אביחי מנדלבליט שב הבוקר (רביעי) אל אולם בית המשפט המחוזי בירושלים, להמשיך את החקירה הנגדית שמנהל בו סנגורו של ראש הממשלה, עורך הדין עמית חדד. זו הפעם הרביעית שבה מתייצב היועץ המשפטי לממשלה לשעבר על דוכן העדים במשפט נתניהו, אחרי שלושה ימי עדות שבהם נחשפו פערים בין זכרונו לבין מסמכים רשמיים, ועלו שאלות קשות על תוקף האישורים שניתנו לחקירת ראש הממשלה.
בעדותו אתמול, היום השלישי ברציפות, נאלץ מנדלבליט להודות כי נתניהו מעולם לא הוזהר במפורש בחשד לעבירת שוחד בתיק 4000 – ואף התקשה לזכור אם אישר אי פעם חקירה בעבירה זו בניסוח מפורש. הדיונים הקודמים כבר הותירו את ההגנה עם טענות על פגמים בתיעוד האישורים ועל פעולות חקירה שבוצעו ללא ידיעתו המוקדמת של היועץ המשפטי.

מנדלבליט: "חשדתי בפרקליטות ובמשטרה"
בחקירה הבוקר הציג חדד למנדלבליט פרטים חדשים על הקשר בין המשטרה לעיתונאי בן כספית. מנדלבליט אישר כי באפריל 2016 לא היה אישור לחקור את נתניהו, וכי פנייה יזומה של המשטרה לעיתונאי לצורך איסוף מידע נגד ראש ממשלה מחייבת את אישור היועמ"ש. כשנשאל על טענה שלפיה קצין המשטרה ערן קמין ביקש מכספית לאסוף מידע ולהפעיל חוקר פרטי נגד נתניהו, השיב שלא ידע על כך והגדיר הפעלת עיתונאי כ"חריגה". בהמשך אישר כי חשד שהדלפות מתוך מערכת אכיפת החוק נועדו להפעיל עליו לחץ: "חשדתי בפרקליטות ובמשטרה". כששאל אותו השופט בר-עם אם נכנע ללחצים, השיב: "הפוך, רציתי לפקח על הדברים".
האזהרה שלא כללה "שוחד"
כשהציג לו חדד את נוסח האזהרה הרשמי שנמסר לנתניהו במרץ 2018, ונדרש לומר האם המילה "שוחד" מופיעה בו, אישר מנדלבליט חד-משמעית כי היא נעדרת ממנו. ההגנה מציגה זאת כפגם מהותי שמנע מהנחקר להבין את מלוא חומרת החשדות נגדו; מנדלבליט עצמו הגדיר זאת "תקלה אפשרית", אך עמד על כך שתוקף החקירה לא נפגע. כשנשאל למה בשלבים מסוימים נעשה שימוש במונח הכללי "עבירות מתחום טוהר המידות" בלבד, השיב כי ביקש להעניק לחוקרים מרחב תמרון.
סוגיה נוספת נגעה ל-315 אירועי סיקור שנוספו לתיק 4000 בעקבות דרישת בית המשפט להוכיח "היענות חריגה" באתר וואלה. מנדלבליט אישר כי לא עבר בעצמו על כלל הראיות ועל כל אירוע בנפרד, אלא הסתמך במלואו על תסקיר ועבודת צוות הפרקליטות – דבר שההגנה טוענת שמעיד על היעדר ביקורת עצמאית מספקת.
חתימה שנויה במחלוקת על כתב האישום המתוקן
חדד הציג למנדלבליט השוואה בין כתב האישום המקורי מינואר 2020 לנוסח המתוקן מינואר 2021, ודרש לדעת אם חתם במו ידיו על שניהם. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר היטב את מעמד החתימה המקורית, אך אין לו זיכרון ודאי לגבי חתימתו על הנוסח המתוקן. חדד הצביע על דמיון חשוד וסימן מריחה זהה בין החתימות, שלטענתו מעידים על העתקה ממסמך אחד למשנהו – טענה שמנדלבליט דחה לקבוע עליה מסקנה על סמך זכרונו בלבד.

המזכר, ה"פח" וההחלטות שלא תועדו
ביום העדות השני היפנה חדד את הדיון למחדלים סביב האישורים המוקדמים שניתנו בשלבי תיק 4000 הראשונים. הסנגור הציג מזכר פנימי משנת 2021 שבו תיאר מנדלבליט את האישורים שהעניק, והטיח בו: "אני חושב שהפילו אותך בפח, דברים שלא גולו לך" – בטענה שחוקרי המשטרה פעלו מאחורי גבו כדי לדוג חומרים נגד ראש הממשלה. מנדלבליט דחה את הטענה שהפרקליטות הסתירה ממנו מידע במזיד וטען שליוויה היה "זרוע מקצועית נאמנה", אך הודה שאם אכן הוסתר ממנו מידע מדובר באירוע חמור.
באותו דיון הסכים מנדלבליט שראוי היה לדרוש אישור מפורש להרחבת בדיקות בזק, אך טען שפגם פרוצדורלי כזה אינו פוסל אוטומטית את הראיות. הוא גם הודה שניתן היה להקפיד על תיעוד מפורט יותר של אישורים שניתנו בעל פה, אך דחה בתוקף טענות שהופעל עליו לחץ פסול בקבלת ההחלטות המקצועיות. החילופין הקשים שהתפתחו באולם בין חדד לתובעת יהודית תירוש חייבו באותו שלב התערבות שופטים והפסקה בלשכה.
תיק 3000, מניעים זרים ו"הפיכה משטרית"
בפתח עדותו הראשונה מיקד חדד את החקירה בשאלת הפיקוח ההדוק של היועץ המשפטי על חקירות נתניהו. מנדלבליט הבהיר שלא אישר אישית כל פעולת חקירה שגרתית, אלא הסתמך על דיווחים וישיבות עבודה, אך הודה שבוצעו פעולות חקירה מסוימות ללא אישורו. בהמשך אותו דיון נשאל על תיק 3000, והעיד כי לא זיהה במסגרתו חשד פלילי נגד נתניהו ומעולם לא אישר חקירה נגדו בתיק זה. הוא גם סיפר שהורה בזמנו לבטל ניסיון להציב האזנת סתר לנתן אשל, מחשש לחדירה פסולה לעניינים פוליטיים.
בדיון אתמול עלתה גם שאלת המניעים: מנדלבליט עומת עם אמירה שיוחסה לו מול תירוש, שלפיה נתניהו מאיים להוביל ל"הפיכה משטרית" בדומה להונגריה ופולין, ושעליהם "להציל את הדמוקרטיה". התביעה התנגדה נחרצות לניסיון לחטט במניעי אנשיה, אך השופט משה בר-עם קבע כי טענות על שיקולים זרים עשויות להיות רלוונטיות למשפט, בכפוף לתשתית עובדתית. החקירה נגעה גם לתיקי "ביביטורס" הישנים מתקופת קודמו של מנדלבליט, יהודה ויינשטיין, כשהתברר שחלק מפעולות הבדיקה המוקדמות הללו כלל לא הוצגו בפניו במלואן לפני חידוש ההליכים.
עוד באותו נושא