שופטי בית המשפט העליון פרסמו היום (רביעי) החלטה שדוחה את דרישת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לניהול ההליך המשפטי בעניינו של המזכיר הצבאי. במוקד המחלוקת עומד תצהירו של תא"ל ג', עוזר הרמטכ"ל, העוסק בסוגיית מינויו ותפקודו של אלוף רומן גופמן.
נתניהו ביקש להגיש את הדברים בצורה שתאפשר הצגה ישירה של העמדות המקצועיות, אך השופטים קבעו כי אין לחרוג מהנהלים המקובלים במערכת. לפי ההחלטה, כל חומר שמוגש לבית המשפט מטעם קציני צה"ל במדים חייב לעבור את הצינורות המקובלים של משרד המשפטים והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
המאבק על הסמכויות מול המערכת המשפטית
הוויכוח המשפטי הזה הוא חלק מסיפור רחב הרבה יותר על האופן שבו הדרג המדיני מתנהל מול הדרג המשפטי. בעוד שבסביבת ראש הממשלה שואפים לישירות וליכולת להציג נתונים מהשטח הצבאי ללא תיווך, המערכת המשפטית מתעקשת על ריכוזיות מלאה. לשיטתם, לא ניתן לאפשר לקצינים להגיש תצהירים שלא עברו את "המסננת" של לשכת היועמ"שית.
המקרה הנוכחי מעלה שוב את השאלה מי מוביל את הייצוג של המדינה בערכאות. ההחלטה של בג"ץ מחזקת את המעמד של היועצת המשפטית כגורם הבלעדי שדרכו עוברת כל פיסת מידע רשמית, גם כאשר מדובר בנושאים ביטחוניים רגישים שנוגעים לעבודה היומיומית בלשכת ראש הממשלה.
הקשר: גבורת גופמן והתפקיד הרגיש
חשוב לזכור כי המזכיר הצבאי, אלוף רומן גופמן, הוא דמות שזוכה להערכה עצומה בציבור הישראלי ובציונות הדתית בפרט. גופמן נפצע קשה בקרבות הגבורה בשבעה באוקטובר כאשר יצא להילחם במחבלים בשדרות, והפך לסמל של נחישות ומסירות נפש. מינויו לתפקיד המזכיר הצבאי נחשב למהלך משמעותי של חיבור בין שדה הקרב לבין קבלת ההחלטות בדרג המדיני.
התצהיר של תא"ל ג' אמור לשפוך אור על היבטים מקצועיים במינוי ובקשר העבודה השוטף. כעת, לאחר החלטת בג"ץ, הציבור יצטרך להמתין להגשת המסמך דרך לשכת היועמ"שית, מה שעלול לעכב או להשפיע על אופן הצגת הדברים בפני השופטים.
