היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה ביום שני לבג"ץ כי היא מתנגדת לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו לדחות את מועד הדיון בעתירה הדורשת את הדחת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. למרות המציאות הביטחונית המורכבת והלחימה הממושכת, בהרב-מיארה סבורה שיש לקיים את הדיון ללא דחייה נוספת.
בעמדה שהגישה נכתב: "המשיבה מותירה לשיקול דעת בית המשפט הנכבד את דחיית המועד להגשת תגובת ראש הממשלה". עם זאת, היועמ"שית הדגישה כי לדעתה אין הצדקה לדחות את הדיון עצמו. לפי דבריה, "נוכח הפגיעה הקשה והשיטתית בעבודת המשטרה המתמשכת בימים אלה, ובכלל זאת בתחומים רגישים ביותר של אכיפה, חקירות ומינויים, ישנה חיוניות בקיום הביקורת השיפוטית בהקדם האפשרי".
"שאגת הארי" מול הדיון בבג"ץ
בקשת הדחייה של ראש הממשלה הגיעה על רקע המצב הביטחוני והעובדה שחיילינו נמצאים בעיצומו של מבצע "שאגת הארי" שהחל בסוף חודש פברואר. נתניהו הסביר בבקשתו כי מצב המלחמה לא מאפשר לו להתפנות להכנת התגובה המשפטית הנדרשת. בבקשה נכתב: "לאור מצב המלחמה בו נתונה מדינת ישראל, אין באפשרות ראש הממשלה לקיים דיון לשם השלמת הכנת התשובה".
בעקבות המלחמה: נתניהו מבקש מבג"ץ לדחות את הדיון על הדחת בן גביר
עורכי הדין של נתניהו הוסיפו כי נעשים מאמצים להשלים את התגובה, אך הדגישו כי "זמינותם של ראש הממשלה ומזכיר הממשלה מוגבלת מאוד" בגלל ניהול המערכה והכרזת מצב החירום בעורף. נתניהו ציין כי לדעתו אין מקום לערוך דיון "תקדימי, רגיש ומעורר מחלוקת זה בזמן מלחמה", במיוחד כאשר השר בן גביר אחראי על ביטחון הפנים ומשתתף בישיבות הביטחוניות המצומצמות ביותר.
מלחמה על תפקוד המשטרה
המאבק המשפטי הזה הוא חלק ממערכה רחבה יותר על זהותה ותפקודה של משטרת ישראל. בעוד שבמערכת אכיפת החוק טוענים כי השר בן גביר מתערב בצורה פסולה בעבודת המשטרה, בסביבת השר וראש הממשלה רואים בניסיונות הללו פגיעה בדמוקרטיה וביכולת המשילות.
השר בן גביר הגיב בחריפות למהלכי היועמ"שית בתקופה האחרונה ואמר: "בשעה שמדינת ישראל נמצאת במלחמה מהגורליות והחשובות בתולדותיה, מנסה פקידה עבריינית מפוטרת לקדם ביצוע הפיכה שלטונית במדינה דמוקרטית ולפטר נבחר ציבור". בלשכת נתניהו חיזקו את הדברים והבהירו כי השר ימשיך בתפקידו, שכן "בקשת היועצת המשפטית לממשלה לפטר שר בכיר בממשלה שלא נפתחה כנגדו אפילו חקירה פלילית – חותרת תחת יסודות הדמוקרטיה".
בשלב זה, הדיון בבג"ץ אמור להתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים, זאת בשל "טיבן וכובד משקלן של הסוגיות העומדות להכרעה". הציבור בישראל, ובעיקר במגזר הדתי לאומי, עוקב בדריכות לראות האם בג"ץ יבחר להתערב במינוי פוליטי מובהק דווקא בזמן שחיילינו נלחמים בחזית.
