגזלה ממנו לנהל את חייו המסחריים בתוך המערכת המדינתית הרשמית.
במכון 'מרכז יכין', שליווה את הליכי החקיקה בשנים האחרונות, רואים באישור החוק בשורה של צדק וריבונות. "מדובר במהלך שיש בו צדק, צורך והזדמנות לפיתוח משפט התורה במציאות ריבונית", ציינו במכון. הם ביקשו להודות במיוחד לח"כ משה גפני שיזם את החוק, ולח"כ רוטמן על ההובלה הנחושה, וכן ללשכת נשיא בית הדין הגדול, הראשון לציון הרב דוד יוסף, על התמיכה המקצועית בתהליך.
התמיכה הרחבה בקואליציה, שהגיעה ל-65 קולות, משקפת את ההבנה כי מדובר בשינוי שמתבקש מהשטח כבר זמן רב. העובדה שחברי כנסת רבים ניסו לקדם את המהלך במשך שני עשורים ורק עכשיו הוא הבשיל, מעידה לדעת המגיבים על נחישותה של ממשלת הימין ועל היכולת שלה להוביל שינויים ערכיים עמוקים מבלי לוותר על הזהות היהודית של המדינה.
