אירועי הדרת הדתיים בצבא נמשכים, ונדמה שהפכו לסטנדרט. הבוקר (שישי) פרסמו בארגון 'נשות לוחמים למען קדושת המחנה' פניה שהגיעה אליהן, ובה תיאור של הצגה למשפחות לוחמים.
"אשתי חזרה עכשיו מתיאטרון ירושלים לאירוע לילדים שעולים לכיתה א' שהצבא אירגן" סיפר לוחם במילואים. "היתה אמורה להיות הצגה בשם "אבא עושה שטויות", כנראה זה השתנה ולא שמנו לב. חשבתי לעצמי: מה כבר יכול להשתבש?"
הלוחם הוסיף: "היה אירוע מכובד מאוד. אוכל טוב. אירגון נפלא. אבל ההצגה המרכזית שהייתה בתיאטרון הייתה מזעזעת.
להקה בלבוש בלתי צנוע בעליל לדברי אשתי".
אשת מילואימניק משתפת: "80% דתיים, למה אין שעות נפרדות בבריכה?!"
"מעל 50% מהמשתתפים היו דתיים", כך לדברי הלוחם במילואים. "מאוד מאכזב שזה הגישה של בכירי הצבא.
הם לא מעריכים את הלוחמים הדתיים שלהם. הם מזלזלים בהם למרות שהם עמוד השדרה של המילואים. צריך לעשות סוף לחוסר הכבוד הזה או להפסיק לשתף פעולה עם הדברים האלה".
בהמשך לאירוע הזה ולאירועים רבים נוספים, המליצו בארגון לבדוק לפני כל אירוע בהפקת הצבא מה התכנים שמאורגנים בו, זאת "עד שצמרת הצבא תתעשת".
הדרה שהפכה לתופעה
לפני כשבוע פרסמנו אירוע נוסף, בו סיפרה אשת קצין לוחם במילואים: "לאחרונה היינו בנופש מפקדים מושקע ומפנק ביותר. יש אינסוף פעילויות לכל המשפחה, הילדים בעננים! אממה? 80% מהמשפחות הם ציוניות דתיות. למרות זאת, אין אפילו דקה נפרדת בבריכה (ויש שם מגלשות מים שגורמות לילדים להזיל ריר), הבשר אינו חלק (למרות שבצה"ל כל הבשר חלק), והגדילו לעשות- ארוחת צהריים, ברד וקרטיבים חולקו אך ורק על שפת הבריכה. כלומר, מי שלא רוצה לחכות בתור מאחורי בחורות חצי ערומות צריך פשוט לצום".
נותר לקוות שבצבא יתעשתו ויחדדו נהלים, כך שטהרת המחנה תישמר הן בשדה הקרב ובמחנה הצבאי – והן באירועי הוקרה והצדעה ללוחמים ולמשפחותיהם.
הפתרון הוא לעזוב את הארוע באמצע ובצורה הפגנתית
אם הרבה יגיבו אז לא תהיה להם ברירה אלא לעשות שינוי. הבעיה אם רבים בציונות הדתית שרוקדים "מה יפית" וחוששים לדבר. תודעת עבדות ורפיסות שהביאה את המגזר הטוב והתורם ביותר להיות המושמץ ביותר.
לצערי הרב אנחנו מפחדים לפתוח את הפה ולמחות בקול גדול. אנחנו יותר מידי סלחנים לאירועים מעין זה