עוד מכשיר "חכם" נכנס הביתה – והופך לשאלה הלכתית. הפעם: פח אשפה שנפתח לבד, באמצעות חיישן שמזהה את התקרבות היד ומרים את המכסה.
השאלה פשוטה: מותר להשתמש בו בשבת? התשובה גם היא פשוטה: לא.

למה? משום שבכל פתיחה כזו מופעל מנוע קטן שמרים את המכסה. אמנם אין צורך ללחוץ על כפתור, אבל עצם קירוב היד מפעיל חיישן שמדליק מעגל חשמלי ומניע מנוע. מבחינה הלכתית, אין הבדל מהותי בין לחיצה ישירה על כפתור לבין הפעלה באמצעות חיישן – בשני המקרים האדם גורם לפעולה חשמלית. זו הסיבה היסודית לכך שאסור להדליק אור באמצעות גלאים, לעבור בדלת זכוכית אוטומטית שנפתחת עם זיהוי אדם שמתקרב או להשתמש במערכת זיהוי פנים שפותחת שערים נעולים בשבת. ובלשונו הקולעת של הרב ישראל רוזן זצ"ל: "החיישנים הם כלי העבודה המודרניים".

אין כאן אפילו דרך הילוכו

בעבר, היה מה שדן להתיר לאדם ללכת כדרכו, "בדרך הילוכו", גם אם ההליכה נקלטת ע"י חיישנים ומפעילה מכשור כלשהו, אף שהאדם מעוניין בהפעלה זו. אולם גם לפי אותה שיטה – שלא התקבלה להלכה – קשה לראות כיצד קירוב יד יזום אל פח כדי שייפתח ייחשב "דרך הילוכו". מדובר בפעולה מכוונת, שמטרתה ומגמתה היא פתיחה של הפח על ידי הפעלת המנוע החשמלי שלו.

ומה עם "מצב שבת?"

יש דגמים שמציעים מצב כזה, שבו החיישנים אמורים להיות מושבתים בשבת. גם אם אכן מדובר בהשבתה המועילה הלכתית, מה שמצריך בדיקה – יש לתת את הדעת גם על ההיבט המעשי: בדרך כלל אין לפחים הללו שעון אסטרונומי שמכניס אותם אוטומטית למצב שבת, כך שצריך לזכור להפעיל זאת לפני שבת, והשוכח לפני שבת מנוע מלהשתמש בפח. בנוסף, לא תמיד קיימת דוושה או אפשרות אחרת נוחה לפתיחה מכנית, משום שהמוצר תוכנן מלכתחילה להפעלה חשמלית.

בשולי הדברים, חשוב לדייק במושג "אוטומטי". בהלכה, כשמדברים על אוטומציה בשבת, הכוונה למכשיר שפועל מאליו, ללא מעורבות אנושית כלל במהלך השבת. כמו ממטרות או טפטפות. כאן, אף שאין מגע פיזי, ההפעלה מתבצעת בעקבות התקרבות האדם – ולכן אינה נחשבת אוטומציה מותרת. הדבר נכון גם לגבי דלתות "אוטומטיות" בכניסה למבנים, מערכות שמגיבות לדיבור, ולכל מכשיר שמופעל כתוצאה ישירה מפעולה אנושית מכוונת.

הרב הראל דביר עובד במכון צומת במחקר הלכתי וטכנולוגי ועונה לשאלות הלכתיות. לתגובות ושאלות: ‫[email protected]‬.