עשר שנים המתינו שירן ואור עבדי לילדם הראשון. לאורך התקופה הם חוו 12 הריונות שלא צלחו – רכבת הרים רגשית של ציפייה ואכזבה, שליוותה אותם לצד תחושת חוסר אונים מול המערכת הרפואית. כיום, כשהם הורים לשלוש בנות, הם מבקשים לשתף בסיפורם כדי להעניק כוח לזוגות אחרים הנמצאים בעיצומו של המאבק.
"זה תסכול עמוק מאוד", משתפת שירן על השנים ההן. "אתה נמצא בתוך תהליך ממושך, חלק מהרופאים מרימים ידיים ואף אחד כבר לא מאמין שזה יקרה. טלטלה כזו משפיעה בצורה ישירה גם על הזוגיות, יש לא מעט משברים וכעס שפורץ החוצה". אור מתאר כי רק כשנתיים לאחר החתונה החלו להבין שמדובר באתגר משמעותי, הדורש מענה רחב יותר מרפואה קונבנציונלית בלבד. בשלב זה נוצר הקשר עם מכון פוע"ה, שליווה את בני הזוג בצמתים ההלכתיים והמקצועיים.
"במערכה לבד"
מעבר לקושי הפיזי, שירן מצביעה על תחושת הבדידות הגדולה שמלווה את טיפולי הפוריות: "במקרים רבים הזוג מרגיש שהוא נמצא במערכה לבד. הסביבה הקרובה וההורים לא תמיד מבינים את המשמעות כי הם לא חוו את זה בעצמה, ובחברה לעיתים קרובות הנושא נותר מוסתר ואישי מאוד".
מוזמנים להצטרף לקמפיין ולתרום למכון פוע"ה
לאחר ההפלה ה-12, הסיכויים הרפואיים הוגדרו כנמוכים במיוחד. בפגישה עם ראש המכון, הרב מנחם בורנשטיין, הועלו על השולחן האפשרויות הראליות להמשך הדרך – ובהן פונדקאות ואימוץ. בני הזוג החלו לבחון את אפיק הפונדקאות, אך במקביל בחרו שלא לוותר על הטיפולים האחרונים.
תפנית מפתיעה
זמן קצר לאחר מכן הגיעה התפנית לה לא ציפו. "הייתה לי פתאום תחושה פנימית חזקה שהפעם זה יצליח", נזכרת שירן ביום שבו גילתה שהיא שוב בהיריון. ההיריון החזיק מעמד, וכיום בני הזוג הם הורים גאים לחושן, שוהם ולשם, שנולדו כולן באופן טבעי. במבט לאחור, מדגיש אור את חשיבות העוגן המקצועי שקיבלו לאורך הדרך: "הידיעה שיש גופים מקצועי שמגבה אותך ומלווה את השאלות הקשות בלילות, מקילה על התהליך ונותנת ביטחון". "זה לא מסלול קל", מסכם אור בפנייה לזוגות שנמצאים כעת באותו המצב, "אבל תמיד צריך להשאיר מקום לסיכוי שהדברים יכולים להסתדר – עם הרבה אמונה ותפילה".
מה רבו מעשיך ה