חז"ל מתארים את הקשר בין ימי הדין של ראש השנה ויום הכיפורים לבין שמחת חג הסוכות. המשל של חז"ל מספר על שני צדדים שנכנסו לדיון משפטי, ולאחר מכן לא ברור מי מביניהם ניצח בדין. אלו שמחזיקים בידיהם את ארבעת המינים, מנענעים אותם ושמחים בהם, הם הסימן לכך שהם אלו שניצחו בדין.
ברור שבשנים האחרונות חלק מהדין סובב סביב הזכות שלנו לגור בכל מרחבי ארצנו, ליישב אותה, לנוע בה בחופשיות ולנטוע בה עצים לדורי דורות.
כמה עצוב שבשנים האחרונות מתרבים אט אט הסוחרים שמביאים לנו אתרוגים ממרוקו. האם זהו הסימן לניצחון? האם בזה אנחנו מראים לעולם כולו "דידן נצח"? נכון הדבר שיש מצווה להדר, ויש מן האתרוגים הללו בעלי הדר חיצוני, אבל מה זה מול נטיעות בארצנו הקדושה, שהופרשו מהן תרומות ומעשרות כדין ובברכה? יש באתרוגים מארצנו יופי נדיר וקדושה של ארץ ישראל , האם לא ראוי יותר לסמן בזה את הניצחון?
אנא מכם, כאשר אתם קונים את ארבעת המינים, תנו כבוד לארצנו! זו הדרך להודות לקב"ה ולחזק את החקלאים שלנו. ובעיקר, זה מסמל יותר מכול שלא יעזור לשונאינו , אנחנו עם הנצח, ובעזרת ה' ניצחנו וננצח.
