סוגיית השירות המשותף והצניעות בתוך הכלים המשוריינים ממשיכה להסעיר את עולם התורה והצבא. בפרסום ראשון כאן ב"עולם קטן", אנחנו מביאים את הכרעתו של הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות, שקובע בצורה חד משמעית: אסור לחיילים לשהות בנגמ"שים, רכבי האמר או מבנים סגורים יחד עם נשים.
הרב פנדל, שעומד בראש אחת הישיבות המרכזיות והמשפיעות ביותר, מבהיר במכתבו כי המציאות בשטח לא מאפשרת להסתמך על הקלות עבר. לדבריו, השמירה על הטהרה בתוך המחנה הצבאי היא לא רק עניין אישי, אלא תנאי הכרחי לניצחון במלחמה. למכתב הצטרפו רבני ישיבת שדרות, ביניהם הרב דרור טוויל והרב דרור אריה
להלן המכתב המלא של הרב דוד פנדל:
"מענה הלכתי בנושא איסור ייחוד בפעילות מבצעית. לכבוד חיילינו היקרים, בתשובה לשאלתכם בנוגע לשהייה משותפת עם נשים (כגון פרמדיקיות או נהגות האמר) בתוך נגמ"שי 'נמר', כלי רכב או מבנים ('איתור'):
על פי פסיקת השולחן ערוך, חל איסור על אישה להתייחד אפילו עם מספר גברים, אלא אם כן אשתו של אחד מהם נוכחת במקום. בדומה לכך, חל איסור על גבר להתייחד עם מספר נשים. אמנם הרמ"א מקל ומתיר ייחוד של אישה אחת עם שלושה גברים 'כשרים' (שאינם פרוצים) בשדה או בלילה, אך בימינו קשה להסתמך על היתר זה. בשל החשיפה הרחבה לתכנים שאינם צנועים, קשה להגדיר את המציאות הנוכחית כעומדת בתנאי של 'אנשים כשרים' הנדרש להיתר.
מעבר לאיסור הייחוד הפורמלי, שהייה בתנאים אלו מעלה חששות כבדים נוספים: מכשול בענייני צניעות – סבירות גבוהה להגעה לאיסורי הסתכלות, שחוק וקלות ראש, וכן איסור הרהור. מגע פיזי – עדויות מהשטח מלמדות כי בתנאי הצפיפות הקיימים בתוך הכלים המשוריינים, קשה מאוד להימנע ממגע, האסור על פי ההלכה.
לאור האמור, אין לשהות בתנאים אלו בתוך נמר, האמר או בכל פעילות דומה. על חייל שנקלע לסיטואציה כזו לדרוש ממפקדיו ומהרבנות הצבאית למנוע מצבי ייחוד מעין אלו. חשיבות הדבר גדולה שבעתיים בעת מלחמה. התורה מתנה את הסיוע האלוקי בקרב בשמירה על קדושת המחנה, כפי שנאמר: 'ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך'. ככל שנתקדש בטהרת המחנה, נזכה להשראת שכינה ולניצחון על אויבינו."
"ד' אינו מתהלך בהאמר במצב כזה"
מכתבו של הרב פנדל מצטרף לסערה שהחלה אתמול, אז פרסמנו כאן לראשונה את דבריו החריפים של הרב שלמה אבינר בנושא. הרב אבינר הבהיר כי המציאות בשטח, בה החיילים והחיילות הופכים ל"ידידים", אוסרת את השהות המשותפת מכל וכל, ואף הורה לחיילים לסרב פקודה ולעמוד על שלהם גם במחיר של הליכה לבית הסוהר.
להלן עיקרי תשובתו של הרב שלמה אבינר כפי שפורסמו:
"האם מותרת שהייה בהאמר של שלושה חיילים וחיילת אחת, שהיא נהגת או פרמדיקית, משום ייחוד? ודאי אסור. לאו דווקא מצד דיני ייחוד, כי אשכנזים מתירים ייחוד של אישה ושלושה גברים, ואילו ספרדים אוסרים. אמנם אפשר היה לטעון שבשעת הדחק גם ספרדים יכולים להקל, אבל כל זה לא שייך לעניין, כי כאשר 'גס לבו', הדבר אסור. 'גס לבו' אין הכוונה שמדבר בגסות, אלא הכוונה: הם רגילים זה לזה, הם ידידים, הם חברים.
והשאלה כאן אינה רק על ייחוד, אלא היא שאלה שצריך להתרחק מאוד מאוד. גם אסור להסתכל על אישה, אסור להרבות בשיחה, אסור לצחוק יחד וכו', מה שאי אפשר להימנע ממנו בשהייה יחד במשך שמונה שעות. כמובן, בנידון שלנו החיילת אינה זונה חלילה, וגם החיילים אינם במצב כזה, אבל אי אפשר לצפות מהם שלא יחטאו.
כבר כתב חוקר צה"ל שיש בזה 'הזניה'. אין זו כוונתם של הממונים בצה"ל, אבל לצערנו זו התוצאה. ולכן יש לעצור זאת לחלוטין, ואסור לחיילים להיות במצב כזה. יש לבקש שלא יהיו יחד, ואם לא מקשיבים, צריך לומר שזה נגד ההוראות של השרות המשותף. ואם מכריחים אותם – עליהם להתעקש, אפילו אם ישלחו אותם לבית הסוהר.
ואם המצב הזה נעשה קבוע, יש להורות לחיילים שלא להתגייס כלל ליחידות האלה. כבר יש חיילים דתיים שאינם מתגייסים לתותחנים ולא לאיסוף קרבי, וייתכן שגם לא לשריון. 'והיה מחניך קדוש כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך', וד' אינו מתהלך בהאמר במצב כזה."
הרב אבינר: אסור להשתתף בסיור מעורב בהאמר "אפילו אם ישלחו לבית הסוהר"
