נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אירח את מדליקי המשואות בעצרת הממלכתית לפתיחת יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו. המפגש המיוחד נערך יחד עם בני משפחותיהם של השורדים, בסימן של המשכיות וגבורה יהודית. הנשיא הדגיש בדבריו את החשיבות של העברת הלפיד לדורות הבאים, במיוחד במציאות הביטחונית המורכבת של ימינו.
במפגש המרגש השתתפו מדליקי המשואות סעדיה בהט, משה הררי, אביגדור נוימן, מיכאל סידקו ואילנה פלח. אליהם הצטרפו חביבה בורסט, נושאת דבר הניצולים, ומנחם נאמן שנשא את תפילת "אל מלא רחמים". השורדים חשפו בפני הנשיא עדויות קשות על אובדן, אבל גם על תקומה ובחירה בחיים.
"הזיכרון חייב להדהד מדור לדור"
הנשיא הרצוג פתח את דבריו בהתייחסות לחובה המוסרית של עם ישראל: "הזיכרון הזה חייב להדהד מדור לדור, זו חובתנו לספר כדי להבטיח ש'לעולם לא עוד' יהיה מציאות. אנחנו חיים במאבק מתמיד על הגנת מדינתנו, שמנו ועל זכותנו לחיות כעם חופשי – במדינת הלאום של העם היהודי, מדינת ישראל".
הנשיא הוסיף בנימה אישית כי הוא מתרגש לפגוש את האנשים שעמדו מול פני הרשע המוחלט: "בכל פעם אני מתרגש מחדש, אלו אנשים שראו את מנגלה, שהיו ביערות, שעברו את הגטאות ואת מחנות הריכוז והנה הם כאן איתנו. זו זכות שמטילה עלינו חובה לספר ולהעביר הלאה".
שנת שקט מתחת לרצפת האסם
אחד הסיפורים המטלטלים ביותר שנשמעו במפגש היה סיפורו של משה הררי. משה שיתף את הנוכחים במסע ההישרדות הבלתי נתפס שלו ושל משפחתו: "בגיל צעיר מאוד נאלצתי להיות ראש המשפחה. היינו בגטו קרוב לשנה, ומשם היו משלוחים לאושוויץ. אני, אמי ואחותי הצלחנו לברוח ליערות, ולאחר חודשים של נדודים מצאנו מסתור מתחת לרצפת אסם".
משה תיאר את התנאים הבלתי אנושיים שהפכו למציאות חיים: "שם חיינו כשנה וחצי, בצפיפות ובשקט מוחלט, כמעט בלי יכולת לזוז, עם מעט מזון שקיבלנו מדי פעם. כך, למרות הכול, הצלחנו לשרוד". השורדים הסבירו כי החלום על הקמת משפחה והתרומה לבניין הארץ הוא זה שהחזיק אותם בחיים ברגעים הקשים ביותר.
יו"ר יד ושם, דני דיין, סיכם את המפגש בהערצה לשורדים: "שמונה גיבורים שבכל יום ויום סיכלו את הכוונה של הנאצים להוציא מהם צלם אנוש, להביא למותם, להביא להכחדת היהדות, ואנחנו ממש נמצאים לנוכח פני גיבורים".
